newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בגלל הסכם הפיוס הפלסטיני: ארדן רוצה לחלק יותר נשק לאזרחים

בתגובה ייחודית להסכם הפיוס בין פתח לחמאס הודיע השר לבטחון הפנים כי יעודד את אזרחי ישראל להחזיק בנשק. במקום לקחת אחריות על בטחון האזרחים ארדן מפריט אותה

מאת:

הוא כבר ביקש לחלק נשק לכל חקלאי ומורה דרך, אקדח לכל מי שהיה קרבי, הוא החזיר את היתרי נשיאת הנשק למאבטחים מחוץ לשעות העבודה ורק בחצי השנה הראשונה לכהונתו חולקו כ-105 אלף אישורים חדשים לכלי ירייה אזרחיים בטוענות של התגוננות מפני טרור. עכשיו השר לבטחון הפנים מצא אמתלה חדשה לחלוקת נשק לכל – הגנה על המולדת מפני חיבוק הפיוס המהוסס בין פתח וחמאס.

אתר Ynet דיווח אתמול (רביעי) כי במהלך טקס חנוכת המשכן החדש של לשכת רישוי כלי הירייה ברמלה אמר השר שבכוונתו לעודד את אזרחי ישראל להחזיק נשק "כדי לספק בטחון אישי יותר טוב". על פי Ynet ארדן הסביר את הצורך בנשיאת נשק בשינויים ברשות הפלסטינית, שעד כה הייתה רק "שותפה להסתה ושילמה למחבלים".

"אנחנו נרחיב את מספר בעלי רישיונות הנשק כך שכמה שיותר אזרחים שמתאימים ומוכשרים לכך, ושיש להם את הרקע, יהיו מוכנים לקחת על עצמם גם אימונים שישאיר אותם ברמת כשירות מתאימה", אמר ארדן. ברור מאליו שכשארדן מדבר על אזרחים "שמתאימים ומוכשרים" לשאת נשק הוא מדבר על גברים, יהודים.

> האם הסכם הפיוס הפלסטיני טוב להליך השלום?

אימונים בנשק, הרצליה, אוקטובר 2015 (תומר נויברג / פלאש90)

אימונים בנשק, הרצליה, אוקטובר 2015 (תומר נויברג / פלאש90)

על פי דו"ח של "האקדח על שולחן המטבח" שפורסם לפני כשישה חודשים ההערכות השמרניות ביותר מדברות על כך שבמרחב האזרחי כיום מסתובבים מעל ל-300 אלף כלי ירייה ברישיון, אותם נושאים אנשי כוחות הבטחון, מאבטחים אזרחיים, אנשי ההתנחלויות ובעלי רישיונות פרטיים. לאלו מצטרפים מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים (כ-400 אלף). מרבית כלי הנשק הבלתי מורשים הגיעו ממקורות חוקיים.

העיסוק התכוף, והכמעט אובססיבי, של השר ארדן בהגברת תפוצת הנשק בישראל הופך מבהיל יותר ויותר. ארדן מחלק נשק כמו שמחלקים ממתקים לילדים, רק שכשמדובר בכלי יריה מדובר בחיים ומוות. מדיניות כלי הירייה, כפי שכתבה כאן רלה מזלי, "קובעת איפה, מתי ובאיזה נסיבות מותר ללחוץ ואיזה מן פיקוח מתנהל על המורשים והיורים. כאן כמו במקומות אחרים, היא מתווה תרבות ומנהגים רווחים ואווירה".

במקום לקחת אחריות על המשטרה שתחת אחריות משרדו, ארדן מחלק את האחריות בין כל הגברים היהודים במדינה. הפרטה לגורמים בודדים. כל דאלים גבר. מי יפקח עליהם? מי יקבע מהו ירי מוצדק? מי יוודא שהם מאחסנים אותו במקום שאינו בהישג יד של אחרים? כל אלו הן כנראה זוטות. העיקר הוא המסר הברור שיוצא שוב ושוב ממשלת נתניהו: מה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח.

> עזרו להסכם הפיוס להצליח. העתיד שלנו, צעירי עזה, תלוי בזה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf