newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההסתה לא ניצחה את הגאווה: הקהילה הגאה צעדה בהצלחה באשדוד

למרות מסע ההסתה שהתנהל נגד חברי הקהילה בשבועות שקדמו למצעד הגאווה והסבלנות בעיר, השתתפו אתמול מעל לאלף איש באירוע הצבעוני. בתום המצעד הותקפו שתי נשים שבילו בחוף הים

מאת:

אתמול (שישי) התקיים מצעד הגאווה והסובלנות השני באשדוד בו השתתפו מעל לאלף מחברי וחברות קהילת הלהט"ב לצד תושבי אשדוד שתמכו במצעד וחברי כנסת.

המצעד הוגדר כהצלחה למרות שמעבר לכביש התקיימה הפגנה של כשלושים איש נגד מה שכינו "מצעד הבושה", אשר נשאו שלטים כגון: "אבא אבא? איפה אמא?" ו"אוהבים אותך- שונאים את המחלה".

ההפגנה נגד המצעד התארגנה בקבוצה בפייסבוק, אליה הצטרפו מעל לאלפיים איש.

שלומית אדרי עובדת קשה לגיוס מפגינים (צילום מסך מתוך קבוצת הפייסבוק מחאה נגד מצעד הגאווה באשדוד 20.6)

שלומית אדרי עובדת קשה לגיוס מפגינים (צילום מסך מתוך קבוצת הפייסבוק מחאה נגד מצעד הגאווה באשדוד 20.6)

בתום המצעד שתי נשים – שחר קליידר, מדריכה לשעבר של קבוצת צעירים וצעירות בארגון הנוער הגאה איג"י, ובחורה נוספת בשם עדי איתה היא מתראה – נכנסו לים בחוף הקשתות (חוף ציבורי ומרכזי באשדוד) והחלו להתחבק ולהתנשק.

כשהן יצאו מהמים, ניגשה אליה אישה ודרשה מהן, בתקיפות רבה, לא "לעשות דברים כאלו" ליד הילדות שלה. שחר השיבה לה בנועם שהיא לא מעוניינת לריב איתה ומבקשת שתתרחק. בתגובה האישה צעקה עליה ואיימה שתפגע בה אם תראה אפילו נשיקה אחת נוספת ליד הבנות שלה.

בשלב זה הצטרפה אל האישה גם קרובת משפחתה, ושתיהן התקרבו לנשים בצורה מאיימת. שחר מספרת כי קרובת המשפחה פנתה אליה ושאלה "אם אני רוצה מכות, ואיימה עליי שתכבה לי סיגריה בעין ואף קירבה סיגריה בוערת לפרצוף שלי. כמובן שהרחקתי אותה ממני בכוח, אז היא התקרבה אליי במהירות, ותקפה אותי פיזית, תוך השארת שריטה מדממת על זרועי. רק מזל, שלא היה זה במקום אחר רגיש, או משהו חמור מכך".

השריטה מהתקיפה (צילום: שחר קליידר)

השריטה מהתקיפה (צילום: שחר קליידר)

עדי ראייה שהיו במקום, חלקם חברי הקהילה ותומכיה שלקחו חלק במצעד ואחרים ששהו בחוף, ניסו להרחיק את התוקפות ולמקום הגיעו שוטרים. שחר והתוקפת הובלו שתיהן לתחנה להגשת תלונה ושם התוקפת ביקשה להגיש תלונה נגדית על שחר בגין תקיפה. לבסוף לאחר ששחר בחרה לוותר על הגשת תלונה, ויתרה גם התוקפת, ושתיהן עזבו את התחנה.

כשהומופוביה הופכת להסתה

שחר קליידר (צילום : הילרי חכמון).

שחר קליידר (צילום : הילרי חכמון).

מארגני המחאה נגד מצעד הגאווה באשדוד קיבלו במה נרחבת ברשתות החברתיות להצגת דעותיהם החשוכות. שחר ועדי נפלו קורבן למסע ההסתה נגד המצעד שהתנהל בעיר בשבועות האחרונים. חברי קבוצת השנאה בפייסבוק טוענים כי רק מתוך אהבה הם באו, כדי להציל אותנו מעצמנו ולהציל את ילדי העיר אשדוד מ"תועבה", אבל בסופו של דבר הם נותרו לעמוד, שלושים האנשים החשוכים בצדי הדרך, כשאלף משתתפי ומשתתפות המצעד חלפו על פניהם בצבעוניות וגאווה.

אז ההומופובים של אשדוד אמנם לא הצליחו לפגוע במהלך המצעד המוצלח, אבל חשוב לזכור שלהסתה יש מחיר. שאולי האישה שתקפה את שחר ועדי שמעה את המפגינים וחשה צורך "להגן על ילדותיה", או קראה בפייסבוק או במאקו על המחאה.

לתקיפה של שחר יש ריבוי של עושי ועושות עוול. העוול הוא לא רק של התוקפת שלה, אלא גם של אנשים כמו אבי דהן ושלומית אדרי וחברים וחברות אחרים בקבוצת המחאה נגד המצעד, שהתעסקו במשך שבועות במה אנשים עושים בחדר המיטות ובשאלה אם לזוגות חד- מיניים יש לגיטימציה לאהוב.

"המחאה כולה נעשית ממקום של אהבה" | צילום מסך מתוך קבוצת הפייסבוק "מחאה נגד מצעד הגאווה באשדוד 20.6"

"המחאה כולה נעשית ממקום של אהבה" | צילום מסך מתוך קבוצת הפייסבוק "מחאה נגד מצעד הגאווה באשדוד 20.6"

ולמרות זאת- האהבה תנצח את הבורות

מצעד הגאווה והסובלנות השני באשדוד הוא אחד ממצעדי הגאווה הגדולים היום בארץ, עם נוכחות מרשימה, זו הפעם השנייה, של יותר מאלף משתתפים ומשתתפות ובסיומו התקיים הפנינג.

"חשוב לי שיבינו שהתקיפה היא לא המרכז אלא אירוע מצער בעיקר בעקבות ההסתה שהייתה נגד קיום המצעד בשבועות האחרונים. למרות הכל, המסיתים לא ניצחו והמצעד היה מאוד מוצלח.הרגשתי גאה לצעוד לצד החניכים שלי ותומכות אחרות מהעיר", אומרת שחר, "אני מזמינה תומכים ותומכות להגיע לשאר המצעדים הקטנים כי הכוח שלנו הוא רק במספרים".

הבורות והשנאה לא חלפו מהעולם והדרך היחידה להילחם בהן היא להראות נוכחות ברגליים גם במצעדים בפריפריה ולעמוד אחת לצד השנייה ברגעים כאלו.

מרכז ניר כץ ז"ל למאבק למאבק בלהט"בופוביה. אוסף נתונים על פשעי שנאה, וכל גילוי אפליה נגד הקהילה הגאה (בבתי עסק, משרדי ממשלה, בבתי הספר, בצבא ועוד ועוד) ומציע מענה לנפגעי להט"בופוביה בייעוץ משפטי, קו הקשב והתמיכה "יש עם מי לדבר", ושירות פסיכו-סוציאלי.

במידה ונתקלתם או חוויתן אירוע להט"בופובי ניתן לדווח באופן אנונימי או להשאיר פרטי התקשרות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf