חוק גבעת עמל עבר בקריאה ראשונה אבל בשכונה לא ממהרות לחגוג

כשמגיעים לשכונת גבעת עמל ב׳ שנמצאת ליד מחלף ההלכה בתל אביב, קשה לפספס את המגדל החדש של "פארק בבלי", בבעלות יצחק תשובה, המתנשא לגובה של 44 קומות. המגדל נבנה על הריסות בתיהן של עשרות משפחות שהתגוררו בשכונה מאז קום המדינה ופונו בכוח ב-2014. אבל שישים המשפחות שנותרו עדיין בשכונה זכו לבשורה טובה בשבוע שעבר: אחרי מאבק ארוך, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חוק שיעניק פיצוי לכולם.

בכניסה לשכונה אני פוגש את רונית אלדובי, ממובילות המאבק נגד הפינויים. אנחנו מקיפים את אתר הבניה הענק במרכז השכונה, עוברים ליד חניית האורחים ליד המגדל, שם נבנתה רצפת עץ יוקרתית שמובילה מהחניה למרכז המכירות של בניין היוקרה. לתושבי השכונה, מנגד, הקצו לצד דרך העפר מעבר צד להליכה. המשפחות שנותרו אחרי הפינוי הגדול של 2014 חיות בתוך אתר בנייה מאובק, בחשש מתמיד לפינוי.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"שבעה מדורי גיהינום עברנו, אבל בסוף עזרו לנו", אומרת אלדובי בתגובה לחוק שעבר בשבוע שעבר. "הבוקר קמתי יותר רגועה, אחרי ארבע שנים של לחץ. כל הזמן היה בתודעה שלי שאולי יבוא עוד פינוי, שהמראות של 2014 יחזרו על עצמם".

למודי אכזבות, בשכונה משדרים אופטימיות זהירה. "החוק עבר רק בקריאה ראשונה, ואנחנו מתמודדים מול כוחות מאוד חזקים, עם לובי מאוד חזק של תשובה בכנסת, ולכן עד שהקריאה השנייה והשלישית לא תעבור לא נצא בחגיגות", אומרת אלדובי.

"ההרגשה היתה שכולם נגדנו". תושבות גבעת עמל. משמאל: רחל לוי, ביתה חני ולבנה רצבי (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

אתר בניה למגדלי יוקרה בלב השכונה בה ברים עדיין תושבי גבעת עמל (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בחוק החדש נקבעו שני מסלולים לפיצוי: מסלול אחד קובע שמי שהיה לו נכס ב-1961, הוא או יורשיו יקבלו פיצוי. הקריטריון הזה חופף את חבותם של רוכשי הקרקע כפי שנוסחה בהסכם מכירת הקרקע משנת 1961 על ידי מינהל מקרקעי ישראל – לבנות שיכון בגבעת עמל תוך חמש שנים ולספק לתושבים דיור חליפי במקום. מיותר לציין שהשיכון מעולם לא קם והחוזה לא נאכף על ידי המינהל במשך 57 שנים.

החידוש הוא המסלול השני: נקבע בו שכל מי שיש לו נכס ביום ההסכם והוא מעל גיל 21 והוא צאצא של אחד מ-18 בתי האב בשכונה – זכאי לפיצוי. הסעיף הזה יאפשר פיצוי לכל מי שגר היום בגבעת עמל.

לבד מול כרישי נדל"ן

הסיפור התחיל ב-1948. במהלך המלחמה נמלטו מהכפר תושביו המקוריים של הכפר הפלסטיני שעמד במקום – ג'מוסין. במקום הפלסטינים שוכנו בכפר יהודים, רבים מהם פליטים שפונו מבתיהם בשכונת שבזי שהיתה אזור קרבות. מאז התגוררו התושבים במקום ללא תשתית מסודרת, בעוד המדינה מבטיחה להקים להם בניינים חדשים בהם הם יוכלו להתגורר. ההבטחות לא מומשו, ובשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה מתן היתרי בניה למגדלים של תשובה בכך שיפנה בשבילה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שמיועד לשני מגדלי יוקרה שבבעלותה בגבעת עמל.

"הביאו אותנו בלילה וזרקו אותנו בחושך, לא מים או חשמל. כמו סאלח שבתי", משחזרת לבנה רצבי, שגרה בשכונה מאז שפונתה משכונת שבזי. "שבעים שנה באותו מצב, בתי משפט ופינויים אלימים. ההרגשה היתה שכולם נגדנו. תשובה קנה אדמה עם אנשים, לא פרדס. אני דור חמישי פה, עם נכדים ונינים, אז מה הוא חשב שלא צריך לפצות את האנשים? אין לי ספק שמפנים אותנו כי אנחנו מזרחים. בשיכון צמרת שנמצא לא רחוק מפה עשו הסדרה והפכו הכל לחוקי".

הפינוי האלים של גבעת עמל ב-2014. טראומה שהתושבות לא יכולות לשכוח (אורן זיו / אקטיבסטילס)

המחאה נגד משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה, טייקוני הנדל"ן שקנו קרקע וקיבלו איתה גם אנשים. 2014. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בשנים האחרונות תושבי גבעת עמל הפכו לסמל למאבק של שכונות במצב דומה. לתושבים, רובם ממוצא מזרחי, שיושבו על ידי המדינה, והקרקע שישבו עליה נמכרה לבעלי הון יחד עם התושבים. "אחרי הפינויים של 2014, הסיפור ממש לא נגמר בשבילנו", אומרת אלדובי. "במשך שנה ליווינו את המשפחות שפונו כדי שיקבלו פיצוי. רבות מהן קיבלו רק פיצוי זעום, ומשפחה אחת עדיין לא קיבלה. "ההליכים המשפטיים מול תשובה לא הסתיימו. הוא תובע אותנו ודורש שנשלם על כל השנים שגרנו על הקרקע", מספרת אלדובי. "בכל השנים האלה, תמיד קיים הפחד להשאיר את הבית לבד שיוצאים לעבודה, חוששים שמשהו יקרה", מספרת חני לוי, שנולדה בשכונה על ההשפעה של הפינויים האלימים בשכונה. "זה משהו סיסטמטי, עשו את הפינויים כדי שנאבד את השקט והרוגע שלנו".

עכשיו, עם התקדמות החוק החדש, יש פתח של תקווה. "לא האמנתי שזה קורה", אומרת רצבי על הרגע שבו שמעה שהחוק אושר בקריאה ראשונה. "שש שנים אנחנו הולכים וחוזרים בלי כלום ואז החוק עובר", היא מספרת.

את החוק במקור יזמו דב חנין (חד"ש), איילת שקד (הבית היהודי), אילן גילאון ומירי רגב, והוא הוגש לפני גל הפינויים של 2014. ב-2015, כשהממשלה התפרקה, הוא נגנז והוגש מחדש ביוני 2016 על ידי גילאון, חנין ושולי מועלם (הבית היהודי), ועבר בקריאה טרומית. מאז חיכו התושבים שיעבור בקריאה ראשונה. את ההצלחה זוקפים התושבים לא רק לזכות חברי הכנסת שיזמו את החוק לדורותיו, אלא גם לזכות שרת המשפטים שקד, ושר האוצר כחלון, שמשרדיהם היו צריכים לאשר את החוק לפני שהובא להצבעה.

האם החוק החדש, שהתגבש אחרי מאבק נחוש וממושך של תושבי השכונה, ישפיע גם על שכונות אחרות שעומדות בפני פינוי? "החוק מוגבל לגבעת עמל, אבל עשינו פריצת דרך", אומרת אלדובי. "יש שכונות נוספות במצב שלנו, כמו תל גיבורים. חשוב שהם יילחמו. אם לא, ימרחו גם אותם. הם חייבים להיאבק ולשבת על לקבלנים ולפוליטיקאים על הווריד".

אילן גילאון, מיוזמי החוק ומי שעמד עם התושבים בפינוי הגדול ב-2014 והוכה על ידי שוטרים כשהתבצר בבית בשכונה, מספר: "ההרגשה מעורבת. כשאנחנו מגיעים לחקיקה, זה סימן שמצב גרוע. אם היתה למדינה מספיק הגינות ואחריות, היא לא היתה משאירה את התושבים להילחם לבדם מול כרישי הנדל"ן, וחלק מהתושבים נפלו במהלך המשא ומתן ונשארו ללא פתרון".

הסיפור, אומר גילאון, עוד לא גמור. "החוק עבר רק קריאה ראשונה ועד שאני לא רואה את הכסף בבנק אני לא מאמין," אומר גילאון. "החוק הוא תקדימי וזה הרעיון: להשפיע על תל גיבורים, על שכונת הארגזים ועל ליפתא, שכונות של אנשים שנשלחו לגור שם, שילמו את כל המסים, אבל הקרקע לא בבעלותם ומכרו אותה עם האנשים".

לגבי עיריית תל אביב, שם מפלגתו מרצ חברה בקואליציה העירונית, אומר גילאון: "העירייה השתחררה מכל אחריות, אבל החוק מחייב אותם".