newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"כשהעולם צועד קדימה, ישראל צועדת לאחור"

תגובתם של אישי ציבור פלסטינים אזרחי ישראל לחוק הלאום: כל הספקטרום שבין "אין חדש תחת השמש" לאזהרה מפני נרמול מדיניות האפטרהייד. "הגיע הזמן שנתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. במילים אחרות, הגיע הזמן שנתחיל לחשוב ולפעול מחוץ לכנסת״

מאת:

חוק הלאום, שעבר בלילה שבין רביעי לחמישי, מעורר תגובות חריפות בקרב דמויות ציבוריות רבות בחברה הפלסטינית בישראל.

הרשתות החברתיות סוערות מזה כמה ימים סביב החוק. העובדה שהוא עבר בגרסתו ״המרוככת״ לא ממש עושה רושם על פעילים עצמאיים, ארגוני זכויות אדם ואזרח, ואנשי רוח ותרבות פלסטיניים.

״החוק הזה עבר ואף פלסטיני לא מופתע. מדובר במלחמת התשה נגדנו מאז 1948. חייבים להמשיך ולחשוב על דרכים יצירתיות יותר להתנגד״. ח"כ אבי דיכטר בדיון על חוק הלאום (מרים אלסטר/פלאש90)

"מאמינה שהעתיד יהיה עוד יותר קודר"

ארגון עדאלה פרסם כבר בתחילת השבוע נייר עמדה המכנה את חוק הלאום ״חוק הנופל בגדר האיסורים המוחלטים על פי המשפט הבינלאומי ולכן הוא לא לגיטימי בהיותו חוק קולוניאלי ובעל מאפיינים של אפרטהייד״. בעדאלה מדגישים כי מדובר בחוק אנטי דמוקרטי כיוון שהוא מעגן אפליה בצורה ״חוקתית״, וכי מעכשיו הוא ״יהיה בבחינת חוק החוקים שביכולתו לגבור על כל חקיקה רגילה וישפיע על פרשנותם של שאר חוקי היסוד זאת משום שהוא מעגן את הזהות החוקתית של המשטר״.

״בוא נסתכל על כל המדינות הדמוקרטיות בעולם בשלושים השנים האחרונות״, אומרת עו״ד סאוסן זהר מעדאלה. ״מבין כל המדינות שאימצו לעצמן חוקות, לא קיימת אף מדינה שעיגנה אפליה בחוק כמו שישראל עושה עכשיו״. לפי זהר, החוק נותן ״גושפנקא חוקתית״ לעיקרון האפליה, וכי מעכשיו עיקרון האפליה הוא מוצדק ולגיטימיֿ לפי ממשלת ישראל.

״אל לנו להיות מופתעים״, אומרת הבמאית סוהא עראף. ״הגזענות בישראל של היום היא מוצהרת. המדינה הזו עסוקה בבדיקת גבולות, וברגע שהיא מרגישה שהיא יכולה להראות את פניה האמיתיות ללא שום השלכות או ביקורת, היא עושה זאת. אני מאמינה שהעתיד אף יהיה יותר קודר״.

השחקנית ראידה אדון, שרק בשבוע שעבר הגיעה לפתיחת התערוכה ״אומנות ערבית גנובה״ בתל אביב והתעמתה עם אוצרי התערוכה שגנבו והציגו עבודות אומנות מהעולם הערבי ללא אישור, אומרת: ״הרי תמיד היתה גזענות, תמיד תקציב התרבות שלנו היה נמוך משל היהודים, תמיד היה קשה לנו למצוא דירה כי לא רוצים להשכיר לערבים, תמיד חיפשו אותנו בשדה התעופה, תמיד השפה הערבית הייתה מאיימת. עכשיו הם שמו את הדברים על השולחן. מה שצפוי לנו הוא מדינת יהודים מבודדת ודתית המוקפת בחומות וצבא ושתהיה חשוכה תרבותית. בזמן בו העולם ימשיך ללכת קדימה, ישראל תלך לאחור. כואב שהעם הזה שעבר בהיסטוריה שלו כל כך הרבה גזענות וסבל, מבודד עצמו ומעביר את הגזענות והסבל לכל מי שחי מתחת לגג של מדינת ישראל״.

חברי הרכב ההיפ הופ הפלסטיני ״דאם״ התייחסו גם הם לנושא. ״מאז הקמתה זה מה שהמדינה עושה. היא עסוקה בגניבת הילידים הפלסטינים והדרתם״, אומר מחמוד ג׳רירי, חבר ההרכב. ״הגיע הזמן שנתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. במילים אחרות, הגיע הזמן שנתחיל לחשוב ולפעול מחוץ לכנסת״.

״זה מזכיר לי את המשפט של אל פצ׳ינו: just when I thought I was out, they pull me right back in״ מוסיף חברו להרכב, תאמר נפאר. נפאר משתמש במשפט הזכור מהסרט השלישי בטרילוגית הסנדק כדי להצביע על כך שהמלחמה של ישראל נגד אזרחיה הפלסטינים פשוט לא פוסקת, וכי אסור לפלסטינים להפסיק להיות דרוכים. ״החוק הזה עבר, ואתה רואה שאף פלסטיני לא מופתע. מדובר במלחמת התשה מאז 1948 נגדנו. חייבים להמשיך ולחשוב על דרכים יצירתיות יותר להתנגד״, הוא הוסיף.

תאמר נפאר, מחמוד ג'ררי DAM. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

תאמר נפאר ומחמוד ג'ררי מהרכב DAM בפסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

המוזיקאי ג׳ואן ספדי, הזכור לקהל הישראלי משירו ״קשה להיות ערבי״, הציע בדף הפייסבוק שלו בבוקר לפלסטינים להתגייר ולקבל בברכה את חוק הלאום. למרות הציניות הקיצונית, ספדי מציע לא להתרגש. ״לא חושב שהחוק באמת משנה משהו מעשית. הרי המדינה עסוקה הלכה למעשה ביישום אפרטהייד והדתה. החוק הוא רק צעד להפיכת הצעדים האלה לרשמיים״.

עו״ד זהר חולקת על כך ומבקשת להבהיר את חומרת העניין. ״הסכנה של החוק הזה היא הקביעה החוקתית. מעכשיו יהיה אפשר להפלות ערבים, וזה מוצדק ולגיטימי ואף חוקתי״. לפי זהר ועדאלה, יש בחוק ״מסוכנות מעשית״ העלולה להגיע לתחומי החיים הבסיסיים ביותר.

״נקודה נוספת ולא פחות חשובה״, היא ממשיכה, ״היא העובדה כי החוק מאפשר זכות הגדרה עצמית ליהודים בלבד. משמעות שלילת הזכות להגדרה עצמית היא לא רק הזכות להקים מדינה, אלא הזכות לקבוע גורל. מתן זכות זו ליהודים בלבד, משמעה יצור ויישום משטר קולוניאלי נגד ערבים ובעל מאפיינים מאוד ברורים של אפרטהייד וסגרגציה. כי עכשיו הכל חוקי״.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf