לראות את הים בפעם הראשונה בחיים, בעיד אל-פיטר

אלפי פלסטינים מהגדה המערבית חגגו בסוף השבוע האחרון את עיד אל-פיטר, החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן בחופי תל אביב-יפו. עבור רבים מהם היתה זאת הפעם הראשונה בים, ביקור שהתאפשר בזכות אישורים מיוחדים שהמנהל האזרחי הנפיק לרגל החג.

בשעות הערב, בסופו של יום בילוי על החוף, בירידה מכיכר השעון ביפו לחוף הים, נהגים מזרזים את החוגגים: "ניעלין! מעבר קלנדיה! חברון!" ומחכים למלא את הוואנים שלהם. החוגגים, מצדם, מעדיפים לנצל כל דקה בים, עד הלילה.

על החוף עצמו אני פוגש את ראיד, מהכפר נילעין שבגדה המערבית. "זאת הפעם הראשונה של הבן שלי בים", הוא מספר. "הוא מאוד מתרגש". לצדו, על כיסא גלגלים, יושבת אמו בת ה-85. היא מתכופפת ונוגעת במים, מספרת שלא היתה בים כבר קרוב לחמישים שנה.

בשביל פלסטינים בגדה המערבית, אישורי כניסה לישראל, שלא לצורך עבודה או בדיקה רפואית, הם דבר נדיר וקשה להשגה. בשנים האחרונות, בימי עיד אל פיטר עשרות אלפי פלסטינים מקבלים אישורי כניסה זמניים ורבים מהם בוחרים לבלות בים; בגדה המערבית פלסטינים יכולים להגיע רק לקטע קטן מים המלח.

בחוף מנטה ריי שליד בית האצ״ל, אני פוגש זוג מרמאללה בשנות השלושים לחייהם. הם יושבים על הסלעים ומביטים על סירת משטרה מפטרלת קרוב לחוף. לאישה זאת הפעם הראשונה בים.

"הגענו דרך מעבר מודיעין, והיו שם מלא אנשים מהגדה שהיו בדרך לכאן", היא מספרת. "הילדים פשוט משתגעים, הם לא רוצים לעזוב". בזמן שאנחנו מדברים נשמעים ברמקולים קריאות אזהרה בערבית ובעברית, המצילים מבקשים ממי שנותר בים לצאת, אבל רבים לא מקשיבים ורוצים לנצל כל דקה עד חצות, השעה בה אישור השהייה שלהם בישראל יפוג, והם יצטרכו לחזור הביתה.

"הלוואי שיכולנו לבוא כל יום", ממשיכה האישה מרמאללה, "אבל נותנים לנו אישור רק ליום או יומיים בשנה".

משפחה אחרת, משכם, מספרת שכל המשפחה קיבלה אישור, אך במחסום בדרכם לים, לנערים הצעירים לא נתנו לעבור.