newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

״הסתה לטרור״ על פי המדינה: הבעת צער על חללים פלסטינים

מעצרו של מזכ״ל תנועת ״אבנאא אלבלד״ לשעבר, המייצגת זרם לאומי שמאלי בקרב הפלסטינים אזרחי המדינה, הוא רדיפה והשתקה פוליטית שקופה. כך מקלים החוקים האנטי דמוקרטיים החדשים על ישראל את מלאכת הדיכוי של אזרחיה הפלסטינים

מאת:

בבוקר ה-11 בספטמבר, ביום החג השני של ראש השנה העברי, פשטו כוחות המשטרה על ביתו באום אל-פחם של המזכ״ל לשעבר של תנועת ״אבנאא׳ אלבלד״, רג'א אגבאריה.

המשטרה ערכה חיפוש, החרימה מחשבים וטלפונים ניידים ועצרה את בעל הבית. למחרת הביאו אותו להארכת מעצר בחדרה, שם התברר כי הוא מואשם ב"הסתה לטרור" וב"הזדהות עם ארגון טרור" בעקבות פרסומים שונים בדף הפייסבוק האישי שלו. מאז הוארך מעצרו שוב וביום חמישי ה-20.9 הוגש כנגדו כתב אישום בבית משפט השלום בחיפה, בתוספת בקשה להארכת מעצר לזמן בלתי מוגבל "עד תום ההליכים המשפטיים". הדיון בבקשה להארכת המעצר נקבע ל-2 באוקטובר.

כאן המקום לגילוי נאות. עבור כותב דברים אלו, רג'א אגבאריה אינו סתם עוד אסיר פלסטיני שנרדף על הבעת דעתו – הוא חבר, תרתי משמע. הוא חבר הנהגה בתנועת אבנאא אלבלד אליה אני משתייך (הוא היה המזכיר הכללי הראשון של התנועה), והוא גם חבר אישי מאז שנות השבעים. בזמן מלחמת המפרץ, כשנפלו טילים בחיפה, ברחנו לזמן מה, בת זוגי, אני וילד בן 3, ומצאנו מחסה בביתו.

היסטוריה של מאבק פוליטי

תנועת אבנאא אלבלד הופיעה לראשונה ב-1969 כרשימה לבחירות למועצה המקומית באום אל פחם. החבר רג'א התבלט כמנהיג הדור הצעיר של התנועה ובשנות השמונים הוביל מהלך לגיבושה כתנועה ארצית באמצעות איחוד מספר תנועות ומועדונים מקומיים וקבוצות רדיקליות מקרב הסטודנטים.

במקביל, הוא הוביל גם תהליך של הבהרת הקו הפוליטי של התנועה, שבהתחלה כללה את כל קצווי הקשת של התנועה הלאומית הפלסטינית. לבסוף הפלגים הימניים יותר נשארו בחוץ ואומץ קו שמאלי מרקסיסטי שהושפע מהניסיונות המהפכניים של אותה תקופה כמו וייטנאם, קובה וצ'ה גווארה. בנוסף למחויבות בלתי מתפשרת לזכויות העם הפלסטיני, התאפיין הקו הפוליטי של התנועה בהחרמת הבחירות לכנסת ואימוץ הפרספקטיבה של מדינה חילונית ודמוקרטית בכל פלסטין שתיתן מענה מלא לזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, אך גם תאפשר לתושבי הארץ היהודים לחיות בה כאזרחים בשוויון זכויות.

בדצמבר 1987, כשהחלה האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה, ערכו ההמונים הערבים בתוך הקו הירוק שביתה כללית בת יום אחד (ה-21.12) שכונתה על ידי ההנהגה המסורתית "יום השלום" ועל ידי תנועת אבנאא אלבלד "יום פלסטין". בעקבות הצלחתה של שביתה זו נאסר אגבאריה למעצר מנהלי בן שישה חודשים, הראשון מבין כ-10 ממנהיגי התנועה שנאסרו במעצר מנהלי באותה תקופה. העובדה שבמשך עשרות שנים של מאבק פוליטי אינטנסיבי המאסר היחיד ש"צבר" הוא מעצר מנהלי (בנוסף לאינסוף מעצרי וחקירות הפחדה) אומרת הרבה על חוכמתו וזהירותו של אגבאריה לנהל את מאבקו במסגרת השוליים הצרים של חופש הפעולה הפוליטי שהשאירה המדינה הציונית עבור הפלסטינים שבתוכה.

בעקבות הוועידה הארצית הראשונה של התנועה ב-1990 נבחר רג'א אגבאריה למזכיר הכללי. בעקבות הסכמי אוסלו החליטה אבנאא אלבלד להקים חזית רחבה עם כל מי שלא נסחף בזרם אשליות "תהליך השלום" המנוהל בידי ארה"ב. אגבאריה ניהל בשם התנועה את המגעים שהובילו להקמת בל"ד, להעמדת עזמי בשארה בראשה וליצירת רשימה משותפת עם חד"ש בבחירות 1996. ב-1998 פרשה אבנאא אלבלד מבל"ד והחלה להיאבק מחדש על דרכה העצמאית, כולל חזרה להחרמת הבחירות לכנסת. בחשבון היסטורי לא הצליחה אבנאא אלבלד לבנות את התנועה המהפכנית ההמונית שאליה שאפה אך הצליחה לשמור על נוכחות קבועה בשטח בתפקיד הסמן השמאלי הרדיקאלי של התנועה הלאומית הפלסטינית בתוך הקו הירוק.

כתב אישום נגד כאב זיכרון וגאווה

כתב האישום שהוגש כנגד אגבאריה מתייחס לעשרה פרסומים שונים שהופיעו בדף הפייסבוק האישי שלו בין יולי 2017 ליולי 2018. בדיון הראשוני שנערך בבית משפט השלום בחיפה מיד לאחר הגשת כתב האישום הדגיש עורך הדין חסן ג'בארין מארדון ״עדאלה״, שעמד בראש צוות עורכי הדין של ההגנה, כי בכל הפרסומים המוזכרים בכתב האישום אין שום קריאה לפעולה אלימה. בכתב האישום התביעה מתארת את הפרסומים ומציגה תרגום קלוקל שלהם אך אינה מסבירה מה לדעתה מהווה עבירה בכל אחד מהם.

״אם אכן היו החוקרים רואים סכנה אמיתית בפרסומים בפייסבוק של רג׳א, הם היו יכולים לעצור את המפרסם, להזהיר אותו ולדרוש את מחיקתם כבר מהיום הראשון של הפרסום הראשון. הם לא עשו זאת כיוון שכוונתם לא היתה לסכל את הפרסומים (ולא למנוע סכנה שלא קיימת) אלא לסכל את המפרסם״.

הפוסט הראשון המוזכר בכתב האישום הינו מה-14.7.2017, היום בו תקפו שלושה צעירים מאום אל פחם שוטרי מג"ב סמוך למתחם אלאקצא, הרגו שניים מהם ופצעו שוטר נוסף, לפני שנהרגו בעצמם מאש השוטרים. הפרסום הינו שיתוף קטעי וידאו חדשותיים המתארים את האירוע – אך נראה כי חמתה של התביעה יצאה על עצם ההתייחסות אל הצעירים שנהרגו כ"חללים" ("שוהאדא") והאיחולים להם להגיע לגן העדן. הפרסום השני, מהיום שלמחרת, עוסק באותם שלושה חללים, ומדווח על המצב בבתי האבלים שנפתחו באום אל פחם. הוא סיפר בפוסט כי ההורים נלקחו לחקירה, הכחישו כי ידעו מראש על המעשה של בניהם, ושוחררו. בסופו, הפוסט מרגיע את הציבור כי אין נוכחות משטרתית ברחובות וקורא לביקור בבתי האבל. זהו.

באופן דומה, מרבית הפרסומים המוזכרים עוסקים בחללי המאבק הפלסטיני. לא קריאה לפעולה, אבל הבעת צער וכבוד לחללים. פרסום מינואר 2018 עוסק ביום השנה העשירי למותו של ג'ורג' חבש – מייסד "החזית העממית לשחרור פלסטין" ואולי הדמות הבולטת ביותר בהסטוריה של השמאל הערבי. מי שעשו את המהפכה הסוציאליסטית הערבית הראשונה בדרום תימן היו תלמידיו, כמו גם זרמי שמאל רבים ברחבי העולם הערבי. הפוסטר של חבש, המופיע בפוסט, מציין את "אחדות הניגודים" של אישיותו המאחדת זהויות שונות: "ערביות – נצרות – תרבות איסלאמית – מרקסיזם וקידמה". אגבאריה עצמו מזכיר בפרסום כי באחרית ימיו פעל חבש להקים מרכז מחקר כדי להבין מדוע נכשלו הפלסטינים והערבים במאבקם. מבחינת התביעה כל זה מתפספס והם מסכמים זאת תחת כותרת אחת: "טרור".

פרסום אחר הינו תמונה מעצרת הזיכרון ביום השנה למותו של באסל אלאערג', פעיל בולט ואידיאולוג של "תנועות הצעירים" בגדה המערבית, שנורה על ידי חיילים ברמאללה. הפרסום כולל משפט אחד בלבד. תרגום המשפט כפי שהוא מופיע בכתב האישום אומר "אתמול, בפסטיבל לזכר יום השנה הראשונה למות הקדושים של הגיבור אלבאסל, כשם השהיד (באסל) אשר האיר מחדש את סמל האינטלקטואל המתעמת".

מתוך הטענה כי כל אחד מפרסומים אלו מהווה עבירה חמורה על חוק המאבק בטרור אנו למדים כי נעשה כאן ניסיון שיטתי להפליל את עצם הצער, הכאב והגאווה על מי שנפלו במאבק נגד הכיבוש.

עריפת ראשים פוליטית

בכתב האישום נטען לגבי חלק מהפרסומים כי "יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור". זהו גם נוסח החוק שדורש "אפשרות ממשית" כלשהי, כבסיס להאשמה של "הסתה לטרור". אולם טענה זו נסתרת על ידי התנהגותם של האחראים על החקירה עצמם. בבית המשפט הם הזכירו מספר פעמים כי מעצרו של אגבאריה נערך אחר תקופה ארוכה של "חקירה סמויה" (מעניין מה משמעות "חקירה סמויה" כאשר מדובר בפרסומים גלויים בפייסבוק – האם החוקרים היו נכנסים לפייסבוק עם משקפי שמש?). גם בלי הכרזה זו של החוקרים ברור לכל כי אגבאריה, כמנהיג פוליטי, היה במעקב צמוד במשך כל אותה תקופה.

אם אכן היו החוקרים רואים סכנה אמיתית בפרסומים, הם היו יכולים לעצור את המפרסם, להזהיר אותו ולדרוש את מחיקתם כבר מהיום הראשון של הפרסום הראשון. הם לא עשו זאת כיוון שכוונתם לא היתה לסכל את הפרסומים (ולא למנוע סכנה שלא קיימת) אלא לסכל את המפרסם.

הניסיון להפליל ולהשתיק את אגבאריה, כמנהיג מרכזי באבנאא אלבלד וכחלק מההנהגה המוכרת של הציבור הפלסטיני, מתווסף לגל הרדיפות שנועד לרסק את התשתית הפוליטית של הציבור הערבי- פלסטיני בתוך הקו הירוק. האות ניתן עם הוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק בנובמבר 2015. באופן דומה ל"טיפול" באגבאריה עכשיו, מתרכזות זרועות הדיכוי בסתימת פיו של השיח' ראאד סלאח, המנהיג העממי הפופולרי של התנועה האיסלאמית. הוא ישב בכלא על "תיק הסתה" אחד ועכשיו נמצא במעצר בית מחמיר "עד תום ההליכים" ב"תיק הסתה" חדש, כאשר נאסר עליו להיפגש עם איש מלבד מעגל מצומצם של קרובי משפחה. פעילים אחרים בתנועה האיסלאמית נשפטו לתקופות מאסר ממושכות על "עברות" מגוחכות כמו ארגון הסעות לתפילה במסגד אלאקצא.

לנהל את מאבקו במסגרת השוליים הצרים של חופש הפעולה הפוליטית שהשאירה המדינה הציונית עבור הפלסטינים שבתוכה. רג׳א אגבאריה

מנהל את מאבקו במסגרת השוליים הצרים של חופש הפעולה הפוליטית שהשאירה המדינה הציונית עבור הפלסטינים שבתוכה. רג׳א אגבאריה

ההתקפה אינה נעצרת בתנועה האיסלאמית ובאבנאא אלבלד. היא כוללת גם מסע חקירות ומעצרים נגד מפלגת בל"ד המהווה חלק מהרשימה המשותפת בכנסת. גורמים רבים במפלגות הימין הציוניות אינם מסתירים את שאיפתם להעיף את בל"ד (וחברי כנסת ערבים נוספים) מהכנסת.

משפטו של רג'א אגבאריה הינו אחד היישומים הראשונים של "חוק המאבק בטרור" החדש שעבר בכנסת כחלק מגל החקיקה הלאומנית האנטי דמוקרטית. כבר כשעבר החוק, הזהירו ארגוני זכויות האדם כי הוא ישמש ככלי לדיכוי פוליטי. ההגנה על אגבאריה היום היא קו החזית הראשון של ההגנה על יכולת הביטוי הפוליטי וההתארגנות של הפלסטינים אזרחי ישראל בצל משטר שמחפש תמיד איך להחריף את הדיכוי – בחוקים חדשים, ברדיפות, במעצרים ובמשפטים.

ההתקפה החזיתית של זרועות הדיכוי, שנועדה למנוע כל ביטוי פוליטי פלסטיני, מחזקת וממחישה את טענתה של אבנאא אלבלד מראשית דרכה: ישראל אינה דמוקרטיה ולא ניתן לקיים דמוקרטיה רק לחלק מאזרחיה במסגרת קולוניאליזם, תוך גירוש, כיבוש ומניעת זכות ההצבעה של רוב תושבי הארץ המקוריים.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעבריתבערבית ובאנגלית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf