newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההחלטה של יחימוביץ' לרוץ נגד ניסנקורן: סיכוי לשינוי דרמטי בהסתדרות?

מצד אחד ניסנקורן שבהובלתו ההסתדרות פועלת יותר למען עובדים מוחלשים ולצמצום אי-השוויון בעולם העבודה. מצד שני יחימוביץ', שצפויה לאתגר את המבנים הלא דמוקרטים מספיק בארגון. אם המרוץ ביניהם יוביל לשינוי במדיניות ההסתדרות ביחס להפרטה, מיסוי ומדיניות הרווחה – כולנו נרוויח

מאת:

כותב אורח: איתי סבירסקי

את שלי יחימוביץ' הכרתי סביב 2006-2007, זמן קצר לאחר בחירתה לכנסת. התחברנו אז מאוד על-בסיס האג'נדה המשותפת ופעלנו יחד בעיקר למען עובדי קבלן, ובכלל התארגנויות וזכויות של קבוצות עובדים בהעסקה פוגענית.

הערכתי מאוד את שלי גם לפני שהכרנו, על עצם בחירתה החד-משמעית והמעוררת השראה דאז, להיכנס לכנסת על אג'נדה ברורה של קידום מעמד העובדים ולהתמקד בה בכל הכוח. תוך כדי שנות העבודה המשותפת הערכתי אותה עוד יותר לאור היכולות אליהן נחשפתי, היסודיות הרצינות האחריות והמנהיגות שבה טיפלה בדברים. בשנים שלאחר מכן פחות עבדנו יחד, אבל מכלול הפעילות המוצלחת שהיא קידמה למען חברה מתוקנת ותפיסה סוציאל-דמוקרטית, הרבה מעבר לעולם העבודה – מהפוזיציה של ח"כית וגם ללא קשר לאחיזה בראשות המפלגה – הייתה לדעתי, ועודנה, כה חשובה ומשמעותית, עד שלאף אחד מאיתנו, כאזרחים, לא כדאי שהיא תסיים את פעילותה בכנסת.

לכן סביב ההתלבטות הארוכה שלה בין ההסתדרות לכנסת, העדפתי ששלי תמשיך עם עבודתה הכמעט חסרת-תחליף בכנסת, אף אם לא תוכל להגיע שוב לראשות מפלגת העבודה. שלי, כידוע, החליטה אחרת.

> בית ברל הפך ממעוז העבודה המאורגנת למעסיק קבלני ונצלני

אובדן לכנסת, אבל האם היא תצליח לאתגר את מנגנוני ההסתדרות? שלי יחימוביץ' (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אובדן לכנסת, אבל האם היא תצליח לאתגר את מנגנוני ההסתדרות? שלי יחימוביץ' (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אז מה אנחנו כחברה יכולים להרוויח מהתמודדות יחימוביץ'-ניסנקורן ? ייתכן שהרבה מאוד.

אני מניח לרגע שאכן יתקיימו בחירות לראשות ההסתדרות, כך שאני מתעלם מן הסאגה הפרוצדורלית הנוכחית אשר בה – חייבים לומר – לא בולטים מהלכים מעוררי השראה מאף צד, לא מצד קואליציית ההימנעות-מבחירות, ולא מצד השימוש המאוחר וההפכפך בפלטפורמה של סיעת הבית החברתי.

לעניין עצמו.

מצד אחד – לפחות מאז שאני עוסק בעולם העבודה, אני חייב לומר שאם יש תקופה שבה חשבתי שהצורך באלטרנטיבה ליו"ר ההסתדרות המכהן הוא צורך פחות חזק – זוהי דווקא התקופה הנוכחית. כי בשונה מאוד משנים רבות אחורה, ההסתדרות כיום בראשות ניסנקורן – בעקבות פעילותנו בארגון "כוח לעובדים" – משקיעה משאבים רבים באיגוד מקומות עבודה בלתי-מאורגנים, וגם בהעלאת המודעות לחשיבות ההתאגדות; פעלה להעלאה יפה של שכר המינימום; פועלת להעברת עובדי קבלן להעסקה ישירה; לקידום מעמדם של עובדים בעלי מוגבלויות; לשיפור ההפרשות לפנסיה, ועוד. בדרכו שלו, ניסנקורן הולך ומשנה את פעילות ההסתדרות לכזו אשר בחלקה מכוונת – הרבה יותר מבעבר – לשיפור מצבם של עובדים מוחלשים ולצמצום אי-השוויון בעולם העבודה.

בדרכו שלו, ניסנקורן הולך ומשנה את פעילות ההסתדרות לכזו אשר בחלקה מכוונת – הרבה יותר מבעבר – לשיפור מצבם של עובדים מוחלשים ולצמצום אי-השוויון בעולם העבודה. (צילום: יונתן זינדל)

בדרכו שלו, ניסנקורן הולך ומשנה את פעילות ההסתדרות לכזו אשר בחלקה מכוונת – הרבה יותר מבעבר – לשיפור מצבם של עובדים מוחלשים ולצמצום אי-השוויון בעולם העבודה. (צילום: יונתן זינדל)

אמנם עם כוחה הרב של ההסתדרות ניתן להשיג יותר ואף הרבה יותר, אבל סוף-סוף קיימת מגמת שיפור ברורה, אז דווקא עכשיו התמודדות?

וכאן מגיע הצד שני – מבנה ההסתדרות עדיין בעייתי מאוד ולא-מספיק דמוקרטי; אלמנטים מסוימים בהסתדרות עדיין בנויים יותר כדי לשלוט על העובדים מאשר כדי לייצג אותם ולהיאבק עבורם; הפערים הגדולים-מידי בעצמת הייצוג הניתן לקבוצות עובדים שונות (לעתים בתוך אותו מקום עבודה) ממשיכים לבלוט; בחלק מהמקומות נדמה שה"ג'ובים" עדיין חשובים יותר מהעשייה והמאבק – ולא ברור עד כמה ניסנקורן מתכוון להתמודד עם כל זה.

על כן, ובהינתן הנטיות האידיאולוגיות/מוסריות של יחימוביץ', כמו גם כיווני התוכן הראשוניים שהחלה להוציא החוצה, ייתכן שאנו עומדים בפני קמפיין לשינוי דרמטי ואמיתי של פני ההסתדרות הכללית. אם אכן יפרוץ עכשיו לראשונה דיון אינטנסיבי על מידת הדמוקרטיה בארגון העובדים הגדול בישראל, על איך נכון יותר להבנות ייצוג עובדים, על איך מייצרים קול אמיתי ושוויוני לכל קבוצות העובדות והעובדים – כולנו נרוויח, וזה בהחלט אחד הדברים שכיוונתי אליהם כשהקמתי עם שותפיי את ארגון כוח לעובדים.

אם אכן יוצגו עכשיו חלופות (והבטחות לשינוי) למדיניות ההסתדרות ביחס להפרטה, ביחס להעסקה פוגענית תחת משטר המכרזים, ביחס למדיניות המיסוי המעוותת של הממשלה, ביחס להרס מדינת הרווחה – אם אכן הולכת להתנהל התמודדות על הדברים האלו או לפחות על חלקם – אז הרווחנו בגדול.

איתי סבירסקי הוא ממייסדי ארגון "כוח לעובדים", מזכיר ארגוני וחבר הנהגת הארגון.

> לצעוד ברחוב יפו בפעם הראשונה אחרי 22 שנות חיים בירושלים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf