newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: מתנחלים מיידים אבנים לעבר בית ספר ליד שכם ויורים באוויר

אלימות מתנחלים בגדה, הפעם נגד תלמידי בית ספר בכפר בורין. בסרטון המתעד את האירוע ניתן לראות כיצד מתנחלים מתגרים בתלמידים, זורקים לעברם אבנים, מקללים ואף יורים. החיילים שהגיעו למקום לא התרגשו מהאלימות, לא עצרו אותה ואף לא הרחיקו את הפורעים מהמקום

מאת:

כנופיות של מתנחלים מטילות אימתן על ישובים פלסטינים בשטחים הכבושים, כשהן מגובות על ידי כוחות הביטחון. ב-16 במרץ, קצת לפני השעה 11:00, הגיעו שני מתנחלים לעבר בית הספר בכפר בורין באזור שכם, הסמוך לכביש 60. הם הטרידו את תלמידי בית הספר "תיכון בורין לבנים ולבנות" והתגרו בהם. אחד מהם טיפס על גדר בית הספר, צילם את התלמידים, עשה לעברם תנועות מגונות, קילל ועוד. מספר תלמידים הגיבו להתגרות בזריקת אבנים, והמורים ניסו להפסיקם ולהחזירם לכיתות.

בסרטונים שצילמה מתנדבת "בצלם", שבנה לומד בבית הספר, ובהם צפינו במלואם, נראים לאחר מכן המתנחלים כשהם מתרחקים מעט מבית הספר, ואליהם מצטרף מתנחל נוסף, ככל הנראה איש צוות השמירה של ההתנחלות הסמוכה יצהר, כשהוא חמוש ברובה. הם מיידים אבנים לעבר בית הספר, ואז מניף המתנחל החמוש ביד אחת את נשקו ויורה באוויר. יש לציין כי פניהם של המתנחלים מיידי האבנים והיורה היו גלויות, וכי בסמוך למקום האירוע מוצבת עמדה של הצבא.

בשלב הזה הגיעו למקום חיילים, ונעמדו לצד המתנחלים. השיחה ביניהם התנהלה בנינוחות. הם לא עצרו את היורה או מיידי האבנים וגם לא הרחיקו אותם מהמקום. במקום זאת התקשר נציג מהמת"ק למנהל בית הספר ובעקבות השיחה יצא סגן המנהל לשוחח עם החיילים. החיילים הציגו בפני סגן המנהל צילומים שצילם קודם לכן אותו מתנחל שטיפס על הגדר והטריד את התלמידים, ובהמשך גם זרק אבנים לעבר בית הספר. החיילים טענו כי תלמידים יידו אבנים על נוסעים בכביש 60 הסמוך. כחצי שעה לאחר תחילת האירוע פיזר צוות המורים את התלמידים לבתיהם כדי למנוע החמרה במצב.

אבנים לעבר בית הספר וירי באוויר. צפו בתיעוד:

מוחמד עומרי, מורה בבית הספר, סיפר לתחקירנית "בצלם" על מה שאירע:

על חומת בית הספר היה מתנחל שהסתכל לתוך המתחם והתחיל לצלם עם טלפון או מצלמה, לא יכולתי לזהות, ולעשות תנועות מגונות לתלמידים. כשהתקרבתי התלמידים אמרו לי שהמתנחל צעק עליהם וקילל אותם. התלמידים התחילו ליידות אבנים לעבר המתנחל ואני ושאר המורים ניסינו להפסיק את זה ולהכניס אותם בחזרה לכיתות.

ראיתי עוד שני מתנחלים, אחד מהם בבגדים שחורים שהחזיק כלי נשק גדול, והשני בבגדים לבנים ושחורים. כמה דקות אחר כך הגיעו שלושה או ארבעה חיילים וכולם עמדו בחניה של הג'יפים ליד המוצב הצבאי ואז החלו להתקדם לכיוון המתנחלים. במגרש חנו שם מיניבוס לבן של מתנחלים והמכונית של שומר ההתנחלות. אחר כך ראיתי את המתנחל שלבש בגדים שחורים מרים את הנשק שלו ויורה ירייה או שתיים. אני לא בטוח כי באותם רגעים, יותר מכל דבר אחר, רציתי לשמור על ביטחון התלמידים, שלא יקרה להם כלום.

ב"בצלם" אומרים על התנהלות החיילים בתקרית כי "היא מדגימה פעם נוספת את תפקודו של הצבא בגדה המערבית – בגיבוי קבוע של הדרגים הבכירים – כמשרת כמעט בלעדי של אוכלוסיית המתנחלים. לא רק שהחיילים לא עושים דבר כדי להגן על התושבים הפלסטינים – על אף שזוהי חובתם – אלא הם גם משמשים כדוברים לטענות המתנחלים".

ואכן, תקריות בהן כנופיות של מתנחלים קיצוניים תוקפות פלסטינים בחסות הצבא הן עניין שבשגרה בשטחים הכבושים. אלימות המתנחלים היומיומית, נעלמת מעיני רוב אזרחי ישראל. היא משלימה את האלימות הממסדית אותה מיישם הצבא במטרה לשלוט בנתינים הכבושים, ואף מנרמלת אותה במובן מסוים.

כך למשל בחמישה באוקטובר 2015 תועדו עשרות רעולי פנים שירדו מההתנחלות הקיצונית יצהר לכיוון הכפר בורין, זרקו אבנים והציתו שדות, וזאת תחת אבטחה וליווי צמוד של חיילים. כמה חודשים קודם לכן ירו חיילים גז מדמיע על תלמידי אותו בית הספר בבורין, בזמן מסדר הבוקר. חודש קודם לכן, בדצמבר 2014 תועדה כנופיה מיצהר כשהיא יוצאת לעבר הכפר עוריף ותוקפת אותו באבנים מוטות וצמיגים בוערים, כשהפוגרום שהם עושים מאובטח על ידי חיילים.

ביום שישי האחרון יצאה כנופיית מתנחלים אחרת, מ"מאחז הבלאדים" הידוע לשמצה, ותקפה באלימות קשה את פעילי תעאיוש שהגיעו כדי ללוות רועי צאן מאימת הבריונים המתנחלים. חמישה פעילים נפצעו. המשטרה הגיבה באדישות לא מפתיעה. ביום שבת שאחר כך יצאו כנופיות של עשרות מתנחלים מתפרעים מכיוון יצהר לעבר הכפרים חווארה ועוריף. הם שברו שמשות של בתים ומכוניות, הציתו שריפות ואף גרמו לפציעתם של שלושה פלסטינים, ביניהם אשה שנפגעה בראשה. חיילים שהגיעו למקום כמובן שירו לעבר הפלסטינים. יום אחר כך פורסם כי המתפרעים היהודים תקפו גם את חיילי הצבא, ופצעו קצין בידו.

שר הבטחון ליברמן גינה את תקיפת החיילים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הסרטון ערוך באופן מגמתי ואינו משקף את המציאות", והוסיפו: "בתאריך 6 במרץ 2017 שני פלסטינים ידו אבנים לעבר רכבים שנסעו על ציר 60. רבש״צ הישוב יצהר הקטנה ומתיישב נוסף שנזרקו לעברם אבנים החלו במרדף אחר החשודים. במהלך המרדף הגיעו לבית ספר ערבי סמוך לנקודה שם הושלכו לעברם אבנים. הרבש״צ הגיב בירי לאוויר. כוח צה״ל הגיע לבית הספר מיד לאחר מכן על מנת למנוע את זריקות האבנים מכיוון בית הספר".

בדובר צה"ל לא מתייחסים לזריקת האבנים של המתנחלים, או לירי באוויר. שניהם נראים בסרטון. כנראה שבצבא חושבים שתפקידם להפסיק זריקת אבנים של פלסטינים, בכל אמצעי, אבל כשמדובר במתנחלים מיידי אבנים הצבא מתעלם, התעלמות שהיא גיבוי מלא. כי כידוע לכל – בצבא חושבים שאבנים יכולות לפצוע ולהרוג רק אם ערבים זורקים אותן.

אבל בואו נדבר על האלימות של ברק כהן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf