newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עוד לפני אישור ההמלצות, השב"ס מחמיר את תנאי האסירים הפלסטינים

בשבוע שעבר אושר תיקון חוק המחריג שחרור מוקדם של אסירים פוליטיים. במקביל, גלעד ארדן הקים ועדה שהגישה המלצות להרעת תנאי כליאתם, אלא שאסירים מספרים שתנאי הכליאה הורעו עוד לפני אישור ההמלצות. כך מסלימה ישראל את מלחמתה באסירים הפלסטינים

מאת:

עוד לפני שהמלצות הוועדה שהקים השר ארדן כדי להרע את תנאי האסירים הפוליטיים הפלסטינים אושרו, ועוד לפני שההמלצות בכלל הוגשו, השב"ס התחיל להרע את תנאיהם. כך מתלוננים אסירים פלסטינים. לפי עדויות של אסירים, אף הוועדה הגיעה את המלצותיה רק באוקטובר, כבר במהלך הקיץ התחילה המדינה להרע את תנאיהם.

ההרעה הזו חלה במקביל לחוק שהעבירה השבוע הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, המחריג אסירים פוליטיים פלסטינים מהחוק המאפשר להקדים שחרור אסירים במטרה להביא לצמצום הצפיפות בבתי הכלא. זאת אחרי שהנוסח המקורי, התייחס לכלל האסירים, פליליים ו"ביטחוניים" (פוליטיים). עם כניסת החוק לתוקף בעוד כחודש, תקוצר תקופת המאסר של האסירים הפליליים המרצים של עונש של עד ארבע שנים בכמה חודשים, ואילו אסירים פוליטיים ירצו את מלוא מאסרם, אפילו ללא קיצור מינהלי.

ביוני האחרון הורה השר ארדן להקים ״ועדה ציבורית לבחינת תנאי ההחזקה של אסירים ביטחוניים". בערוץ 20 פורסם כי הוועדה הוקמה לאחר ה״תחקירים״ שהם ערכו בנוגע לתנאי המאסר של האסירים הפלסטינים ולאחר ״תלונות״ לכאורה על הטרדות מיניות של אסירים כלפי סוהרות. הוועדה הגישה את המלצותיה בתחילת אוקטובר והיא כללה, כצפוי, שורה של החמרות בתנאי הכליאה, עד ״למינימום ההכרחי לקיום אנושי״, כדברי עו"ד עביר בכר, המייצגת חלק מהאסירים.

אלא שלפי האסירים הפוליטיים, בשב״ס לא המתינו לאישור ההמלצות ואפילו לעצם הגשתן, וכבר בקיץ התחילו להחרים ספרים מהתאים שלהם. חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס, המרצה מאסר לאחר שהורשע בניסיון להבריח טלפונים ניידים לכלא כדי להקל על האסירים הפלסטינים, מעיד כי עד כה הוחרמו מכלא הדרים כ- 2,000 ספרים.

אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה שהקים ארדן מדברת על צמצום ביקורי משפחות של אסירים פוליטיים. המלצה אחרת היא לבטל את הנוהג שלפיו האסירים הפוליטיים כלואים על פי שיוכם הארגוני: פת"ח, חמאס, גיהאד איסלמי וכולי. לפי ההמלצה, האסירים יוחזקו באגפים מעורבים: אסירים של פת״ח, חמאס וג'יהאד איסלאמי באותם תאים.

המלצות אחרות נוגעות לאיסור קניית מוצרי בשר, דגים, פירות וירקות מחוץ לבתי הכלא, ואיסור על בישול ארוחות באגפים ובתאים. כלי מטבח כמו מטחנות ומערבלים יוצאו מהתאים. ערוצי הטלוויזיה יוגבלו, יבוטלו הקנטינות באגפים, ויבוטל מעמד "דובר האגף". רק בנושאים מוגדרים ומועטים, יורשה לנציג האסירים הפלסטינים לדבר בשמם.

מדובר בהרעה משמעותית, שכן כבר היום תנאיהם של האסירים הפוליטיים גרועים. ביקורי משפחות מותרים רק פעם בשלושה חודשים, וגם זה לקרובים מדרגה ראשונה בלבד. לכל אסיר מוקצים רק 50 גרם בשר, -50 גרם עוף וארבע ביצים בשבוע, כך שהאסירים מממנים קניית אוכל על חשבונם, ואין להם קשר עם העולם החיצון, אלא במקרים חריגים כמו מקרה מוות במשפחה.

מעניין שדווקא השב"כ מתנגד להחמרת התנאים של האסירים הפלסטינים מ"חשש לתסיסה". גם ההמלצה לערבב את האסירים מהארגונים השונים מעוררת מחלוקת. קצין המודיעין הראשי של שב"ס, תת-גונדר ד"ר יובל ביטון, אמר בספטמבר האחרון בכנס של המכון למדיניות נגד טרור בהרצליה כי "בין כל אחת מהקבוצות היושבות בכלא קיימת איבה ושנאה יוקדת. העימות הפנים פלסטיני משרת את האינטרסים שלנו ואנחנו נכנסים בדיוק בתפרים ובסדקים האלה. התפקיד שלנו הוא להעמיק את הקרעים, לא לתת להם להתחבר כי כשיש אויב משותף זהו הגורם שמלכד את העם הפלסטיני".

בנותיו של אסיר פוליטי מפגינות בחברון למען שחרור האסירים, 2017. אחת הילדות מחזיקה בתמונתו של אביה עם הכיתוב "אני רוצה את אבא" (ויסאם השלמון/ םלאש 90)

בנותיו של אסיר פוליטי מפגינות בחברון למען שחרור האסירים, 2017. אחת הילדות מחזיקה בתמונתו של אביה עם הכיתוב "אני רוצה את אבא" (ויסאם השלמון/ םלאש 90)

כש"הארץ" מתחפש לערוץ 20

ההחלטה של הכנסת לתקן את החוק כך שימנע שחרור של אסירים פוליטיים באה לאחר ש"הארץ"  "חשף" בכותרת הראשית שלו את העובדה שמאות אסירים פוליטיים היו אמורים לקבל שחרור מוקדם, אם החוק היה מיושם בנוסח המקורי שלו. אחרי ביטול החוק כתב "הארץ" יהושע (ג'וש) בריינר התגאה שהחוק שונה "בעקבות" הפרסום בעיתון.

עו"ד עביר בכר, המייצגת אסירים פוליטיים כולל באסל גטאס, זועמת על ההחלטה ועל ההתערבות שנולדה בעקבות הפרסום של ״הארץ״. ״מה שהכתב של ׳הארץ׳ עשה הוא פשוט בלתי נסלח״, אומרת בכר. ״החוק, שלפי הנוסח המקורי שלו מדבר על כלל האסירים, אושר בוועדת פנים ואיכות סביבה בכנסת". היא מעלה השערה שגורמים מסוימים, אולי בהנהלת שב"ס, השתמשו בכתב "הארץ" כדי שיצביע על העובדה שקרוב ל-300 אסירים פלסטינים אמורים להשתחרר גם כן. "בשב"ס רוצים להקל על הצפיפות בכלא, אבל מסיבות אידיאולוגיות הם כנראה לא רוצים שפלסטינים ישתחררו. השב״ס אמור להיות רק זרוע מבצעת, וכאן ההרגשה היא שיש התערבות בוטה שלהם״.

בכר טוענת שהיועצת המשפטית של השב״ס, יוכי גנסין, היא זו המובילה את הקו האידיאולוגי נגד האסירים הפלסטינים. לפי בכר, גיסין ״מסנדלת עתירות ובקשות של אסירים״, המוחים נגד תנאי כליאתם. "זה לא מכוון רק נגד פלסטינים", אומרת בכר. "אבל מאז שגנסין נכנסה לתפקידה היא נתנה הוראה להקפיד לטעון כי יש לדחות את העתירה משלא צורף תצהיר".

״כל אסיר זכאי למשהו שהנקרא ׳ניכוי מנהלי׳״, מסבירה בכר. ״כלומר, ניכוי של תקופת זמן קצרה הנגזרת מתקופת המאסר של האסיר. אסיר הנכלא לשנה ישוחרר, לדוגמה, כמה שבועות לפני תום השנה. אסיר הנכלא לתקופה ארוכה יותר ישוחרר כמה חודשים לפני תום תקופת המאסר הרשמית שלו. כלומר אם ניקו שני אסירים שנשפטו לשנה: אחד פלילי והשני 'בטחוני', הפלילי יקבל שחרור מינהלי 12 שבועות לפני תום תקופת המאסר שלו ואילו הפלסטיני ארבעה שבועות לפני. אתה יודע מה זה להגיד לאסיר שהוא ישתחרר מאוחר יותר ממה שהוא חשב? אפילו אם זה בשעתיים, זה שובר אותו״. בכר מספרת שגטאס, האמור היה להיות משוחרר בפברואר הקרוב לפי נוסח החוק המקורי, ייאלץ לחכות עד לחודש מאי.

בבתי הכלא הישראליים כלואים כיום כ-6,000 אסירים פוליטיים פלסטינים. מאות עצירים פלסטינים יושבים במעצר מינהלי לתקופות ממושכות תוך הפרה בוטה של הדין הבינלאומי. בין האסירים שנדונו לתקופות מאסר של עד ארבע שנים, כלומר אלה שהיו אמורים ליהנות מהחוק החדש אלמלא שונה ברגע האחרון, ניתן למצוא ילדים המואשמים בזריקת אבנים או פעילים שהשתתפו בהלוויות של פעילי חמאס או ג׳יהאד איסלאמי.

״עבריינים פליליים, כאלה שתקפו ילדים קטנים למשל, יהיו זכאים לשחרור מוקדם כדי להקל על הצפיפות״, אומרת בכר בכעס, ״אבל מישהו שהשתתף בהלוויה של פעיל מהג׳יהאד האיסלאמי או ילד שהצבא האשים בזריקת אבן – לא״.

ניתן רק לתמוה מה היה חשוב לעיתון "הארץ" להצטרף למאמצים של ערוץ 20 ולמנוע את שחרורם של מאות אסירים פלסטינים, כפי שהחוק המקורי קבע.

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה:

בנושא ועדת השר ארדן לבחינת תנאי כליאתם של האסירים הפלסטינים יש לפנות לדובר השר. הספרים עליהם מדובר נלקחו לבדיקה מודיעינית ללא קשר להחלטות הועדה והרבה לפני ההחלטה על הקמתה, ספרים שנמצא כי הוכנסו לבית הסוהר בניגוד לכללים הוחרמו והיתר הוחזרו לבעליהם.
בהתאם לתקנת סדרי דין (עתירת אסירים) תש״מ 1980 של משרד המשפטים, על עתירות להיות מוגשות בצירוף תצהיר. תיקון לתקנה מ 2016 מאפשר לדחות עתירות המוגשות ללא תצהיר זה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf