newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אקדמאים ישראלים בביקור סולידריות עם עמיתיהם התורכים העומדים למשפט

יותר ממאה אקדמאים בתורכיה מואשמים בטרור לאחר שחתמו על עצומה המגנה את התקיפות על האזרחים הכורדים. קבוצה של אקדמאים ישראלים נסעה לאיסטנבול כדי לתמוך בהם במהלך המשפט

מאת:

מאת עדו קונרד

זה לא בלתי שכיח להיתקל במחאה פוליטית ברחובות איסטנבול. אבל סביר להניח שלא בכל יום תמצאו שם קבוצה של ישראלים שלוקחים חלק בהפגנה של אזרחים תורכים מחוץ לאחד מבתי המשפט הפליליים המרכזיים באיסטנבול, במיוחד לאחר כמעט עשור של יחסים מעורערים בין שתי המדינות.

הישראלים, ארבעה נציגים של קבוצת "אקדמיה לשוויון", הגיעו למקום כדי להפגין סולידריות ולהיות עדים למשפט הפומבי של כמעט 150 אקדמאים תורכים שמואשמים בטרור לאחר שחתמו על עצומה נגד התקיפות של ממשלתם נגד אזרחיה הכורדים, ובכלל זה עקירה המונית של מאות אלפי אנשים מבתיהם ודיווחים על מעשי טבח.

חלק גדול מהאקדמיה התורכית הושמדה מאז ניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לפני כשנה וחצי. כ-9000 אקדמאים פוטרו מהאוניברסיטאות ברחבי המדינה, כולל כ-500 שפוטרו לאחר שחתמו על העצומה שבמרכז הדיון כעת בבית המשפט. כמעט בלתי אפשרי עבורם למצוא עבודה, ועל רבים מהם נאסרה היציאה לחו"ל.

המשפטים נגד האקדמאים, כ-150 במספר, התחילו באופן רשמי ב-5 בדצמבר 2017 ואמורים להימשך עד מאי 2018. כתבי האישום בכל המקרים זהים: "הפצת תעמולה לארגון טרור", עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שבע וחצי שנות מאסר.

> בין הכסף והפחד: מסע בדרך המכשולים של הפליטים ברואנדה

"הנוכחות שלכם כאן, והביקורת שאתם משמיעים מתוך ישראל, הם הבסיס האמיתי לסולידריות". חברי אקדמיה לשוויון מפגינים עם עמיתיהם התורכים מחוץ לאולם בית המשפט באיסטנבול.

"האלימות חייבת להיגמר"

עבור האקדמאים הישראלים שבאו לתמוך בעמיתיהם התורכים, הימים שקדמו לביקור הסולידריות היו מלאי חשש. בשנים האחרונות נקטו השלטונות התורכים בקו חריף באופן בלתי צפוי מול פעילים וארגונים בינלאומיים. בשמונת החודשים האחרונים כלוא היו"ר התורכי של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל. על כך נוסף המתח שקשור בהידרדרות היחסים בין תורכיה לישראל בעשור האחרון, בעיקר על רקע יחסה של ישראל לפלסטינים. לדברי המארגנים משני הצדדים, המתח הזה, שלפעמים רותח עד כדי שנאה, הוא בדיוק מה שהפך את הביקור של המשלחת הישראלית הקטנה למשמעותי.

"הנוכחות שלכם כאן, והביקורת שאתם משמיעים מתוך ישראל, הם הבסיס האמיתי לסולידריות", אמר לחברי המשלחת מחוץ לבית המשפט אסלי אודמן, שמלמד תכנון אורבני ואזורי באוניברסיטת מימר סינאן לאמנות באיסטנבול. הודא קאיה, המייצגת את המפלגה הדמוקרטית העממית (HDP), מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בפרלמנט התורכי, אמרה לקבוצה בהתרגשות: "אני יודעת שישנם בישראל-פלסטין אנשים שרוצים שלום, ונרדפים באותו אופן [כמו בתורכיה]. הנוכחות שלכם כאן היא משמעותית מאוד".

חברי הקבוצה הישראלית הצטרפו למארחיהם התורכים בהפגנות שנערכו ב-29 ו-30 בינואר מחוץ ל-קאגליאן, היכל המשפט הגדול באירופה, ברובע סיסלי ההומה באיסטנבול. לבקשת החברים התורכים, הם קיימו גם מסיבת עיתונאים. האבטחה היתה דלילה למדי, ואנשים בקהל נשאו שלטים בתמיכה באקדמאים העומדים למשפט. יערה בנגר אללוף, אקדמאית ישראלית היושבת בברלין אשר הגיעה לאיסטנבול כחלק מהמשלחת, דיברה על הסולידריות שלה עם האקדמאים הנרדפים ועל הזיקה בין רדיפה זו ובין המאבק על החופש האקדמי בישראל-פלסטין:

"גם אנחנו אזרחים של מדינה השוללת את זכויותיהם של אנשים תחת דיכוי, ואנו תומכים גם בזכויות שלהם", אמרה בנגר אללוף לקהל. "אמנם אקדמאים ישראליים החורגים מקו השלטון לא מסתכנים בצעדים חריפים כמו אלה שאתם מתמודדים איתם באומץ לב, אבל אנחנו מכירים בעובדה שהסכנה איתה אתם מתמודדים מרחפת מעל הראש של כולנו".

בתוך אולם בית המשפט, פעילים של "אקדמיה לשלום" ישבו לצד עמיתיהם הישראלים ותרגמו באוזניהם כל מילה. השופט, שישב צמוד מאוד לתובע, רכן לעבר הנאשמים ועורכי דינם כאשר סעיפי האישום שלהם הוקראו בקול רם. אחד אחד הם הכחישו כל קשר למפלגת הפועלים הכודרית (PKK) המנהלת מאבק חמוש נגד תורכיה מאז תחילת שנות ה-80', או לטרור.

"אני נדהמת מהעובדה שדיבור על בעיה אקוטית במדינה שאני אוהב נחשב לפשע", אמרה בושרה ארסנלי, מרצה למדע המדינה. "יש לי זכות לבקר את מנהיגי המדינה. זאת המשמעות של חופש הביטוי".

אדה אסלי סראן, חוקרת עצמאית בתחום המשפט, סיפרה כי הימים בהם הפיצו את העצומה היו רוויי אלימות ומתח. "כשראיתי את העצומה לא היססתי לרגע וחתמתי עליה מיד. בראשי היתה רק מחשבה אחת: האלימות הזו חייבת להיגמר".

> הקיץ של תורכיה הפך לחורף אפל מאוד

"לא מפתיע ששתי הממשלות שמו להן למטרה את האקדמיה, המהווה לא פעם בית לקולות המאתגרים את הנרטיב של המדינה". חברת הפרלמנט התורכיה הודא קאיה עם חברי המשלחת של אקדמיה לשוויון.

להסתיר היסטוריה של פשעים

הניסיון לתייג דיסידנטים ותומכי קבוצות אופוזיציה כטרוריסטים אינו חדש, ובכל זאת יש משהו כמעט סוריאליסטי במשפט ראווה פומבי כל כך של אקדמאים לאור יום.

"דיכוי האקדמאים בתורכיה הוא חלק ממגמה עולמית", אומרת בנגר אללוף. "אנחנו רואים את זה גם בישראל, אקדמאים שפוטרו אחרי שהביעו דעות פוליטיות שנויות במחלוקת, כנסים שבוטלו על ידי השלטון, בעוד המדינה מנסה לכפות 'קוד אתי' השואף למנוע ממרצים להביע דעות פוליטיות בכיתות. למזלנו, עדיין לא מעמידים אותנו למשפט".

"בפלסטין המצב קשה פי כמה", ממשיכה בנגר אללוף. "סטודנטים ומרצים נעצרים על בסיס קבוע ומנועים מלצאת לחו"ל, בעוד חיילים פולשים שוב ושוב לקמפוסים באוניברסיטאות הפלסטיניות, מבצעים מעצרים ומחרימים ציוד. ישראל ותורכיה דומות בכך ששתיהן רודפות את האקדמיה כאמצעי למסך על אי-צדק. לא מפתיע ששתי הממשלות שמו להן למטרה את האקדמיה, המהווה לא פעם מצע לקולות המאתגרים את הנרטיב של המדינה.

בתורכיה, המדינה מנסה לחסל באיבו כל ניסיון להעיר מרבצם את שדי העבר, כולל היסטוריית האלימות נגד מיעוטים אתניים, דתיים ופוליטיים, שהיתה מעמודי התווך של יסוד תורכיה המודרנית". ישראל, טוענת בנגר אללוף, אינה שונה במובן זה. "כמו תורכיה, גם ההיסטוריה שלנו מוכתמת באלימות מדינתית, כולל גירוש הפלסטינים ב-1948, חטיפת ילדי תימן בשנות ה-50, דיכוי המזרחים, והכיבוש".

עדו קונרד הוא עורך במגזין 972+ שם התפרסם המאמר במקור באנגלית.

> בתורכיה השאלה היא רק איזו מתיאוריות הקונספירציה אמיתית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf