newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כולנו עזרא נאווי

המאמץ המיוחד שהימין השקיע ברדיפתו של נאווי מעיד כי יותר משהשלטון רואה בו טרף קל, הוא רואה בו איום. התשובה על כל עזרא נאווי במעצר או בבית משפט צריכה להיות עשרה עזרא נאווים בשטח

מאת:

כשנתיים וחצי אחרי שאילנה דיין שידרה בתוכנית התחקירים היוקרתית שלה את הכתבה  שבישלו עבורה חברי ארגון ימין קיצוני נגד עזרא נאווי ומספר פעילי שמאל נוספים, הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש נגד נאווי כתב אישום בגין הפרת סעיף בחוק ליישום הסכמי אוסלו. במשך יותר משנתיים רדפו את נאווי בכל דרך אפשרית. זה כלל, בין היתר, מעצר ממושך תוך מניעת מפגש עם עורכי דין ולאחריו מעצר בית, מעצר בשדה התעופה כשביקש לצאת לחופשה בחו"ל בעקבות התנכלויות שספג בשל התחקיר – זאת למרות שלא היה נגדו צו מעצר או צו איסור יציאה מהארץ, ותמונותיו מובל באזיקים נמרחו על העמודים הראשיים של כל כלי התקשורת. למעשה המדינה עצמה חויבה לפצות את נאווי בעשרות אלפי שקלים בשל התנכלות מצד שוטרים. ואחרי כל זה, מה שהצליחו להלביש עליו בסופו של דבר הוא סעיף נידח ב"חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה", קרי החוק ליישום הסכמי אוסלו.

לקרוא ולא לדעת אם לצחוק או לבכות. באובססיה שלה להתעמר בנאווי, מדינת ישראל הצליחה להעלות מן המתים את גווייתו של ההסכם לו היא עצמה עושה וידוא הריגה מדי יום ביומו. החל מהרחבת ההתנחלויות וחוקי הגזל למיניהם, דוגמת "חוק ההסדרה", ועד לפלישות השגרתיות לאזורי A האמורים להיות תחת שליטה ביטחונית של הרשות הפלסטינית, ישראל הפכה את קבירתם של הסכמי אוסלו לאידיאולוגיה מוצהרת. עכשיו, כשאפשר למנף אותם לצורך רדיפת פעיל שמאל, פתאום הם הפכו לאחד מקודשי ישראל. כשאיילת שקד מודאגת מהפרת הסכמי אוסלו, האירוניה והבושה הולכות להתאבד.

האירוניה והבושה הולכות להתאבד. איילת שקד (אורן זיו / אקטיבסטילס)

עורכי דינו של נאווי, איתן פלג ולאה צמל, אמרו בעקבות הודעת הפרקליטות כי "הר השקרים הוליד שפן פוליטי". ניסוח יותר גראפי וגם יותר מדויק יהיה "הקומפוסט הוליד תולעים"; כי כאשר מתעקשים לערום רפש, הרקב הוא רק עניין של זמן. אפשר להבין את אנחת הרווחה מצד פרקליטיו של נאווי. הלהט שבו המערכת רדפה אותו בהחלט העלה חשש שהיא לא תסתפק בפחות מראשו. אחרי שדיברו על חשד לקשירת קשר למותו של אדם, ניסיון לרצח, מגע אסור ומסירת ידיעה לסוכן חוץ ועוד, הסעיף המוזר הזה שנאלצו לבסוף לדלות נגדו, סעיף שבגינו מעולם לא הועמד לדין אזרח ישראלי, כמו גם סגירת התיקים נגד שני הפעילים הנוספים שנעצרו ביחד עם נאווי, מוכיחים את מה שהיה ברור מהרגע הראשון לכל מי שעיניו בראשו: מדובר ברדיפה פוליטית מובהקת מא' ועד ת', משוללת יסוד, נקמנית.

דוקא משום כך, האינרציה שבה הסיפור הזה התגלגל למימדים אליהם הגיע מבהילה כל כך. השיטה פשוטה להדהים: ברגע שהימין מסמן פעיל או גוף שמאל כמטרה פומבית, המערכת – על כל זרועותיה – מתגייסת כדי לרצות את תאוות הדם ולגרוף הון פוליטי לא קטן על הדרך. מנגנון שלם של מלשיני משטר פועל כדי לנטר התבטאויות ופעילות של ארגוני שמאל ופעיליו, להסית נגדם ולעשות להם דה-לגיטימציה אלימה. מה שכל כך הרסני ומסוכן בשיטה הזו הוא שגם כאשר המהלך מסתיים באקורד מינורי, הנזק כבר נעשה. כשזורקים חופן של בוץ, משהו תמיד נדבק. גם אם עזרא ייצא בסופו של דבר מבית המשפט כאדם חף מפשע, וכולי תקווה שאכן כך יהיה, אי אפשר להפריז בעומק הנזק שהפרשה הזו הסבה – הן ברמה האישית והן ברמה הפוליטית.

עזרא נאווי מובא לדיון הארכת מעצר, ירושלים, ינואר 2016 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הטרף הקל של השלטון, וגם האיום הגדול ביותר עליו. עזרא נאווי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ברמה האישית, ההתעללות הממושכת הזו גבתה מנאווי, איש לא צעיר, מחיר נפשי ובריאותי קשה מאוד. מי שהכיר את עזרא לפני הפרשה ופגש בו לאחריה, לא ראה את אותו האיש. הפעיל הכריזמטי ומלא ההומור, שהקדיש שנים מחייו להגנה על המדוכאים וחסרי האונים ביותר מקרב הפלסטינים בשטחים הכבושים, הספיק לעבור מאז החל מסע הרדיפה נגדו שבץ, מצבו הבריאותי הידרדר באופן מדאיג, ומשאביו הכלכליים, הדלים גם כך, הידלדלו עוד יותר.

ברמה הפוליטית, קהילת זכויות האדם בישראל הבינה שהיא עוד הרבה יותר חשופה לגחמות של השלטון וארגוני הימין ממה שסברה. שתפירת תיקים לפעילים הפכה לכלי כמעט רשמי במאבק נגד השמאל בישראל. שהסימביוזה בין השלטון לבין הקיצוניים והקיקיוניים מבין גופי הימין עמוקה להבעית, שגם כלי התקשורת הכביכול מקצועיים ובעלי המוניטין יתגייסו ברגע למסע הרדיפה כדי לקבל את ליטרת הרייטינג ותעודת הפטריוט.

טוב להפנים את התובנות הקשות האלה, אבל אסור לתת להן בשום פנים ואופן לסרס את הפעילות שלנו למען סיום הכיבוש ולמען זכויות אדם מלאות ושוות לכל יושבי הארץ. המאמץ המיוחד שהימין והשלטון השקיעו ברדיפתו של נאווי מעיד לא רק עליהם, אלא גם עליו: יותר משהשלטון ראה בעזרא טרף קל, הוא ראה בו איום. הוא הוכיח שגם בימים בהם שיכרון הכוח של שלטון משולח רסן מוליד חקיקה פרועה ואנטי דמוקרטית נגד ארגוני שמאל ומקורות המימון שלהם, פעיל המצויד בג'יפ, אומץ ועמוד שדרה מוסרי יכול להוציא את השלטון מדעתו. למעשה הלקח מפרשת עזרא נאווי כמעט מכתיב את עצמו, פשוט ובנאלי כל כך: כולנו עזרא נאווי. עם תחילתה של הפרשה, היה מייאש ומאכזב לראות חלקים ממעגלי השמאל שהפנו לעזרא עורף ובמקרים מסויימים אף הצטרפו ללינץ' הציבורי נגדו. אסור לדבר הזה לקרות יותר.

כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו הופך למטרה של מסע רדיפה המבקש לבודד, להשפיל ולנטרל אותנו פוליטית. התשובה לכך היא סולידריות ופעילות. לעמוד מאחורי עזרא ומאחורי כל פעילה ופעיל שהימין יסמן, ולהצטרף לפעילי תעאיוש וארגונים אחרים שממשיכים לצאת מדי יום אל השטח, על אף ההתעמרות וניסיונות ההשתקה והשבירה. התשובה על כל עזרא נאווי במעצר או בבית משפט צריכה להיות עשרה עזרא נאווים בשטח. "כולנו עזרא נאווי" איננה קלישאה ריקה; היא התובנה הפשוטה שאם לא נהיה כולנו עזרא נאווי, כקהילה פוליטית – פשוט לא נהיה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf