newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מבצע הריסה משטרתי בבית הקברות ובמסגד אל-עראקיב

התושבים הגישו ערעור על צו ההריסה. עד שבית המשפט אישר את הקפאתו, הכוחות בשטח כבר הרסו מבנים בבית הקברות, מסגד חדש וצריח של המסגד הישן. יום של חורבן באל-עראקיב

מאת:

אתמול (חמישי) בסביבות השעה 9:30 בבוקר הגיעו כוחות משטרה מלווים דחפורים וכלים כבדים אל מתחם בית הקברות של הכפר אל-עראקיב והרסו את כל המבנים במתחם למעט אחד. הכפר נהרס כבר מעל שישים פעמים מאז שנת 2010, אך זו הפעם הראשונה בה נכנסו הכוחות אל מתחם בית הקברות על מנת להרוס אותו. תושבי הכפר הצליחו להשיג צו לעיכוב ההריסות בשטח אבל זה הגיע רק לאחר שרוב ההריסה כבר הושלמה.

> גם המתים מקבלים צווי הריסה באל-עראקיב

הריסת צריח המסגד הישן, אל-עראקיב (אקטיבסטילס)

הריסת צריח המסגד הישן, אל-עראקיב (אקטיבסטילס)

הכוחות החלו בהסרת הגדר של מתחם בית הקברות, ומשם התקדמו והרסו את כל מבני המגורים במתחם. הם רוקנו את מכליות המים של תושבי הכפר, ובהמשך לקחו אותן מן האזור. כל עצי הזית נעקרו. לאורך כל ההריסה, שהסתיימה רק בשעות אחר הצהריים, היו תושבי הכפר והפעילים שהגיעו לתמוך בהם מרוכזים בשטח קטן בתוך בית הקברות, וצפו בהריסה המסיבית. היום הסתיים בהסרת הצריח מעל המסגד הישן בבית הקברות, המבנה היחיד שנותר עתה בכפר אל-עראקיב.

במהלך ההריסה, שארכה שעות ארוכות, נעצרו שמונה אנשים. שלושה מהעצורים שוחררו אתמול בלילה, ואילו החמישה האחרים הובאו הבוקר לבית המשפט בבאר שבע. עילות המעצר של חמשת העצורים כללו הסגת גבול, תפיסת מקרקעין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט בבאר שבע החליט להאריך את מעצרו של עצור אחד עד יום ראשון, ואילו האחרים שוחררו בערבות כששניים מהם, שאינם תושבי הכפר, מורחקים מן השטח לשבעה ימים. במהלך הדיונים התקיימה משמרת מחאה שארגנו תושבי הכפר ברחבת בית המשפט.

> כן, אתם הורסים גם מסגדים: מכתב פתוח לאורי אריאל

ההריסות בבית הקברות אל-עראקיב (אקטיבסטילס)

ההריסות בבית הקברות אל-עראקיב (אקטיבסטילס)

תושבי הכפר ופעילים ששהו בו בעת ההריסה דיווחו על פינוי אלים של אזור המסגד, לשם הסרת הצריח. אחת מתושבות הכפר סיפרה כי שוטר הסיר את כיסוי הראש שלה בעת שמשך אותה מתוך המסגד. העדויות לאלימות באו לידי ביטוי גם היום, כשחיה נח, מנכ"ל פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, סיפרה כי העצור שמעצרו הוארך עד יום ראשון הובא אל אולם בית המשפט כשחולצתו קרועה, וסימנים כחולים וחבלות ניכרים על כל חלקי גופו.

התקשורת והציבור כבר שבעים מן הדיווחים על אל-עראקיב ועל המאבק המתמשך שמנהלים תושבי הכפר בארבע השנים האחרונות. עם זאת, כניסתם של כוחות ההריסה אל בית הקברות, יחד עם הריסת המסגד החדש במקום והסרת הצריח מן המסגד הישן, מהוות כולן תקדים יוצא דופן. נוסף על כך, החלטתן של הרשויות שלא לאפשר לתושבים למצות את הליך הערעור על צווי הפינוי, שהוליד בסופו של דבר צו עיכוב ארעי שהתקבל בסיומה של ההריסה, גם היא יוצאת דופן.

המראה של אזור בית הקברות אתמול בערב הזכיר את הריסתו הראשונה של הכפר אל-עראקיב בשנת 2010. תושבי הכפר מצטופפים תחת העצים הספורים שנותרו בשטח, ובמבנה האחד שנותר במקום. משפחת אווזים צועדת לאיטה, מחוסרת בית. מספר תרנגולי הודו משוטטים גם הם בחוסר מעש. גור חתולים אחד מיילל ומתרוצץ בשטח, מחפש אחר משפחתו שנלקחה בתוך אחד המבנים שהוצאו מן המתחם על ידי הכוחות. באוויר מעופפות עשרות יונים שביתן נהרס גם כן.

הרשויות הפכו חכמות יותר לאורך השנים, ועם הדחפורים הביאו משאיות עליהן הוערמו ההריסות. מי שלא ראה את המתחם לפני ההריסה, יתקשה לדמיין איפה עמדו הבתים לפני מספר שעות. הכל נמחק, אבל אין ספק שהמאבק באל-עראקיב עוד רחוק מסיום.

תושבי אל-עראקיב צופים בהריסות (אקטיבסטילס)

תושבי אל-עראקיב צופים בהריסות (אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf