newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרשימה הראויה ביותר בכנסת ישראל

שתי התבטאויות השבוע, של ח"כ איימן עודה ושל ח"כ ג'מאל זחאלקה, הדגישו שוב מדוע הרשימה המשותפת היא הראויה ביותר מכל רשימות השמאל. עכשיו נותר לחכות רק שפאוזת הסכם הרוטציה תגיע כבר לסיומה

מאת:

בשתי התבטאויות שונות בתוך עשרים וארבע שעות, הוכיחו יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, ויו"ר סיעת המשותפת בכנסת, ח"כ ג'מאל זחאלקה, מדוע הרשימה המשותפת היא הרשימה הראויה ביותר שיושבת כיום במשכן. כוונתי לדבריו של ג'מאל זחאלקה בעניין החוק לגירוש מבקשי המקלט, והודעת התנחומים של איימן עודה לציבור החרדי בעקבות מותו של הרב שטיינמן.

"דואגים" לערבים

כשאבי גבאי תומך בגירוש מבקשי מקלט אל מותם, ומחרה מחזיק אחריו בוז'י הרצוג בנימוק שהם "לוקחים לערבים את מקומות העבודה", כשיאיר לפיד שכמו אביו עשה לא מעט מהונו הפוליטי תוך שימוש בקלף השואה ואימת הפליטות אבל הצביע מהאופוזיציה (!) בעד החוק הנואל הזה, זחאלקה אמר מעל במת הכנסת את הדברים האלה:

הגזענות לא ניתנת לחלוקה, ולא במקרה כל מי שמנסה לפגוע במבקשי מקלט עושה אותו דבר לערבים. לא תפילו אותנו בפח בטענה שמבקשי המקלט פוגעים בפרנסתם של העובדים הערבים כי אנחנו נגד פגיעה בכל ציבור העובדים, וכמובן שגם נגד שלילת זכויותיהם הסוציאליות ופגיעה בשכרם ונגד כל התנכלות וגירוש של מבקשי המקלט. כל פגיעה שכזאת במוחלשים פוגעת במכלול הזכויות והחירויות ואיננה מנותקת מהפגיעה בזכויות הערבים. אנו דורשים להגן על זכויות האדם בכלל ועל מבקשי המקלט בפרט"

נכון, ישנם חברי כנסת נוספים שהתבטאו בחריפות נגד החוק הזה, חברי מרצ למשל. אבל צריך לזכור שנקודת מבטו של זחאלקה שונה מהותית בהקשר הזה. זחאלקה הוא בן המיעוט הילידי שאיבד את אדמתו לפרויקט קולוניאליסטי, שגם חברי מרצ נמנים עליו. כלומר המלחמה הזו היא בין הימין הציוני המבקש לשמור על טוהר הגזע של הפרויקט הקולוניאלי, לבין השמאל הציוני שרוצה לשוות לו מראית עין דמוקרטית ונאורה.

> הצעת חוק חדשה בתגובה לדוח העוני: לקבוע סכום מינימום לקיום בכבוד

חברי הכנסת איימן עודה וג'מאל זחאלקה, הרשימה המשותפת (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

חברי הכנסת איימן עודה וג'מאל זחאלקה, הרשימה המשותפת (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

זחאלקה, בהיותו בן העם הילידי שעל אדמתו מתחוללת המלחמה הזו, בוחר למרות ההקשר הזועק הזה לדבר בשם ערכים אוניברסליים של צדק וזכויות אדם ועובדים. להזכיר, אנחנו מדברים כאן על האיש שעומד בראש המפלגה המואשמת תדיר בלאומנות, והנה דווקא הוא מבטא את העמדה האוניברסלית, ההומנית ביותר.

אבל זחאלקה עושה בדברים האלה עוד מהלך חשוב: הרצוג וגבאי משקפים בדבריהם המתנשאים את המבנה ההיררכי שבו הם עצמם בעמדת האדונים שמארגנים את "סידור העבודה" בין הפלסטינים למבקשי המקלט, כלומר מסמנים אותם כמעמד העבדים שהאדון מכתיב את מבנה הכוח הפנימי שלו. זחאלקה, בדבריו, מפקיע את מקום בעל הבית מידיהם ומדבר לא רק מתוך עמדה מוסרית אלא גם מתוך עמדה של מי שיש לו חזקה על האדמה הזו. הוא מטיח בפניהם של גבאי והרצוג לא רק את הריקבון המוסרי שלהם, אלא גם את תפיסת האדנות שבה הם מחזיקים ביחס לאזרחים הפלסטינים. לא רק שיעור מוסרי יש כאן, אלא גם שיעור פוליטי ממדרגה ראשונה.

גם הודעת התנחומים של עודה לציבור החרדי איננה טריוויאלית בכלל. יישור הקו של המפלגות החרדיות עם ההקצנה של הממשלה הזו הוא מקומם ומאכזב, בלשון המעטה. במיוחד היה מחפיר לראות את ההתנערות שלהם מעמידה לצד המשותפת סביב חוק המואזין, אחרי שסידרו לעצמם "עוקף צפירת שבת" שיחריג את הצפירה מהחוק. לכל הפחות בעניין הזה אפשר היה לצפות מהם לסולידריות בין-דתית, הם הבינו בדיוק כמה החוק הזה דוקר ובלתי נסבל עבור הציבור המוסלמי. עודה מזכיר בעדינות את חילוקי הדעות, אבל הודעת התנחומים שלו היא מופת של רגישות וכבוד.

שתי ההתבטאויות האלה הן בשבילי ההסבר הניצח ביותר למה הרשימה המשותפת היא הרשימה ההומנית, הדמוקרטית והראויה ביותר בכנסת. אני גאה היום במיוחד שהצבעתי עבורה, ומקווה בכל לבי שגם פארסת הרוטציה תבוא כבר לסיומה הטוב, ושנוכל להצביע לחזית דמוקרטית אמיתית ומשותפת אחת גם בבחירות הבאות, שתבואנה עלינו לטובה במהרה בקרוב אינשאללה.

> מורה לנבוכים: הגורל אליו מגרש אבי גבאי את הפליטים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf