newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סקר חדש: התמיכה בפתרון שתי המדינות בשפל חסר תקדים

בעוד בקרב הפלסטינים חלה ירידה בתמיכה במאבק המזוין, כחמישית מהאזרחים היהודים בישראל תומכים ב"מלחמה מכרעת" נגד הפלסטינים. דבר אחד משותף לכולם: חוסר אמון עמוק בצד השני ובסיכוי להקמת מדינה פלסטינית בשנים הקרובות

מאת:

התמיכה בפתרון שתי המדינות נמצאת בשפל שלא היה כמותו מזה כשני עשורים, בקרב פלסטינים וישראלים כאחד. כך על פי סקר דעת קהל חדש שהתפרסם ביום שני האחרון.

הסקר, שנערך במהלך החודשים יוני-יולי בקרב 2,150 פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, ו-1,600 ישראלים, היה סקר המשך למחקרים קודמים שנערכו על ידי ד"ר חליל שקאקי ו-וליד לדאדווה מהמרכז הפלסטיני למדיניות ומחקר ברמאללה, ביחד עם הסוקרת ד"ר דליה שיינדלין ומרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום.

התמיכה ברעיון שתי המדינות החלה לרדת בהתמדה מלפני כעשר שנים, אבל בפעם הראשונה ירדה אל מתחת לחמישים האחוזים בקרב שתי האוכלוסיות בדצמבר האחרון, בעקבות הכרזתו השנויה במחלוקת של טראמפ על הכרה בירושלים כבירתה של ישראל. בחצי השנה שחלפה מאז, התמיכה בפתרון שתי המדינות צנחה בשלושה אחוזים הן בקרב הפלסטינים והן בקרב הציבור היהודי בישראל, מ-46 אחוזים ל-43 בלבד. עוד עולה מהסקר כי האזרחים הפלסטינים בישראל חורגים מדפוס זה ושומרים על תמיכה גבוהה ויציבה ברעיון שתי המדינות, העומדת על 82 אחוזים.

כ-500 מפגינות ומפגינים צעדו לרגל יום האשה בהפגנה משותפת פלסטינית-ישראלית במחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מעדיפים הסכם שלום אך לא מאמינים לצד השני. הפגנה פלסטינית-ישראלית במחסום המנהרות. 4 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

כשנשאלו על השלב הבא בסכסוך, הן הפלסטינים והן הישראלים היהודים העדיפו הסכם שלום על פני המשך האלימות – 84 אחוזים בקרב האזרחים הפלסטינים בישראל, 45 בקרב האזרחים היהודים, ו-41 אחוזים בקרב הפלסטינים (47 אחוזים בגדה המערבית ו-29 אחוזים ברצועת עזה). בקרב הפלסטינים מדובר בעלייה משמעותית לעומת 26 אחוזים בלבד שהעדיפו את החלופה הזו לאחר הכרזת טראמפ, המתקרבת לרמות התמיכה שהסתמנו ביוני 2017.

עם זאת, כחמישית מהציבור היהודי בישראל קורא ל"מלחמה מכרעת" נגד הפלסטינים – השיעור הגבוה ביותר מבין שלושת הסקרים האחרונים. ביוני 2017, רק 12 אחוזים מהאזרחים היהודים תמכו באופציה הזו. לעומתם, בקרב הציבור הפלסטיני חלה ירידה בשיעור התמיכה באופציית המאבק המזוין נגד הכיבוש הישראלי – 27 אחוזים לעומת 38 אחוזים לפני שישה חודשים.

החוקרים מייחסים את הירידה בשיעור התמיכה בפתרון שתי המדינות לחוסר אמון ולחוסר היתכנות. הם מצאו כי 47 אחוזים מהאזרחים היהודים בישראל ו-56 אחוזים מהפלסטינים מאמינים שפתרון שתי המדינות כבר איננו אפשרי בגלל ההרחבה המסיבית של ההתנחלויות. האופטימיים ביותר הם האזרחים הפלסטינים בישראל – 64 אחוזים מתוכם מאמינים שהפתרון עדיין בר ביצוע. רוב ניכר בשני הצדדים – 72 אחוז מהפלסטינים ו-81 אחוז מהיהודים הישראלים – לא מאמינים שתקום מדינה פלסטינית בחמש השנים הבאות.

שני הצדדים מגלים חשדנות עמוקה ביחס לצד שמנגד – כרבע מהאזרחים היהודים בישראל מאמינים לפלסטינים, בעוד ש-11 אחוזים בלבד מקרב הפלסטינים מגלים אמון בישראלים. האמונה הבסיסית היא שמה שטוב לצד אחד, בהכרח רע לצד השני. כמעט מחצית מהיהודים הישראלים (47 אחוז) וכשני שליש מהפלסטינים (71 אחוז) רואים בסכסוך משחק סכום אפס. בהתאמה לממצאים אלה, בשנתיים האחרונות מסתמנת נסיגה במספר הישראלים והפלסטינים שמאמינים כי הצד השני רוצה בשלום.

שיעור היהודים הישראלים שלא תומכים בפתרון שתי המדינות אך תומכים בפתרון אלטרנטיבי עלה ביחס לדצמבר 2017: 19 אחוז (לעומת 14 אחוז לפני חצי שנה) תומכים בפתרון מדינה שוויונית אחת; ו-15 אחוז לעומת 11 בדצמבר שעבר מעדיפים מדינה דמויית אפרטהייד באמצעות סיפוח ללא מתן זכויות לתושבים הפלסטינים. בקרב הפלסטינים לא חל שינוי משמעותי בעמדות בשאלות אלה.

הנרייט שקר היא עורכת במגזין 972+ שם פורסם המאמר במקור באנגלית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf