newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה עומד מאחורי ההאשמות החוזרות נגד עמיר פרץ בקיום "מפקד ארגזים"

בכל פעם שהוא מציג מעמדות לראשות העבודה מואשם עמיר פרץ בכך שאם ינצח תהיה זו תוצאה של "מפקד ארגזים". מעולם לא נעשה שימוש בביטוי הזה כלפי אשכנזים, גם אלו מהקיבוצים שתקנון הבחירות מאפשר להם התפקדות קולקטיבית למפלגה

מאת:

כותב אורח: דודו רוטמן

סקרי הבחירות האחרונים שפורסמו, רלוונטיים יותר או פחות למערכת בחירות ממשית, לא נוטים חסד למפלגת העבודה/ המחנה הציוני. רצף של סקרים בערוצים שונים מראים שאם הבחירות היו נערכות כיום (למרות שנכון לעכשיו, הן לא צפויות להתקיים לפני נובמבר 2019), המפלגה הייתה מאבדת מעל למחצית מכוחה ומצליחה להכניס כמניין נציגות ונציגים לכנסת ה21. עובדה זו לא מונעת ממנה, כך נדמה, להמשיך ולהיות אבן שואבת למתמודדים על ראשות הרשימה, בבחירות שנדחו ביום אחד (ותודה לבריטני ספירס) וצפויות להתקיים ב-4 ביולי. לא פחות מששה מועמדים, מספר שמהווה מעל למחצית המנדטים הצפויים למפלגה כרגע, הכריזו על התמודדותם לתפקיד, מלבד היו"ר המכהן, יצחק בוז'י הרצוג ועוד היד נטויה.

לא צריך להתאמץ יתר על המידה כדי לברר את שורשי האנומליה הזו. קשה להאמין שמי מן הגברים המתמודדים הנ"ל חושב בשלב זה שהתמודדותו על ראשות המפלגה הזו מכולן היא התמודדות על מועמדות ריאלית למשרת ראש הממשלה בבחירות הבאות. הם מתמודדים על תפקיד ראש המפלגה מפני ששיטת הפריימריז שנהוגה מאז 1992 במפלגת העבודה הפכה את ההתמודדות על תפקיד זה לקלה ביותר במערכת הפוליטית הישראלית. ברוב המפלגות האחרות הליכי בחירות לראשות המפלגה, במידה שהם בכלל קיימים, מקשים מאוד על השתתפותם של מי שלא צברו קילומטראז' במוסדות השונים. גם בליכוד הפריימריז לראשות הם על הנייר, מעולם לא נוצח במפלגה זו יו"ר מכהן. לא כך במפלגת העבודה, שבה, מאז הנהגת שיטת הפריימריז, אף יו"ר מכהן לא ניצח בהתמודדות על קדנציה שניה ברצף.

אם כך, הסטטיסטיקה היבשה אומרת, שלכל אחד מחמשת המתמודדים הריאליים: אבי גבאי, יום טוב סמיה, עמר בר-לב, אראל מרגלית ועמיר פרץ  (התמודדותו של אבנר בן זקן האלמוני יחסית נראית בשלב זה דקלרטיבית בלבד והניסיון ההיסטורי כאמור פועל כנגד הרצוג), יש סיכוי של 20 אחוזים, פחות או יותר, לעמוד בראש מפלגה בינונית שתהיה מועמדת להיות שותפה בכירה בקואליציית הימין-מרכז הבאה של נתניהו. אין מה לזלזל בכך: המשמעות היא מועמדות לתפקיד שר האוצר, שר החוץ או שר הביטחון וממלא מקום ראש הממשלה.

ניתן לראות שרוב המועמדים הללו מגיעים מן הימין-מרכז השמרני, גם בהיסטוריה האישית שלהם וגם בעמדותיהם המדיניות, אך בעיקר בגישתם החברתית-כלכלית (זה כמובן כאשר הם טורחים להציג עמדה כלשהי). שניים מתוכם הם מי שעשו את "מסלול השקשוקה" ודילגו בין ג'וב בכיר במגזר הציבורי לג'וב בכיר במגזר הפרטי אצל טייקון זה או אחר – כך יום טוב סמיה שנקלט היטב לאחר פרישתו מצה"ל והיה למנכ"ל בקבוצת עופר, וכך אבי גבאי שעשה את המסלול המלא – מתפקיד בכיר במשרד האוצר אל מנכ"לות ב"בזק" של אלוביץ' ומשם חזרה אל הקמת מפלגת ימין כלכלי עם מי שהיה שר התקשורת, משה כחלון.

שלא כמותם, המועמד אראל מרגלית לא עבד בשביל מיליונרים. הוא כידוע מיליונר הייטק בעצמו, עם עמדות ניאו-ליבראליות מוצהרות. ואילו עמר בר-לב, מי שנתמך על ידי הגוורדיה הוותיקה ונציג דור הנסיכים בקבוצה (לצד הרצוג), הצהיר שעל מפלגת העבודה לחדול מלהיות "מפלגת נישה" (שם קוד לעיסוק חברתי-כלכלי).

> ההסכם לקיצור שעות העבודה עלול לפגוע בעובדים המוחלשים ביותר

האם הוא תמיד יהיה נטע זר במפלגה? ח"כ עמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

האם הוא תמיד יהיה נטע זר במפלגה? ח"כ עמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לעומת כל אלה, בולט בחריגותו עמיר פרץ, הוותיק והמבוגר, היחיד שמתגורר בפריפריה ומי שמציג תפיסה סוציאל-דמוקרטית ויונית באופן עקבי יחסית. אי אפשר להתעלם, כמובן, מטעויות העבר שלו ומן הפעמים שבהן היה שותף לשתי ממשלות ימין. על כל פנים, בגלריית המועמדים הגברית הנוכחית, נדמה שהוא נטע זר, בעמדותיו, וגם – אי אפשר שלא להתייחס לכך –  במזרחיותו. כן, גם גבאי וגם סמיה מזרחים. אך מוצאם מעולם לא הוטח בהם ולא ניכר בהם כפי שהוטחה בעמיר פרץ המרוקאיות שלו. איש לא יראה באנשים שהם פוקדים למפלגתם (שניהם פתחו במפקדים מאורגנים, כפי שעושה כל מועמד שהוא במפלגת פריימריז) מי שהגיעו מ"פלנטה אחרת" או "פלנגות מצפון אפריקה". עיקר העיקרים, איש לא יטען כלפיהם, או כלפי מי מן המועמדים האחרים כי ניצחונם, אם יתממש, הוא תוצאה של "מפקד ארגזים".

מעטים המונחים הגזעניים שקנו להם שביתה מוצלחת כל כך במערכת הפוליטית בכלל ובמפלגת העבודה בפרט כמו צירוף זה, פרי מוחו של אלדד יניב, מי שלטענתו שלו שימש, בזמן שטבע אותו בתור, המקף המחבר בין ההון לשלטון. כאשר נשאל יניב לכוונתו במונח זה, שבו עשה שימוש ביחס לפריימריז ב-2005, עת שימש כיועץ המשפטי של המפלגה, הוא הבהיר: "זה ארגזים מלאים בטפסים של אנשים שלא שילמו דמי התפקדות […] את האנשים הללו פקדו בכוח במקרה הרע, ובאי-רצון בולט במקרה הטוב. אין להם עניין במפלגה או קשר עם המועמדים שלה", וטען כי "למרות חוסר רצונם, הם יבואו להצביע ביום הבחירות, רק בגלל שמישהו יאמר להם לעשות זאת".

למעשה יניב טען בכך שקבוצות גדולות של אנשים, ואם נהיה ספציפיים יותר: ערבים, דרוזים, ויהודים מזרחים תושבי הפריפריה, הוחתמו בבלי דעת על טופסי חברות במפלגה, מבלי לשלם דמי התפקדות (עבירה פלילית בישראל כיום). לא רק זאת, בבלי דעת הם הובלו לקלפיות ביום פקודה, ובבלי דעת, מאחורי הפרגוד בישוב הנידח שלהם הם בבלי דעת שמו את הפתק עם שמו של עמיר פרץ.

מאז 2005 ועד היום, בכל התמודדות לראשות מפלגת העבודה או אף לרשימה לכנסת, שבה השתתף עמיר פרץ, הוא הואשם בקיומו של "מפקד ארגזים". האשמות שנבדקו שוב ושוב ומעולם לא הוכחו כנכונות (בבחירות 2005 עצמן, ועדת בדיקה בראשות השופטת בדימוס שרה פריש מצאה שעיקר הבעיות בטפסי ההתפקדות היו תוצאה של רשלנות מוסדית). הביטוי "מפקד ארגזים" נשלף גם כלפי בנימין פואד בן אליעזר במערכות בחירות שונות. ולשאלתכם, מעולם לא נעשה שימוש בביטוי מכוער זה כלפי אשכנזים.

האשמת "הארגזים" מעניינת במיוחד במפלגת העבודה, המפלגה היחידה במערכת הפוליטית בישראל שמתירה בתקנון שלה (סעיף 14) התפקדות קולקטיבית ותשלום קולקטיבי לציבורים מסוימים. אך לא, אל חשש, ציבורים אלה אינם "חמולות", "פלנגות" או "ארגזים", אלא, כמובן, "קיבוצים שיתופיים". סעיף שנוצל היטב בעבר וממשיך להיות מנוצל גם כיום.

וכמו הפניקס העולה מאפרו, גם בבחירות המקדימות הקרבות לראשות המפלגה הגוועת, לא נפסקת הגזענות ולא נפסק השימוש בהאשמת "מפקד הארגזים" כלפי עמיר פרץ. הפעם דף פייסבוק בבעלות מסתורית, שמקודם בממון רב, שמוקדש כולו לממים, סרטונים וקישורים שמציגים, בין השאר, ארגזי קרטון מדברים שמזהים עצמם כתומכי פרץ, תמונות של עמיר פרץ בתוך ארגז וכו'. לחלק מן הפוסטים שבדף זה עשרות ומאות לייקים, שאת חלקם הגדול ניתן לזהות כקנויים.

מיהו הגורם שעומד מאחורי הדף? הוא טורח להסוות עצמו בתחכום רב. "הקאבר" מרמז לכאורה לקשר ליו"ר המפלגה, שכן הוא וריאציה פרודית על סיסמתו ("עמיר קודם" לעומת "המדינה קודם"). עם זאת קשה להניח שיצחק הרצוג הממולח היה מסתבך באופן כה גלוי ובוטה עם השמצות שכאלה. יש מי שמזהים את הסגנון עם פרסומאי אגרסיבי שמעניק את שירותיו למועמד אחר, אך גם עניין זה כלל אינו בטוח. חלק מהשמועות מצביעות גם על מועמד שלישי, שנתפס כרגע כמתחרהו העיקרי של פרץ.

כך או כך, איש מבכירי מפלגת העבודה או ממתחריו של עמיר פרץ עד לרגע כתיבת שורות אלה לא גינה את הקמפיין הגזעני, ולא נתן ביטוי לאחד הערכים הבסיסיים שכל אחד מהם בנפרד מתיימר שוב ושוב לדבר בשמו – סולידריות. מסתבר שגם זו, כמו הארגזים, שמורה לציבורים מסוימים מאד, בצבע מסוים מאד.

ד"ר דודו רוטמן הוא פעיל במפלגת העבודה וחבר ועידה, תומך במועמדותו של עמיר פרץ לראשות המפלגה.

> המדריך המלא להתמודדות עם מחמאות גזעניות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf