האם כוחות הפינוי יתייחסו לח'אן אל אחמר כאל זירת מלחמה?

לאחר החלטת בג"ץ, בכפר ח'אן אל אחמר מתכוננים למחאה בלתי אלימה כשיחל הפינוי. במקום נמצאים פעילים רבים ועיתונאים. כולם מנסים לנחש מתי יגיעו הדחפורים, ומקווים שהפעם התנהלות המשטרה לא תוביל לסיום טראגי כמו באום אל חיראן

א א א

אתמול (שלישי) בחצות, פג תוקפו של צו המניעה הזמני להריסת ח'אן אל אחמר. בשבוע שעבר דחה בג"ץ שתי עתירות נגד הריסת היישוב הבדואי שבאזור מישור אדומים, וכעת יכולים הדחפורים להגיע בכל רגע ולהרוס את הכפר, שהפך לאחד הסמלים לנישול הפלסטינים מאדמתם וגם למאבק לא אלים. כמאה פעילים נמצאים במקום בכל רגע נתון כדי שתושבי הכפר לא יהיו לבדם כשיגיעו למקום כוחות ההרס. הלך הרוח בכפר ברור – ההתנגדות מצד התושבים והפעילים שמגיעים לתמוך צפויה להיות אזרחית ובלתי אלימה. אם תהיה אלימות היא תגיע מצד כוחות הביטחון.

בלילה שבין שלישי לרביעי, מעט לפני חצות, הפעילים שהגיעו לכפר – פלסטינים, בינלאומיים וישראלים – מתארגנים לשינה בחצר בית הספר. מסביב אין סימן לכך שההריסה תצא לפועל כבר הלילה, אבל אף אחד לא לוקח סיכונים. "לא מריחים הריסה באוויר", אומר לי צלם פלסטיני ותיק שנשלח על ידי הסוכנות שלו לישון בכפר. ניידת משטרה בודדת עומדת במפרץ בחניה שמול הכפר, בכביש מספר 1 שמוביל ממעלה אדומים לים המלח. השוטרים לא מונעים מפעילים לצעוד לכפר.

לילה קודם לכן, במהלך ראש השנה, פעילים פלסטינים הקימו מאחז חדש בשם "ואדי אל אחמר" – בוואדי שבין הכפר להתנחלות כפר אדומים. הם הרימו בזריזות ארבעה צריפים מאלומיניום ועץ, וסיפרו שהשוטרים שהגיעו למקום לקראת סיום הפעולה נראו מבולבלים ולא הבינו מה מתרחש מולם. לדברי הפעילים, המאחז החדש הוקם על אדמה פלסטינית פרטית. שלא כמו במאחזים של מתנחלים ישראלים, הרשויות לא מיהרו לתת לו הגנה והפעילים מניחים שהוא יהרס ביחד עם הכפר.

מתכוננים לדחפורים. פעילים פלסטינים, בינלאומיים וישראלים בח'אן אל אחמר. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מתכוננים לדחפורים. פעילים פלסטינים, בינלאומיים וישראלים בח'אן אל אחמר. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ואדי אל אחמר, ההתנחלות הפלסטינית החדשה ליד מעלה אדומים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ואדי אל אחמר, ההתנחלות הפלסטינית החדשה ליד מעלה אדומים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בחצר בית הספר של הכפר, שהפכה בחודשים האחרונים למטה המאבק, הוקם אוהל גדול, ועשרות מזרונים ושמיכות מפוזרים בכל פינה. מספר גדול של פעילים משדרים בלייב את המתרחש, מראיינים אחד השני וקוראים לפלסטינים אחרים להצטרף. גם פעילים ישראלים – מ"לוחמים לשלום", "תעאיוש" וקבוצות אחרות נמצאים במקום.

אתמול פרסם משרד החוץ הצרפתי הודעה בהתייחס לפינוי הצפוי של ח'אן אל אחמר. "אני מצטרף לאיחוד האירופי בקריאה לרשויות הישראליות שלא להרוס את הכפר", כתב שר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן, שהזהיר מפני ההשלכות ההומניטריות והפוליטיות האפשריות של הרס הכפר ועקירת תושביו. "הריסת התשתיות והבתים בגדה המערבית, שטח פלסטיני כבוש, מנוגדת למשפט ההומניטארי הבינלאומי, ובמיוחד לאמנת ג'נבה הרביעית", הוא הדגיש. עוד מוזכר בהודעה כי מדובר באזור אסטרטגי לרצף של מדינה פלסטינית וליכולת לממש את פתרון שתי המדינות.

אבל ההנחה בקרב הפעילים היא שגם האיומים של מדינות אירופאיות לא באמת ירתיעו את הממשלה. לכן ההריסה היא רק עניין של זמן, ותלויה ככל הנראה בשיקולים טכניים של הכוחות המבצעים. ועדיין, נושא השיחה הרווח בין הפעילים הוא הניסיון לנחש מתי יגיעו הדחפורים. השערות והימורים מופרחים באוויר, אך כולם מסכימים שקשה להבין את ההיגיון של משטרת ישראל. כזכור, בכפר אום אל חיראן בנגב בחרה המשטרה להגיע באישון לילה עם מאות שוטרים חמושים ומוכנים לירי – מה שהוביל לשרשרת האירועים במהלכם נהרגו תושב הכפר יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז לוי.

פעילים מתעוררים במאהל בחצר בית הספר בח'אן אל אחמר. 12 בספטמבר 2018. כולם מנסים לנחש מה תעשה המשטרה. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פעילים מתעוררים במאהל בחצר בית הספר בח'אן אל אחמר. 12 בספטמבר 2018. כולם מנסים לנחש מה תעשה המשטרה. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפעילים והתושבים בח'אן אל אחמר מתכננים מחאה בלתי אלימה, במסגרתה יסרבו לעזוב את בית הספר של הכפר. במתחם עצמו לא נאגרו אמצעים להתבצרות, לא צמיגים או חפצים אחרים מלבד דגלי פלסטין וכרזות פוליטיות. המחאה צפויה להתנהל בידיים חשופות, אבל מכיוון שבית הספר הוא מתחם סגור יחסית, המוקף בגדר, הפעילים חוששים שהמשטרה תבודד אותם, תוציא את כלי התקשורת והצלמים מהמקום, ואז תפעיל אלימות בזמן הפינוי. השתלשלות האירועים במהלך הפינוי עצמו תלויה בהנחיות מפקדי הצבא והמשטרה כמו גם בהתנהלות הכוחות בשטח. קשה להניח שנראה, כמו בזמן פינוי המתנחלים המתבצרים בעמונה, שוטרים בסווטשירט כחול וללא נשק. הבחירה כיצד לפנות את הכפר, ובעיקר את בית הספר, עשויה להכתיב אם האירוע יגמר בתוצאות טרגיות כמו באום אל חיראן או בדרך אחרת.

קצת אחרי חצות, למרות הדיווחים על ניידת משטרה שבודקת רכבים בכביש שמגיע מכיוון ירושלים, מגיע משלוח של בייגלה ירושלמי ופלאפל הישר ממזרח העיר. לאחר מכן גם מגיע משלוח נוסף של מזרונים ושמיכות.

ארוחת חצות בח'אן אל אחמר. משלוח של בייגלה ירושלמי ופלאפל הגיע למאהל הפעילים הישר ממזרח ירושלים .(אורן זיו / אקטיבסטילס)

ארוחת חצות בח'אן אל אחמר. משלוח של בייגלה ירושלמי ופלאפל הגיע למאהל הפעילים הישר ממזרח ירושלים .(אורן זיו / אקטיבסטילס)

לקראת השעה שתיים, לאחר ערב ארוך של מוסיקה פלסטינית, הפעילים הולכים לישון. רבים מהם קמים בחמש בבוקר לתפילה הראשונה של היום. לקראת השעה שבע, מתחילים תלמידים מהכפר והקהילות הסמוכות להגיע לבית הספר לעוד יום לימודים. הפעילים מניחים שבשעות הפעילות של בית הספר לא יגיעו דחפורים. למרות הביקורת על פתיחת בית הספר מוקדם הקיץ, מה שנתפס בעיני רבים כצעד ציני למניעת הפינוי, התקיימו כל יום מאז פעילויות לילדים, ובשבוע שעבר החלה שנת הלימודים עצמה בכיתות הלימוד הצמודות לאוהל המחאה.

"אנחנו מקווים שנצליח להגן על ח'אן אל אחמר, מכיוון שהריסה כאן תשפיע על 225 קהילות שנמצאות במצב חוקי דומה, והן גם בסכנה", אומר ווליד עסאף, השר הפלסטיני לענייני הגדר וההתנחלויות שישן במקום, ל"שיחה מקומית". באזור E1 יש עשרים וארבע קהילות במצב דומה, והחשש הוא שההרס שמתחיל בח'אן אל אחמר ימשיך לכל שטח סי. להרס בח'אן אל אחמר יש השלכות נוספות, מסביר עסאף, "אם הם יצליחו כאן, זה יבודד את צפון הגדה מדרומה, יקדם את הטיהור האתני בשטחי סי וימנע את הקמתה של מדינה פלסטינית, שלא יכולה לקום רק בשטחי A ו-B". אלו הם גם הגורמים העיקריים ללחץ האירופי על ישראל למנוע או לדחות את ההריסה.

ברשות הפלסטינית מתכוננים גם ליום שאחרי ההריסה. והשר עסאף מבטיח: "אם הם יהרסו את ח'אן אל אחמר, האנשים פה לא ישארו לבד. נבנה את הכפר שוב ושוב, נשאר כאן, להגן כל הזכות ללמוד ולגור כאן". גם פעילים אחרים איתם שוחחתי מודאגים מהיום שלאחר הריסת הכפר. כך למשל פעיל מבית לחם, שאמר שלדעתו כדי להשקיע את המאמצים לא רק בהתנגדות לפינוי, אלא גם לסיוע פסיכולוגי, בעיקר לילדים, ליום שאחרי הפינוי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf