newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"חוק הלאום מטיל ספק בלגיטימיות של המשטר הישראלי"

עו"ד חסן ג'ברין, מנכל "עדאלה", מאמין שלחוק הלאום יהיו השלכות מעשיות שליליות מאוד. אבל  חשיבותו העיקרית היא שהוא הופך את המשטר הישראלי למשטר קולוניאלי עם מאפייני אפרטהייד. תרגום ראיון לאתר "ערב48"

מאת:

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל "עדאלה", מגיש לנו קריאה מעמיקה ל"חוק יסוד הלאום". קריאה זו דורשת שינוי תפיסתי לגבי ההתמודדות עם המשטר הישראלי משני צידי הקו הירוק משום ש"חוק יסוד הלאום" שחוקקה הכנסת מאפשר לנו, הפלסטינים בכל מקום, להתייחס למשטר הישראלי לפי החוקים שלו ולא רק לפי הפרקטיקה והמעשים שלו. החקיקה הגזענית מביאה אותנו למסקנה שהמשטר הישראלי עומד בפני סימן שאלה גדול לגבי הלגיטימיות שלו לפי המשפט הבינלאומי.

ג'בארין הוא לא מחובבי הקיטלוגים והניתוחים השטחיים כשזה נוגע למשטר הישראלי, אך הוא מדגיש שהמשטר הזה כבר מגדיר את עצמו, לפי החקיקה האחרונה שלו, כמשטר קולוניאלי מסוג אפרטהייד, במיוחד כשהוא מייחד את הזכויות והחוקים הלאומיים והקולקטיביים בפלסטין כולה לעם היהודי. ג'בארין נמנע מלהיכנס להשלכות הפוליטיות של חקיקה זו, אך הוא מגיש ניתוח משפטי שיכול להגדיר את השיח הפוליטי הפלסטיני ואת השיח של המאבק הפלסטיני באופן כללי, והוא מעלה תהיות לגבי עתיד פתרון שתי המדינות, ולגבי הצורך בשינוי השיח הפוליטי והמשפטי.

איך אתה רואה את אישור חוק הלאום? האם הוא לא חקיקה של שיטות שקיימות בעצם מאז הנכבה?

החוק מדגיש שיטות ופרקטיקות שקיימות מאז 1948, במיוחד ייהוד פלסטין בכל התחומים: אדמות, דיור, שפה, תרבות, שמות היישובים וגם האיסור על זכות השיבה ועיגון פלסטין כ"ארץ היהודים" ועוד כמה סעיפים ב"חוק יסוד הלאום", שזהים לעקרונות שנמצאים במסמך ההכרזה על מדינת ישראל במאי 1948.

גם בית המשפט העליון עיגן בעבר את עקרונות אלה, במיוחד את ההחלטות הקשורות בהגדרת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית".

ובכל זאת, מהו השינוי שחוק הלאום מחולל, אם בכלל?

חוק הלאום מעגן את העקרונות האלה לא בחקיקה רגילה אלא בחוק יסוד. עיגונם בחקיקה של עקרונות אלה עשוי לבסס אותם עוד יותר, לתת להם לגיטימציה יותר מאי-פעם בעבר ולנסות ליישם אותם ביתר שאת באמצעות הרשות המבצעת והשופטת ובאמצעות נבכי הבירוקרטיה הישראלית, שחושבת עכשיו שתפקידה החוקי הוא ליישם את העקרונות האלה, בשם שלטון החוק.

במילים אחרות, אם בעבר היישום נעשה בשם החזון הפוליטי של התנועה הציונית, עכשיו הוא נעשה בשם שלטון החוק, כאילו הוא שלטון דמוקרטי במשמעות של שלטון הרוב, שכן החוק קיבל רוב פרלמנטרי.

לכן, אנו רואים בחוק זה כהסלמה נגדנו כאזרחים ונגד בני עמנו. אם ההפליה והדיכוי נגדנו נעשו דה-פקטו (מעשים ופרקטיקות) כעת הם גם דה-יורה (חלק מחוק פומבי). כשהדה-פקטו והדה-יורה נפגשים לצורך ההפליה, אז הצידוקים להדרת האזרחים הפלסטינים מקבלים עוצמה אדירה ואנחנו מתקרבים למצב הקיצוני שבו הגזענות יכולה להצדיק גם את האלימות הפיזית בערים.

הריסות בית באום אל חיראן. החלפתו בישוב חירן הוא ביטוי לפרקטיקה ישראלית ישנה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

הריסות בית באום אל חיראן. החלפתו בישוב חירן הוא ביטוי לפרקטיקה ישראלית ישנה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מה הקשר בין היותנו אזרחי מדינת ישראל לשאר בני עמנו בהקשר של החוק הזה? אתה יכול להבהיר את הקשר הזה?

החוק נוגע לכלל העם הפלסטיני ולא רק לנו כאזרחים פלסטינים במדינת ישראל בשל הסיבות הבאות:

ראשית, החוק מדגיש מחדש, בחוק יסוד, שירושלים והגולן הסורי, הנחשבים לשטחים כבושים לפי המשפט הבינלאומי, הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל והוא מכפיף אותם לזהות החוקתית של מדינת ישראל כמדינה יהודית וליהודים בלבד. כלומר, הוא לא רק מסתפק בהחלת החוקים הישראלים אלא כופה את הזהות החוקתית של המדינה כיהודית על אזורים אלה.

שנית, החוק הזה שולל בצורה ברורה וחדה את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, מאחר שהוא מעניק את הזכות להגדרה עצמית ליהודים בלבד, וההגירה והאזרחות נקבעים לפי חוק השבות.

שלישית, וזה החלק הכי חשוב, החוק שולל את עקרון ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני בכל פלסטין. הוא מדגיש מחדש את היותה של פלסטין "ארץ ישראל" השייכת לעם היהודי בלבד ורק לו יש את הזכות להגדרה עצמית בה.

איך זה משפיע על עתיד המדינה הפלסטינית בשטחים שנכבשו בשנת 1967?

מקריאה של החוק ניתן להבחין ש"ארץ ישראל" ו"מדינת ישראל" מופיעים כשני מונחים משפטיים נבדלים, אך אין הגדרה מהם גבולותיה של מדינת ישראל. מתוך השלילה של הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני בסעיף 1 לחוק יסוד הלאום,  המתייחס אל "ארץ ישראל" כמולדתו ההיסטורית של העם היהודי, ישנה אפשרות להעניק זכויות מסוימות בגדה המערבית לבני עמנו שם, אך זכויות אלה לא יגיעו לדרגה של מימוש הזכות להגדרה עצמית. לפי פרשנויות מסוימות, החוק יכול לאפשר הענקת זכויות אינדבידואליות לפלסטינים בגדה המערבית, מאחר והיא לא  נחשבת בבירור כחלק ממדינת ישראל. אבל, לפי החוק, הגדה היא עדיין חלק מ"ארץ ישראל", שבה אין לעם הפלסטיני הזכות להגדרה עצמית. כלומר אין לעם הפלסטיני את הזכות להקים בה (בארץ ישראל) את מדינתו  כי אין לו זכויות לאומיות שם.

ולכן, אפילו הפרשנות והניתוח הכי ליברליים וחופשיים לחוק זה יובילו במקרה הטוב להענקת שלטון עצמי (אוטונומיה) לתושבי הגדה המערבית. ואילו המתנחלים היהודים הם לבדם יממשו את הזכות להגדרה עצמית בגדה המערבית, שכן לפי החוק "ארץ ישראל", כלומר פלסטין, היא ארץ היהודים. כך יוצא שהחוק מקבע את המצב לפיו יהודים מתנחלים בגדה ייהנו הן מזכויות הפרט והן מזכויות לאומיות ולעומתם הפלסטינים לכל היותר ייהנו מחלק מזכויות פרט בלבד. כל זה מבלי להתייחס למצב של ירושלים כפי שציינתי קודם לכן.

למרות זאת, האם ישפיע החוק על חיי היומיום שלנו בניגוד לעבר, או שהוא ימשיך להיות חוק "הצהרתי" בלי יישום בפועל?

בנוסף לכך שהחוק מעניק לגיטימציה להדרה, החוק מביא איתו חידוש מנקודת המבט המשפטית הפורמלית הישראלית. באופן ספיציפי יותר, החידוש הברור ביותר הוא סעיף 7 שלפיו מדינת ישראל תעודד ותקדם ותבסס את ההתיישבות היהודית.

בפסק דין קעדאן, בית המשפט העליון דחה את עמדת המדינה שביקשה לקבוע שאפשר להדיר את משפחת קעדאן ואת כלל הערבים על יסוד עקרון "עידוד ההתיישבות היהודית". בית המשפט קבע אז כי עקרון השוויון חל על הקצאת קרקעות ודיור. כעת ההישג הזה נמחק וסעיף 7 הופך את הלכת קעדאן על פיה ומחזיר את עקרון "עידוד התיישבות יהודית" כעקרון המצדיק את ההדרה ואת ההפליה. הפעם, להבדיל מחוק ועדות קבלה, הדבר מעוגן בחוק יסוד.

נכון שעקרון השוויון בקרקע ובדיור של פסק דין קעדאן לא יושם הלכה למעשה על ידי ממשלות ישראל, וההוכחה לכך היא גירוש תושבי אום אל-חיראן שבנגב למען הקמת ישוב יהודי בשם חירן. עם זאת, סעיף 7 של "חוק יסוד הלאום" יוביל לשינוי המצב המשפטי הקיים דה-יורה וייתן לגיטימציה מחדש לעקרון חלוקת האדמות והתכנון, שהיה קיים לפני פסק הדין קעדאן.

עדל קעדאן ואשתו אימן בבית המשפט העליון. חוק הלאום יבטל למעשה את משמעות הפסיקה לטובתו (צילום: פלאש90)

עאדל קעדאן, אשתו אימאן ועורך דינם דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח בבית המשפט העליון. חוק הלאום יבטל למעשה את משמעות הפסיקה לטובתו (צילום: פלאש90)

מה השינוי בפועל שסעיף 7 שבחוק הלאום יגרום?

לפי נקודת המבט של סעיף 7, ההפליה תהיה מוצדקת במישורים רבים שנוגעים לחיי הפרט היומיומיים. ראשית, לפי סעיף 7, יכולה להתקיים אפליה ברורה בתקציבים בין המועצות המקומיות הערביות ובין המועצות היהודיות בטענה שהרשויות היהודיות  לא יכולות להיות שוות למועצות המקומיות הערביות, משום שהן קולטות הגירה יהודית ובגלל עקרון עידוד ההתיישבות היהודית. כלומר הבדלה בתקציבים בין רשויות על רקע לאום – תהיה מוצדקת.

שנית, סעיף זה יוביל לאפליה ברמה הבסיסית ביותר של זכויות הפרט בטענה שניתן להעניק הטבות כלכליות לפרט היהודי כדי לעודד אותו לגור בגליל ובנגב, לפי עקרון ייהוד הגליל והנגב.

שלישית, וזה החלק הכי מסוכן בעיניי, החוק יכול להעניק לגיטימציה להצעת חוק פראוור, השואף לגרש את הבדואים הפלסטינים מהכפרים הלא מוכרים בנגב לעיירות בדוויות מוכרות, שכן הדבר יהיה לגיטימי לפי סעיף 7 של החוק. במילים אחרות, המקרה של אום אלחירן יכול להיות המודל החדש, שחוק היסוד יצדיק אותו.

רביעית,  החוק יעניק צידוק להתנחלויות ויעודד את הרחבתן ואת הקמתן של התנחלויות חדשות. היום יש "הסכמה בשתיקה" מצד בית המשפט העליון בעניין ההתנחלויות, שכן הוא קבע שהנושא אינו שפיט ומדובר בנושא מדיני שגורלו יקבע במו"מ. סעיף 7 לא מציין שהוא חל רק על שטחי מדינת ישראל והוא משאיר את הנושא כעמום. כעת הימין יטען  שההתנחלויות מוצדקות על פי סעיף 7 וניתן גם להרחיבן ולהקים עוד התנחלויות. לכן אפשר לקרוא את סעיף 7 כסעיף סיפוח בניגוד למשפט הבינלאומי.

האם אתם שוקלים לאתגר את החוק, או לפחות סעיף 7, ברמה המשפטית ולעתור לבית המשפט העליון?

כן. אנחנו לא יכולים לעזוב את העניין מבלי לאתגר אותו משפטית. אנחנו נדפוק על כל דלת אפשרית בשביל להגיד שהחוק הוא גזעני. אנחנו נגיש בקרוב עתירה נגד חוק יסוד הלאום בהיותו חוק גזעני המנוגד למשפט הבינלאומי.

מה הציפיות שלכם מבית המשפט העליון? האם הוא יקבל את העתירה?

בדקנו ובחנו לעומק את התסריטים האפשריים. בחנו את האפשרות שבג"ץ ידחה את העתירה משום שהיא תוקפת חוק יסוד,  ושופטי בגץ יאמרו שהם לא מוכנים להתערב משום שמדובר בזהות חוקתית. האפשרות השנייה היא שהעתירה תתקבל. זה יקרה אם בית המשפט העליון ישתכנע שמדובר בחוק גזעני קיצוני, שמוצדק להתערב בו. אפשרות שלישית היא שבית המשפט העליון יציין כי רוב הסעיפים שבחוק הם לגיטימיים, משום שכבר קיבלו צידוק באופן שבו בית המשפט העליון פירש את ערכי המדינה כמדינה יהודית, אבל בה בעת  יעניק פרשנות מצמצמת לסעיף 7 ויקבע שהסעיף הזה הוא הצהרתי בלבד ולא מעניק לרשות המבצעת את האפשרות ליישם אותו. כלומר הסעיף יהיה הצהרתי ולא פרקטי.

לאחר ששקלנו כל האפשרויות האלה –  ובוא בבקשה לא ניכנס יותר מדי לפרטים לטובת עתירה – החלטנו להכין עתירה.

על כולנו לשנות את השיח ולהגיד בקול ברור שהמשטר הישראלי הוא משטר קולוניאלי מסוג אפרטהייד. הוא לא משטר דמוקרטי פגום או דמוקרטיה אתנית, אלא הוא משטר קולוניאלי בכל מקום שבו הוא שורר וקיים

אתם לא חושבים כי עצם כניסתכם לדיון משפטי בעניין הזהות של המדינה כמדינה יהודית תעניק לגיטימיות לנושא עצמו?  במיוחד אם בג"ץ יקבל טענתכם נגד סעיף 7, אך יאשר את שאר הסעיפים.

נכון שדיון משפטי על הזהות של המדינה בפני בית משפט עליון ציוני הוא לא עניין קל מבחינתנו. אך מה שהכריע הוא שאם לא נתנגד לחוק יסוד הלאום ולא נגיד להרכב השופטים המורחב בבית המשפט העליון שחוק זה, כולל סעיף 7, הוא קולוניאלי עם מאפייני אפרטהייד, נשלם מחיר כבד בתיקים התלויים שלנו בבית המשפט שקשורים באדמות ובתכנון, כמו גם בעתירה נגד חוק ההסדרה בגדה המערבית.

לגבי הלגיטימיות, הרי הדברים ברורים לנו. עמדתה של "עדאלה" ברורה מאוד מאז הקמתה, והיא מתנגדת באופן עקרוני להגדרת המדינה כמדינה אתנית יהודית. הדבר בלט במסמכי החזון הערביים.

שנית, לאחרונה פרסמנו נייר עמדה ברור מאוד בנושא חוק הלאום ובו הבהרנו שמדובר בחוק קולוניאלי בעל מאפיינים של אפרטהייד, במיוחד הסעיף הקובע שהזכות להגדרה עצמית בפלסטין היא ליהודים בלבד. בנייר העמדה הדגשנו את זכות עמנו להגדרה עצמית כזכות בסיסית.

אין בבית המשפט העליון שופט או שופטת שלא מכירים את העמדה של "עדאלה" או את העמדה של ועדת המעקב העליונה או של הרשימה המשותפת או של הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות שמתנגדים להגדרה של ישראל כמדינה אתנית יהודית.

ראש הממשלה נתניהו במהלך הדיונים על חוק הלאום. החוק הזה שינה בפועל את הגדרת המשטר בישראל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ראש הממשלה נתניהו במהלך הדיונים על חוק הלאום. החוק הזה שינה בפועל את הגדרת המשטר בישראל (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מה מלמד החוק לגבי השינויים שקורים בישראל מבחינה חוקתית? האם המשטר בישראל הפך למשטר פשיסטי או יותר מכך, למשטר קולוניאלי, שמנסה להכריע את המאבק בפלסטין דרך חקיקה גזענית?

כמו שהזכרתי קודם, החוק מאשש מדיניות שקיימת מאז 1948. אולם עכשיו המדיניות הפכה לכתובה בחוק שהוא לא חוק רגיל, אלא חוק יסוד שמגדיר את טבעו את המשטר החוקתי של מדינת ישראל ומגדיר את זהותה החוקתית. לכן, בפועל, זה חוק החוקים.

בהתבסס על כך, לדעתי יש כאן אפשרות חדשה להגדיר המשטר הישראלי לפי החוקים שלו ולא רק לפי המעשים שלו, בין אם בתוך גבולות המדינה או בשטחים שנכבשו ב-1967. כמו שפירטנו בנייר העמדה האחרון, החוק הזה מסביר היטב למה המשטר הישראלי הוא משטר קולוניאלי בעל מאפייני אפרטהייד, שסותר את האמנה הבינלאומית בדבר חיסול וענישה של פשע האפרטהייד, הנחשב לפשע נגד האנושות.

לפי הערכתנו ב"עדאלה", צריך לשנות את השיח המשפטי בתוך הקו הירוק ובשטחים הכבושים של 1967. על כולנו לשנות את השיח ולהגיד בקול ברור שהמשטר הוא משטר קולוניאלי מסוג אפרטהייד. הוא לא משטר דמוקרטי פגום או דמוקרטיה אתנית, אלא הוא משטר קולוניאלי בכל מקום שבו הוא שורר וקיים.

ברצוני להזכיר שהשיח הרשמי של אש"ף הוא שישראל היא דמוקרטית פגומה בתוך הקו הירוק, אך לא לגיטימית כמדינה כובשת בשטחים שנכבשו בשנת 1967. צריך לשנות את השיח הזה. בנוסף, יש לנו אקדמאיים ופעילים בעלי יכולות מקצועיות גבוהות מאוד ונאמנוּת גבוהה לזכויות הלאומיות והאזרחיות, אך הם ממשיכים לתאר את המשטר הישראלי כמשטר לא-דמוקרטי או משטר דמוקרטי בעל פגמים. לפי הערכתנו ב"עדאלה", השיח האקדמי והפוליטי צריך להתחלף. גם בתוך גבולות הקו הירוק וגם מחוצה להם, מדבר במשטר קולוניאלי.

מדוע זה חשוב לשנות את השיח? האם האבחנות הן ענין מהותי?

יש הבדל בין משטר קולוניאלי לבין דמוקרטיה לא מלאה או פגומה. לא מדובר בהבדלים סמנטיים אלא בהבדלים בעלי השלכות משפטיות ופוליטיות רבות. משטר דמוקרטי בעל פגמים הוא משטר לגיטימי, אך משטר קולוניאלי מסוג אפרטהייד הוא אינו לגיטימי לפי המשפט הבינלאומי. אגב, לפעמים משטר קולוניאלי זמני הוא לגיטימי מבחינת המשפט הבינלאומי. כך היה, למשל, המנדט שהבריטים קיבלו בפלסטין מטעם חבר הלאומים. זה לא חל על משטר קולוניאלי מסוג אפרטהייד.

מנקודת הנחה זו, אנחנו יכולים לכתוב ביושר בניירות העמדה שלנו ובפניות שלנו לארגונים הבינלאומיים, שהמשטר הזה, המתבסס על חוק יסוד הלאום, סותר את המשפט הבינלאומי באופן ברור, עד כדי כך שצריך לבדוק את מידת הלגיטימיות שלו.

ראמי מנסור הוא העורך הראשי של האתר "ערב48" שם פורסם הראיון במקור בערבית. תרגום: דימה דראושה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf