newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פחים למיחזור: השמועה עליהם עדיין לא הגיעה לדרום ת"א

ליד כמעט כל בית בצפון ת"א יש פחים כחולים וכתומים למיחזור ניירות ואריזות. בדרום העיר - אין כמעט זכר לפחים כאלה. העירייה אומרת שלא מדובר באפליה ושהחצרות בדרום קטנות וצפופות מדי. התוצאה ברורה: יותר ערימות של זבל ברחובות

מאת:

הפער בין דרום תל אביב לצפונה ניכר לעין כמעט בכל תחום, עד שנדמה שמדובר בשתי ערים נפרדות. הפער הזה ניכר גם בתחומים שאינם בסמכותה הישירה של העירייה, אבל לפעמים הוא בולט בתחומים שהעירייה אחראית להם. פחי מיחזור לדוגמה. בצפון תל אביב ובמרכז העיר, לצד כמעט כל בית ובניין עומדים פח ירוק לפסולת רגילה, פח כחול לנייר ופח כתום לאריזות. בשכונת שפירא, נווה שאנן, התקווה ויפו אין פחי מיחזור לצד הבתים וגם לא מקומות מוסדרים במרכזי השכונות, שבהם ניתן להשליך נייר ואריזות למיחזור.

העירייה טוענת שלא מדובר באפליה. לפי העירייה, היא מציבה פחים רק בשטח פרטי ולא על המדרכות, ובדרום העיר אין מקום להציב פחים בתוך חצרות פרטיות. אבל התוצאה ברורה. בצפון יש פחי מיחזור, בדרום – אין. המחסור בפחים כאלה גורם מפגעים קשים.

לפני כחודש, פרסמה המשפטנית והפעילה הפמיניסטית קרן גרינבלט בעמוד הפייסבוק שלה פוסט בו תיארה את מסע התלאות שעברה עד שהצליחה לשכנע את העירייה להציב פח כחול מתחת לבניין שלה ביפו, אחרי שהוכיחה להם שלפח יש מקום ״מסתור״ בחצר הבית. בשיחות עם העירייה נאמר לה שלא מחלקים יותר פחים כתומים, אף שהם מוצבים כמעט ליד כל בית בצפון תל אביב. לאחר שהפח הכחול הוצב, קיבלה קרן בוקר אחד שיחת נזיפה: נציגה של המוקד העירוני איימה לקחת את הפח בטענה שנזרק לתוכו זבל רטוב. לפי העירייה, זו אחריותה של קרן לדאוג לכך שהדיירים ישליכו לתוכו רק נייר.

בסופו של דבר, מספרת גרינבלט, הפח הכחול נשאר במקומו. ״מצד אחד הם מסירים פחים מהמרחב הציבורי, גם כשאין פתרונות לתושבים ולעוברים ושבים ברחוב", אומרת גרינבלט, "ומצד שני הם לא עוסקים בחינוך ולא מנגישים את השילוט בשפות שהאוכלוסייה דוברת כדי להסביר למה כל פח מיועד. בינתיים הרחובות מתמלאים בזבל. בצפון העיר, שם נמצאים רוב המצביעים של חולדאי, יש פחים ליד כל בניין, בלי שהתושבים צריכים להתקשר ולבקש אותם, אנחנו נוסעות עם האריזות שלנו כל פעם לצפון כדי לזרוק אותן למיחזור״. לגבי המדיניות שקובעת שצריך מסתור או גומחה לכל פח היא אומרת, ״זו עיר צפופה, ולא לכל בניין יש מקום לבנות מסתור לפח, לא יכול להיות שזה ייפול על התושבים״.

למעלה, פחים בשלל צבעים בחצר בניין בצפון תל אביב. למטה, ביפו, אפילו כשיש מקום לפחי מיחזור, מציבים רק פחים ירוקים (צילומים: אורן זיו / אקטיבסטילס

למעלה, פחים בשלל צבעים בחצר בניין בצפון תל אביב. למטה, ביפו, אפילו כשיש מקום לפחי מיחזור, מציבים רק פחים ירוקים (צילומים: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעבר, בפינת הרחוב שלה ביפו עמד פח כחול, אך יום אחד הפח הזה פשוט נעלם. כפי שנעלמו הפחים הכחולים שעמדו בשכונת שפירא. בתור תושב שכונת שפירא, פניתי השבוע למוקד העירוני 106, ואחרי שהשארתי הודעה חזרו אלי ממוקד התברואה העירוני. העובד החביב הסביר לי שרק למי שיש מקום "מסתור" או שמוכן לאחסן פח בתוך החצר הפרטית שלו – הם מספקים פח כחול. פחים כתומים הם לא מחלקים כעת. לדבריו, על בעל הנכס או השוכרים להקים על חשבונם מסתור לפח, ואז הם יספקו פח. זו כנראה הסיבה שבבתים רבים בדרום תל אביב אין אפילו פח ירוק לצד הבית.

סיור בשכונות דרום נוספות – התקווה, פלורנטין, נווה שאנן וגם בלב יפו – חושף תמונה דומה: אין פחי מיחזור. ביפו, לדוגמה, בפינת הרחובות יפת ושבטי ישראל, לצד בית המשפט הצבאי, יש מתקן עירוני ובו מספר פחים ירוקים, ולמרות שיש מקום, אף אחד לא חשב להעמיד שם גם פחי מיחזור.

"נראה שהעירייה קבעה את המדיניות שלה לפי המצב בצפון תל אביב", טוענת שולה קשת, תושבת נווה שאנן ומנכ״לית תנועת אחותי. "בצפון החצרות פתוחות ויש גישה אליהן, אבל אף אחד לא מעיז להיכנס אליהן, לשטח הפרטי. בדרום העיר, במיוחד בנווה שאנן, רוב החצרות מגודרות, כי אם לא מגדרים אותן, הן הופכות לבית שימוש או למקום לסחר בסמים ולפעמים לזנות. יש חצרות שלא בנויות להכיל את הפחים, כי מאוד צפוף פה".

המחסור בפחים, אומרת קשת, קשור למצב הכללי בדרום העיר. "באופן כללי לא רואים פחים ברחוב, ורואים גבעות קטנות של אשפה על המדרכות", מספרת קשת. "אין כמעט פחים, אפילו קטנים. זאת המדיניות של העירייה: הזנחה טוטאלית לקראת הגעתם של העשירים". בפרויקטים החדשים הנבנים בימים אלה בדרום תל אביב, משוכנעת קשת, "יהיו פחים למיחזור ויבואו לנקות באופן קבוע. אחרי שהתושבים הוותיקים, מבקשי המקלט ושוכרי הדירות החיים כיום בדרום העיר יורחקו מכאן".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "לבקשת תושבים רבים שהתלוננו על כך שהפחים הפכו למטרד תברואתי, החלה העירייה במהלך מקיף לשיפור רמת הניקיון. במסגרת זו התבצעו שינויים בהסדרי הצבת חלק מהפחים מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי בכל חלקי העיר, ולא רק בדרום העיר כפי שנטען. יצוין כי בחלק מהאזורים בעיר, ובכלל זה גם בחלק מאזור הדרום, לא ניתן להציב מכלי אצירה במרחב הפרטי לאור תשתיות המבנים. לאור זאת, העירייה החלה בפיילוט להקמת שני מרכזי מיחזור שכונתיים שהוצבו לפני כחודש ימים בשתי שכונות (מעוז אביב ויד אליהו). בסיום הפיילוט יוצבו מרכזי מיחזור נוספים שיתנו את המענה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf