newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מדוע הועבר באסל גטאס מכלא גלבוע לכלא רמון?

כשהוא אזוק בידיו ורגליו במשך שלושים שעות ברציפות היטלטל חבר הכנסת לשעבר בפוסטה שהעבירה אותו לכלא המרוחק 300 ק"מ ממשפחתו. גטאס, שמתנגד למהלך, טוען באמצעות עורכת דינו כי הועבר לבקשת אסיר אחר: "העברתו אל כלא רמון לא היתה מקרית. ברקע עומד שיקול זר"

מאת:

ביום שלישי לפני שבועיים, 14 בנובמבר, הועבר ח"כ לשעבר באסל גטאס מכלא גלבוע לכלא רמון שבדרום. על פניו, מדובר בעניין השכיח למדי בהתנהלות השב"ס כלפי אסירים ביטחוניים, המועתקים מפעם לפעם – בעיקר אלה מביניהם המסומנים כבעלי השפעה בקרב האסירים האחרים – מכלא אחד למשנהו. פעמים רבות זה קורה סביב התארגנות מחאתית של אסירים, כמו שביתות רעב, כדי לערער את האפקטיביות של הארגון. על פי המסתמן, לא זה הרקע להעברתו של גטאס.

כזכור, באסל גטאס נכנס לכלא גלבוע ב-2 ביולי, לפני כחמישה חודשים, לריצוי מאסר בן שנתיים בגין הכנסת טלפונים ניידים לשני אסירים ביטחוניים בכלא קציעות. השיבוץ לבית הכלא בצפון נעשה, יש להניח, גם מתוך התחשבות בעובדה שמשפחתו של גטאס מתגוררת בכפר ראמה שבגליל. בניגוד לאסירים פליליים, אסירים ביטחוניים זכאים לביקור מצד קרובי משפחה מדרגה ראשונה בלבד, 45 דקות פעם בשבועיים. כיוון שאלה האנשים היחידים – מלבד עורכי הדין, אסירים אחרים וסוהרים – שהאסיר הביטחוני פוגש במהלך תקופת המאסר, עניין הנגישות שלהם הוא בעל חשיבות מרכזית.

אלא שלפני שבועיים גטאס הועבר בפתאומיות לכלא רמון, המרוחק ממשפחתו בראמה כ-300 קילומטרים. רעייתו, סאוסן גטאס, מספרת ששמעה ממנו על האפשרות הזו כבר בעת הביקור שערכה אצלו בכלא גלבוע, יומיים קודם להעברה: "באותו ביקור באסל אמר לנו שיש דיבורים על כך שרוצים להעביר אותו לרמון, ושהוא מתנגד לכך בתוקף וגם כתב מכתב למפקד הכלא על זה. הם כנראה אמרו משהו על זה שרוצים לעשות שיפוצים בכלא, אבל זה שטויות. עובדה שעד עכשיו האסירים האחרים חוץ מבאסל ואסיר אחד נוסף נשארו שם. הוא הריח שמשהו לא טוב עומד מאחורי הסיפור הזה".

> עדויות: השפלות ואלימות במעצר נערים מירושלים המזרחית

באסל גטאס (צילום: יהודה פרץ/פלאש90)

באסל גטאס (צילום: יהודה פרץ/פלאש90)

את הדבר ש"הריח לא טוב" מנסחת עורכת דינו של גטאס, עביר בכר, במכתב בהול ששגרה למפקד כלא רמון במילים האלה:

"משיחות מרשי עם מבקריו ביומיים האחרונים עולה כי העברתו אל כלא רמון לא היתה מקרית וכי ברקע עומד שיקול זר שאיננו נוגע לאילוצי בית סוהר גלבוע בעניין השיפוצים. מסתבר, כי ערב העברתו נאמר למרשי כי ישנה כוונה להעבירו לכלא רמון וזאת לבקשת אחד האסירים באותו בית סוהר. מרשי התנגד בצורה נחרצת להעברה ואף הביע התנגדותו ביתר שאת כאשר הבין מה המניע העומד מאחוריה. בתגובה לדברים שנמסרו לו מרשי הגיש למפקד בית סוהר גלבוע מכתב מפורש בו הוא מתנגד להעברתו ומודיע בו, כי הוא עומד לסרב להשתלב באגפים בכלא רמון. בשיחותיו בעל-פה הדגיש מרשי כי הוא איננו מעוניין להיפגש עם אף אסיר ואיש אינו יכול לכפות עליו לעשות זאת בניגוד לרצונו. יובהר, כי נכון לרגע זה מרשי מסרב לשתף פעולה עם הניסיון "לנהל" אותו על ידי אחרים (בשיתוף פעולה עם שב"ס) והוא נחוש בדעתו שלא להיפגש עם אף אסיר בניגוד לרצונו".

מטבע הדברים, הכלא הוא מקום בו שמועות ומידע מתפשטים במהירות גדולה. בפגישה שקיים עם רעייתו ובתו לאחר שהועבר לכלא רמון סיפר גטאס שעוד קודם להעברתו הוא שמע שמי ש"זימן" אותו לשם הוא אחד האסירים הביטחוניים ברמון, ששמו, על פי השמועות, נקשר בפרשה שבגינה נכנס גטאס לכלא. משהבין זאת הוא מיהר, כאמור, לשגר מכתב למפקד כלא גלבוע בו הוא מביע את התנגדותו החריפה למעבר תחת הנסיבות, אך לשווא.

"זה לא סוד שבכל בית כלא הרשויות "מטפחות" אסיר ביטחוני אחד או יותר, אנשים שמקבלים הרבה מאוד כוח שלא פעם מופעל נגד האסירים האחרים", אומרת עו"ד בכר. "הסיפור שהם ניסו לספר, כאילו מדובר בהעברה לצרכי שיפוצים, נשמע מופרך. הרי לא כל האסירים פונו מהאגף הזה, ואם היה צורך להעביר אחד או שניים למה הם התעקשו דוקא על העברתו של גטאס אחרי שהביע התנגדות כל כך נחרצת?"

"זה נכון שגם אסירים פליליים מועברים ממקום למקום", ממשיכה בכר, "אבל אסיר פלילי יכול להתקשר לעורכי הדין שלו בזמן אמת ואלה יכולים לבקש צו מניעה עוד לפני ההעברה. אם גטאס היה אסיר פלילי הוא היה יכול להתקשר אלי ולהגיד לי מה הסיבה האמיתית להעברה והייתי יכולה לטפל בזה מבעוד מועד. עכשיו אני יכולה לטפל רק אחרי מעשה מוגמר, זאת סיטואציה אחרת לגמרי ומסובכת בהרבה". במכתבה למפקד כלא רמון היא מוסיפה "תמהני מה ראו מקבלי ההחלטות כנגד עיניהם כאשר החליטו לרצות מאן דהוא בכלא רמון על חשבון רצונו, חרותו האישית ורווחתו (המצומצמת) של מרשי. שיקול הדעת שניתן לשב"ס במיון והעברת אסירים נועד לשמש את הצרכים המערכתיים של שב"ס בנוגע לניהול בתי הסוהר וניהול חיי האסירים בלבד ולא לצרכי אסירים אחרים ומאווייהם, יהיו אשר יהיו".

> מאות פלסטינים בבקעה עומדים בפני גירוש: "רק רוצים לחיות"

בית סוהר. (מארק ניימן/לע"מ)

בית סוהר (אילוסטרציה: מארק ניימן/לע"מ)

ויש, כמובן, את הדרך עצמה ואת הנסיעה ב"פוסטה", הרכב להעברת האסירים הידוע לשמצה. את הדרך מכלא גלבוע לכלא רמון, נסיעה שלא אמורה להתארך יותר משעתיים וחצי-שלוש, עשה גטאס בשלושים (!) שעות, כשהוא אזוק בידיו וברגליו לאורך כל השעות הללו.

"מבחוץ הפוסטה נראית כמו מרצדס", אומרת סאוסן גטאס, "אבל בפנים זה גיהנום. באסל לא שתה שלושים שעות כדי שלא להזדקק לתת שתן, כי הם לא מאפשרים להם אפילו את זה. שלושים שעות באזיקים, והכריחו אותם לקחת את כל הדברים שלהם מהכלא, ככה עם האזיקים על הידיים. יש לו כאבי גב חזקים מאוד שהחמירו עם המעבר, הוא בן 62 עם בעיות בריאותיות לא פשוטות, אחרי צנתור וכמה ניתוחי גב. הוא היה נסער ופגוע מאוד בביקור, פעם ראשונה שראיתי אותו ככה. כשהגיע לשם אחרי 30 שעות הוא סירב להשתלב באגף שאליו רצו להכניס אותו. הרגענו וחיזקנו אותו ככל שיכולנו. חשוב לי שידעו את דרך הייסורים שהוא עבר, ובשביל מה? אני יודעת שזה מה שעובר על הרבה מהאסירים, אבל זה אנושי להתייחס כך לבני אדם?"

גם דארין טאטור נזכרת באימה בנסיעה ב"פוסטה" מכלא ג'למה לבית המשפט בנצרת, שארכה כחמש שעות: "זה דומה לכלוב של חיות יותר ממכונית. אולי לקבר נע, אם אפשר להגיד את זה, אבל עם חלון מברזל שחור קטן מלמעלה. כל הנסיעה קפאתי מקור בגלל המזגן שאי אפשר היה לכבות, או אפילו לשנות את כיוון האוויר שלו. איך שהמכונית נעה אני גם נעה איתה. ישבתי על הכיסא כאשר הידיים והרגליים באזיקים ואין ידית לתפוס. מה שהיה קשה במיוחד אלה הבלימות החדות של הנהג, כל פעם הגוף שלי פוגע באחד הצדדים בכלוב הזה ולפעמים הייתי נופלת על רצפת הרכב. זה כאב נורא בכל הגוף. דפקתי על הכלוב מברזל עם האזיקים, ביקשתי רק לכבות המזגן אבל התעלמו ממני". גם הסנגוריה הציבורית התייחסה לתנאים הקשים ב"פוסטה" בדו"ח מיוחד שחיברה בעניין תנאי המאסר בבתי הכלא בישראל.

שבועיים לאחר המעבר הכפוי, גטאס עומד בדרישתו לחזור לכלא גלבוע. על פי הנאמר לפרקליטתו, המעבר לרמון ממילא הוגדר כזמני, "לצרכי שיפוצים". ללא תאריך יעד, אין לדעת כמה זמני יהיה הזמני במקרה הזה, שבסופו תחכה לו מן הסתם נסיעת האימה ב"פוסטה" בכיוון השני.

משב"ס נמסר בתגובה: "אסירים מועברים בין בתי הסוהר בשגרה והשמת אסיר בבית סוהר נקבעת על ידי שב"ס בלבד ומשיקולים מקצועיים. קיבלנו את מכתב התלונה מעורכת הדין של האסיר, הדברים יבדקו והתשובות יועברו ישירות לפונה".

> מנכ"ל בצלם בסנאט הצרפתי: "הקהילה הבינלאומית צריכה לפעול"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf