תושבי ואדי ערה, יהודים וערבים, עומדים יחד נגד השנאה
בוואדי ערה חיים היום יהודים וערבים זה לצד זה – עובדים יחד, לומדים יחד, מבלים יחד, מתאשפזים יחד בשעת הצורך, מקיימים יחד קשרי מסחר. אנחנו רואים אחד בשני שותפים מלאים ורוצים לקיים יחד חיים משותפים. על כן אנו מפגינים היום יחדיו נגד השנאה שמבקש שר הביטחון להפיץ
כותבים אורחים: חסאם מסאלחה ורחל קסל
היום (שלישי) משעה ארבע אחר הצהריים מתקיימת הפגנה משותפת של ארגון "שכנים של שלום" יחד עם ארגון "עומדים ביחד" בצומת הכניסה לאום אל פחם, מתוך התנגדות לקריאתו של השר ליברמן לחרם על תושבי ואדי ערה הערבים ובמחאה על הניסיון לזרוע שנאה בין ערבים ליהודים ולפגוע בדמוקרטיה.
התושבים שמגיעים להפגין היום הם יהודים וערבים – מישובים בוואדי ערה וממקומות רבים אחרים בארץ – שמבינים שכדי לחיות כאן בארץ הזאת אנחנו חייבים לבנות ולא להרוס. ולבנות אין פירושו רק לבנות בתים – אלא לבנות אמון הדדי, לבנות מרקם חיים משותף מתוך בחירה ורצון.
בוואדי ערה, כמו גם באזורים אחרים בישראל, חיים היום יהודים וערבים זה לצד זה – עובדים יחד, לומדים יחד, מבלים יחד, מתאשפזים יחד בשעת הצורך, נוסעים יחד באותם כבישים, מקיימים יחד קשרי מסחר. אנחנו רואים אחד בשני שותפים מלאים ורוצים לקיים יחד חיים משותפים.
בוואדי ערה מתנהל בית ספר יהודי-ערבי דו-לשוני שהוא מופת ודוגמה. המשפחות השותפות לבית הספר היו ממקימות ארגון "שכנים של שלום" הפועל בוואדי ערה מעל שלוש שנים, ומקיים פעילות עניפה בתחומים רבים. מלבד עמידות פוליטיות משותפות כשנדרש, מתקיימים גם ערבי תרבות משותפים – "שיח גלריה" סביב נושאי אמנות וספרות, "מדרסה" – בית מדרש יהודי-ערבי בו עוסקים בלימוד משותף של טקסטים ומקורות מהתרבות הערבית והיהודית, ועוד כהנה וכהנה. על רקע ההשקעה העצומה הזו, עליה אנחנו עמלים כדי להרבות טוב ואור, הרגשנו כי אמירתו של השר ליברמן פוגעת בנימי נפשנו, חותרת תחת היסודות שבנו התושבים כאן בעמל כה רב.
> היהודים גילו שהשלטון מושחת, הערבים לא יודעים אם לצחוק או לבכות
"אנחנו בוחרים לעשות כל שביכולתנו על מנת לדאוג שיהיו אלו חיים של שוויון, חיים של כבוד זה לזה". (באדיבות שכנים של שלום)
על המצב המדיני הבעייתי שישראל נתונה בו, הדורש פתרון מידי, אין עוררין. ואף על פי כן, בכל פתרון מדיני בו נבחר, בסופו של דבר גם בתוך ישראל, יהא שטחה אשר יהיה, יחיו יחד ערבים ויהודים. אנחנו בוחרים לעשות כל שביכולתנו על מנת לדאוג שיהיו אלו חיים של שוויון, חיים של כבוד זה לזה. הרי ברור לכולם שבפני כל אזרח במדינה עומדות מספר דרכי פעולה. אנחנו בוחרים בדרך של עשייה ומתנגדים לדרך של אלימות, ואנחנו מצפים שהשר והממשלה כולה יגבו אותנו במאמצים שלנו במקום לתקוע לנו מקלות בגלגלים.
התקווה והשאיפה של כל חברה מתוקנת היא שכל אחת מהקבוצות ממנה מורכבת החברה תרגיש את עצמה חלק מהכלל, ויותר מזה – תרגיש שהיא רצויה כחלק מהכלל. כשמדובר במיעוט – האחריות ליצירת התחושה הזו מוטלת על הרוב, והרוב כולל בתוכו גם אנשים פרטיים וגם את מנגנוני השלטון. האחריות הזו כוללת דאגה לזכויות כל האזרחים, ובמיוחד לזכויות המיעוט. אין צורך לומר כי אמירות כוללניות מכפישות מרחיקות אותנו מהיעד הזה, בוודאי ובוודאי כשהן באות מגורמים בעלי תפקיד רם בממשלה.
אנחנו קוראים לכם לבוא לאזור ולעמוד מקרוב על מרקם היחסים החיובי שמתנהל כאן ועליו שוקדים התושבים בעמל רב.
בידינו ההחלטה אם להרוס או לבנות.
ד"ר חסאם מסאלחה – פעיל ב"שכנים של שלום", תושב כפר קרע.
רחל קסל – פעילה ב"שכנים של שלום", תושבת פרדס חנה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
