newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי נעדר מכנס משרד הבריאות על שיקום נפגעי הנפש? הנפגעים עצמם

בכנס השנתי של מערך השיקום והבריאות בישראל, לאוכלוסייה שעבורה הוא נערך אין מעורבת בהפקתו או בקביעת התכנים הכלולים בו, והם גם כמעט ולא מופיעים בין שורת הדוברים

מאת:

כותבת אורחת: מיכל בסן

היום (רביעי) יערך הכנס השנתי של מערך השיקום והבריאות בישראל. "כנס חלוצי וראשון מסוגו בתחום השיקום החברתי והפנאי בבריאות הנפש", כתבו בהזמנה מארגניו, בהם ניתן למצוא את מערך השיקום בבריאות הנפש של משרד הבריאות, לצד שלל עמותות וארגונים כגון אנוש, אתגרים, עזר מציון, חברת ORS קבוצת שכולו טוב ועוד. הכנס, שממומן מכספי משלמי המיסים, מיועד, כך על פי ההזמנה, "לעובדי השיקום במערך בריאות הנפש, לעובדי מערך הטיפול – בתי החולים והמרפאות לבריאות הנפש, כמו גם לעובדי מרפאות קופות החולים, בני משפחה, מתמודדים, עובדי מוסדות משיקים העובדים עם מערך בריאות הנפש ואנשי אקדמיה."

"להגיע לחלל" קוראת כותרת הכנס, אבל בדרך לגלקסיות אחרות שכחו מארגניו לערב רק גורם אחד: את נפגעי הנפש ובני משפחותיהם. אותה אוכלוסייה בעבורה ובגינה נערך הכנס הזה לכתחילה לא הייתה מעורבת לא בהפקתו, לא בקביעת התכנים הכלולים בו, והם גם כמעט ולא מופיעים בין שורת הדוברות והדוברים הארוכה שמתחילה במנכ"ל משרד הבריאות, עוברת דרך ראשת אגף בריאות הנפש טל ברגמן וממונת סל שיקום ארצית רונית דודאי, מנהלי עמותות ועובדיהן, ומגיע עד לעובדים סוציאלים במופעי סטנד אפ ובידור.

> מוחמד טאהה מכפר קאסם, הקורבן האחרון של הקולוניאליזם

תרומות

גם עלות הכנס, 80 שקלים לאיש מקצוע ומחיר מיוחד של 50 שקלים לנפגעי נפש, לצד המיקום הלא נגיש שלו – במרכז הכנסים בשפיים, לא באמת מזמינים מתמודדי נפש להצטרף למסיבה. גם לא את אוכלוסיית המשפחות, שפעמים רבות נושאות על גבן את נטל הטיפול הכלכלי והנפשי בבן המשפחה המתמודד עם פגיעה נפשית.

מתי משרד הבריאות יצטרף למאה ה-21?

בימים בהם נחשפות עוד ועוד עדויות של נפגעי נפש על קשיים והיחס לו הם זוכים במסגרות תעסוקתיות, ולאור חשיפות של פגיעה בזכויות נפגעי נפש בטיעונים שונים ומשונים; בתקופה שבה מושם דגש הולך וגובר על העיקרון לפיו "שום דבר עלינו בלעדינו", קרי לא ניתן לקיים אירוע אודות בעלי הדבר מבלי לערב את בעלי הדבר עצמם, בימים כאלה עצם הניסיון לקיים כנס שתפקידו לקדם את המערך השיקומי ללא מעורבות מתמודדים כמעט, ואף מבלי להתייחס לכשלי המערך השיקומי, היא בעייתית בלשון המעטה.

מכתבים הנוגעים למתכונת קיומו הבעייתית של הכנס נשלחו לכל הגורמים הרלוונטיים – לנציבות לשוויון זכויות, לד"ר טל ברגמן, ראשת מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות, וכן לגב' רונית דודאי, ממונת סל שיקום ארצית, אך כולם נותרו ללא מענה.

> כן, הלהט"בים שולטים בארגוני השמאל

מדוע בשנת 2017 ממשיך משרד הבריאות להחזיק בדעה כי כנס המיועד לנפגעי נפש יכול להיות מורכב ברובו הגדול מאנשי מקצוע? הפגנה מול משרד הבריאות, אוגוסט 2007 (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

מדוע בשנת 2017 ממשיך משרד הבריאות להחזיק בדעה כי כנס המיועד לנפגעי נפש יכול להיות מורכב ברובו הגדול מאנשי מקצוע? הפגנה מול משרד הבריאות, אוגוסט 2007 (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

תפקידו של מערך השיקום, הפועל מכוח חוק "שיקום נפגעי נפש בקהילה 2000", הוא לספק פתרונות דיור, תעסוקה ופנאי לנפגעי נפש. אין ספק שחשיפת מתמודדים לטווח האפשרויות העומדות בפניהם – בין אם בתחום הפנאי ובין אם בתחומים אחרים – היא חשובה ורצויה. ואולם, כשם שלא יעלה על הדעת לקיים כנס אודות אנשים שחורים שכולו מורכב מאנשים לבנים, או כנס אודות פמיניזם שכל הדוברים בו גברים, נשאלת השאלה מדוע בשנת 2017 ממשיך משרד הבריאות להחזיק בדעה כי כנס המיועד לנפגעי נפש יכול להיות מורכב ברובו הגדול מאנשי מקצוע?

מתי ישתנה המצב הזה? מה צריך לקרות כדי לחולל שינוי בתפיסה לפיה אנשים בעלי מוגבלויות חסרים את הסוכנות ולפיכך את היכולת והלגיטימציה להעיד אודות החוויה שלהם ולקבוע מה טוב עבורם? מבחינת משרד הבריאות, כך זה נראה, צריכים לזרום עוד מים רבים בירקון לפני שהשתתפות נפגעי נפש בתכנון כנסים תהפוך לדבר שבשגרה. עצוב.

מיכל בסן, מתמודדת.

> יהודי התפוצות עושים לשמאל הישראלי בית ספר למאבק בכיבוש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf