newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

להשתיק את ההפגנות על עזה: המשטרה עצרה פעילים בחיפה

יואב חיפאווי, פעיל בתנועת אבנא אלבלד, נשלח למעצר בית ואחר כך נעצר ושוחרר. אל רג'א זעאתרה, מזכיר מק"י בעיר, השוטרים הגיעו הביתה אחרי חצות. זעאתרה: התשובה – לבוא להפגנות במספרים גדולים

מאת:

שורה של פעילים פלסטינים ויהודים מחיפה נעצרו ונלקחו לחקירה ושיחות אזהרה בימים האחרונים, בעקבות ארגון והשתתפות במשמרות מחאה בעקבות הטבח בעזה ביום שני האחרון. בין הפעילים גם רג'א זעאתרה, מזכיר מק"י בחיפה וחבר הלשכה הפוליטית של חד"ש, ויואב חיפאווי, פעיל בתנועת אבנאא אלבלד, שנעצר פעמיים.

איריס, פעילה פוליטית ובת זוגו של יואב, מספרת:

"ביום שני בערב היתה הפגנה שעברה בשלום, ההטרדות התחילו למחרת. לדעתי זה קשור לבחירות המקומיות שמתקרבות. יש ברשת קבוצה שנקראת 'חיפאים מצייצים'. זו קבוצה שיש בה ערבים ויהודים מכל הסוגים והיא מנוהלת על ידי איש ימין. הרבה פעמים מתקיימים שם דיונים מגוחכים, ערבים ויהודים שולחים זה את זה לעזה ולאירופה, אבל זה אולי המרחב היחידי בארץ שבו נמצאים יחד יהודים וערבים מכל הקשת הפוליטית. אחרי ההפגנה ביום שני התחילו להפעיל שם לחץ על ראש העיר. מישהו כתב: מה אתם נותנים להם להפגין'. כנראה שהרגישו שהם צריכים לעשות משהו.

"ביום שלישי בבוקר הם התחילו להגיע לבתים של הפעילים. כיוון שבשעה הזו רוב האנשים בעבודה הם תפסו רק את יואב, ששעות העבודה שלו גמישות יותר. אני יודעת על חמישה שהגיעו אליהם, יהודים וערבים. הגיעו לאנשים הביתה, לחלק התקשרו והפחידו את המשפחות שלהם. מניחה שהיו עוד כאלה שאני לא יודעת עליהם.

"באותו יום בערב (שלישי) קיימנו עוד משמרת מחאה, והמשטרה התנפלה על כל מי שלא עמד על המדרכה, בעיקר צלמים שתיעדו את ההפגנה. השוטרים צעקו עליהם בהיסטוריה 'תעלו על המדרכה!' למרות שהם בכלל לא עמדו על הכביש אלא על מפרצון ולא הפריעו לתנועה. בצד השני עמדו כ-20 אנשי ימין שצעקו 'לא נבוא לאכול אצלכם חומוס'".

ההפגנה בחיפה ביום שני השבוע נגד הרג המפגינים בעזה. מסע מאורגן נגד פעילים (צילום: דלית שמחאי)

ההפגנה בחיפה ביום שני השבוע נגד הרג המפגינים בעזה. מסע מאורגן נגד פעילים (צילום: דלית שמחאי)

מג'ד כיאל, עיתונאי ופעיל פוליטי שהיה בהפגנה המדוברת: "בשביל המשטרה, זה שערבי ירד לכביש חמש דקות זה הדבר הכי קטסטרופלי שיכול לקרות בעולם. אני חושב שזה לגיטימי וחוקי ולא צריך להדאיג את המשטרה, אבל הם לא יכולים להבין ולקבל את זה שיש אנשים שמפגינים בלי לקבל את הרשות שלהם, לקבל מהם הוראות איפה לעמוד ואיפה לא לעמוד.

"חשוב גם להדגיש שלא במקרה ההפגנות עברו לעיר התחתית, המקום שהרשויות בישראל גירשו ממנו את התושבים הערבים והפכו אותו למתחם בילוי ובארים. מאז 2013, ההחרפה ביחס לפעילים פוליטיים מתגברת כל הזמן  –  מבחינת מספרי המעצרים, תנאי השחרור שאנשים מקבלים, מעצרים מניעתיים שזה הדבר הכי מטורף, אבל זה רק לא בחיפה.

"בסופו של דבר, זאת התנהלות מטופשת מאוד. אין להם כלים באמת להשפיע עלינו. הם עדיין במנטאליות של לעצור שלושה ארבעה אנשים שהם המארגנים, ואז כביכול אנשים לא יירדו יותר לרחובות, כאילו הם בובות שמפעילים אותן. לא מצליחים להבין שיש כאן תביעה פוליטית, זה לא עניין של מי מארגן את המחאה. אין ארגון. יש שעה ומקום, אי אפשר לעצור את זה".

תפתח מייד או שנחשמל אותך

יואב חיפאווי עצמו תיעד כך בבלוג שלו את שני מעצריו:

"למעשה הוטרדתי השבוע פעמיים במעצרי שווא – והכל בניגוד לחוק. הסיבה: מאמץ של המשטרה למנוע את ההפגנות שנערכות בחיפה נגד הטבח במפגינים על גדרות כלא עזה.

איך עוצרים כשאין צו מעצר?

בבוקר יום שני שמעתי דפיקות רמות על שער הברזל של חצר הבית בליווי צעקות: יואב! יואב!

הייתי עדיין בפיג'מה במיטה, קורא. לרגע חשבתי שמישהו טובע מול פתח ביתי וזועק לעזרתי. שקלתי האם כדאי להתלבש לפני שאחוש לעזרתו? במחשבה שנייה נזכרתי כי אנו בחליסה והכביש מכוסה אספלט, מזמן לא ירד גשם, ובכל מקרה מי שטובע על נפשו לא יוכל לחבוט בחוזקה על שער הברזל. נרגעתי והמשכתי לקרוא.

שער הברזל, כשני מטרים גבהו, היה נעול. הצעקות והדפיקות עברו פתאום לדלת הכניסה הראשית, ומשם לדלתות החדרים, ולחלונות. הצועק לא הסתפק בקריאת שמי, אלא צירף מעין מוזיקת רקע באמצעות כלי מנגינה מאולתר שהרכיב ממקל שמצא בחצר ומסורגי הבית. תסכימו איתי כי זו בהחלט אינה הזמנה מעודדת לפתיחת הדלת.

לאחר שנרגעו הרוחות והאורחים הבלתי קרואים הלכו, קמתי בשלווה והתכוונתי לצאת לעמל יומי. אלא שמיד לאחר שפתחתי את השער ויצאתי לרחוב, ראיתי ארבע דמויות באות לעברי בריצה. הספקתי לחזור אל תוך החצר ולנעול את השער, טרם שהתייצבו האורבים מול השער וצעקו לעברי: תפתח! עכשיו, פנים אל פנים, יכולתי להבחין שמדובר בשוטרי משטרת ישראל, שני גברים ושתי נשים, לובשי מדים ואפילו עונדים תגים עם שמם.

"מה העניין?" שאלתי. "למה שאפתח? יש לכם צו?"

"כן!" אמרו. ביקשתי לראות את הצו – אך הם לא הראו לי דבר. במקום זה צעקו: "תפתח מיד או שנחשמל אותך".

כיוון שכבר שלפו את הטיזר לעברי, לא רציתי לנסות אותם יותר מדי. פתחתי את השער והתלוויתי אליהם.

בתחנה, לאחר מכן, הודיעו לי שאינני עצור אלא מעוכב לצורך חקירה. כשהתלוננתי בפניהם שהם שיקרו לי ועצרו אותי ללא צו, הם שיקרו במצח נחושה עוד יותר: "לא אמרנו לך שאתה עצור ולא אמרנו לך שיש צו".

לאחר המתנה ארוכה, החקירה עצמה היתה קצרה ובסופה הודיעו לי כי אני יכול להשתחרר בתנאי שאחתום על מעצר בית מלא לשלושה ימים. ניסיתי לסרב, ואז הודיע לי הקצין האחראי כי אשלח לבית המעצר ג'למה ולמחרת יביאו אותי לפני שופט שיקבע את תנאי שחרורי. חזרתי בי והסכמתי לחתום על מעצר הבית.

השוטר לא ידע מה סיבת המעצר

ביום רביעי בערב, בעודי במעצר הבית, התייצב שוטר במדים מול שער הברזל והודיע שאני עצור. התלוויתי אליו ללא התנגדות.

כאשר ירדתי מהניידת בחצר תחנת המשטרה הודיע לי השוטר כי כיוון שאני עצור, עליו לפעול פי הנהלים ולשים אזיקים על ידי ורגלי. הלכתי במסדרונות הארוכים של משטרת חיפה לאיטי כאשר האזיקים מכאיבים לרגלי עם כל תנועה. השוטר ניסה לשכנע אותי ללכת מהר יותר – אך סירבתי.

הובלתי לחדר הסיור, שם החל השוטר שליווה אותי למלא את טפסי המעצר. היתה בעיה. הוא התקשר למספר קצינים בזה אחר זה והסביר להם שהוא צריך למלא טפסי מעצר – אך אינו יודע מה סיבת המעצר שעליו לכתוב בטופס. תוך כך הוא הסביר לאחד הקצינים כי למעשה עצר אותי כיוון שהיום הוא לבד במשמרת, שכן שותפו נשאר לשמור על עצור אחר. לבסוף המציא אחד הקצינים עילת מעצר: "תכתוב התנהגות שעלולה להפר את הסדר הציבורי". הוא שאל לתגובתי. אמרתי שלא עשיתי שום דבר בלתי חוקי וסירבתי לחתום על הטופס.

לאחר שהושלם טקס מילוי הטפסים, יצאנו שוב למסע ארוך במסדרונות לכיוון אגף מודיעין. עכשיו, כדי לזרז את התהליך, הסתבר שאפשר לתת לעצור בלתי מסוכן כמוני לצעוד ללא האזיקים ברגלים.

הקצין התורן באגף מודיעין הקריא לי טקסט קצר שהכין מראש לפיו למשטרת ישראל הגיעה ידיעה מודיעינית בדבר הפגנה בלתי חוקית שמתוכננת להתקיים בחיפה ביום שישי. הוא הזהיר אותי כי אם אשתתף בהפגנה בלתי חוקית זו אחקר על כך. השוטר שעצר אותי נרשם בפרוטוקול כעד לשיחת האזהרה. לאחר מכן, מכיוון שמעצר הבית עוד לא תם ונאסר עלי לשהות לבדי מחוץ לבית, זכיתי להסעה בניידת המשטרה עד לפתח הבית (ביום שני נאלצתי לחזור ברגל).

מסתבר כי בלילה שבין חמישי לשישי הכינה משטרת ישראל רשימה ארוכה של פעילים פוליטיים שלדעתה עלולים להפגין ביום שישי ועצרה או זימנה רבים מהם לשיחות אזהרה דומות.".

אחד מהפעילים האלה היה כאמור רג'א זעאתרה. זעאתרה סיפר שהשוטרים הגיעו לביתו אחרי חצות, עצרו אותו, לקחו אותו לתחנת המשטרה ושם  טענו שהוא מארגן "הפגנה לא חוקית" ביום ראשון במושבה הגרמנית חיפה, ואם הוא יגיע אליה, הוא ייעצר מייד. זעאתרה אמר ל"שיחה מקומית" שהתשובה לניסיונות ההפחדה האלה היא להגיע במספרים כמה שיותר גדולים להפגנה ביום ראשון. "אסור לתת לפאשיזם לעבור, המחאה צריכה להיות גם נגד מה שקורה בעזה וגם נגד ניסיונות ההפחדה וההשתקה".

ביום ראשון הקרוב בשעה 20:30 תתקיים הפגנה נוספת נגד המצור על עזה בכיכר אונסקו במושבה הגרמנית בחיפה.

המשטרה: פועלים לאיתור המארגנים המסתתרים מידי החוק

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת על פי דין על מנת לשמור על שלום הציבור וביטחונו וככל שעולה חשד בדבר כוונה של גורמי קיצון לארגן באופן מחתרתי מחאה לא חוקית ואלימה, פועלת המשטרה בהתאם לשם מניעתה, לרבות איתור המארגנים, המסתתרים מידי החוק.

"המשטרה תמשיך ותאפשר לציבור, לממש את זכות המחאה וחופש הביטוי, אולם תמנע כל ניסיון להפר את הסדר הציבורי וסיכון שלום הציבור וביטחונו.

"מעבר לכך, איננו מוסרים פרטים מחקירות מתנהלות ומדגישים כי המעצר שצוין בפנייה אינו מוכר ולא התרחש במחוזותינו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf