newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפעולה בעזה: האם ההתחזות לעובדי סיוע היא פשע מלחמה?

בתקשורת המיינסטרים דווח כי החיילים שהיו מעורבים בפעולה הכושלת בעזה התחזו לעובדי סיוע הומניטרי. אם המידע נכון, מדובר בעבירה על החוק הבינלאומי שמסכנת את חייהם של כל עובדי הארגונים

מאת:

בין שלל הפרטים שמתגלים בימים האחרונים, בזכות הפרסומים של חמאס ולמרות ניסיונות ההסתרה של הצנזורה הצבאית, מצטיירת תמונה לפיה הפעולה הסודית שנתגלתה בעזה, שבמהלכה נהרגו קצין צה"ל בכיר מיחידה סודית ושבעה פלסטינים בהם קצין בכיר, עלולה להתברר כפשע מלחמה או לכל הפחות כהפרה של החוק הבינלאומי.

אתמול ב"אולפן שישי", פרסם פרשן "החדשות" אהוד יערי פרטים נוספים על הפעולה, שמצטרפים לפרטים שפרסם הפרשן הצבאי של וואלה!NEWS, אמיר בוחבוט. הדברים, כך הודגש כמה פעמים, פורסמו "מתוך כיבוד הצנזורה", ובאישורה.

על פי יערי, הישראלים נכנסו לעזה דרך מעבר רשמי, ארז או רפיח, כשברשותם תעודות שמאפשרות את המעבר. הם פעלו לאורך זמן, כאשר "לרשותם עמד בית שנשכר בעזה, והם פעלו בכיסוי של ארגון סעד הומניטרי. יש רבים כאלה בעזה שעושים את זה".

יום לפני כן כתב בוחבוט, בוואלה, בוודאות גם כן באישור הצנזורה הצבאית:

"הדיווחים הפלסטיניים העידו כי פעילות הכוח המיוחד לא הייתה נקודתית, אלא חולייה ברצף של פעילות מתמשכת ורחבה. הכוח המיוחד שכר לצורך הפעילות מבנה וחצר ברצועת עזה מקצין משטרה פלסטיני שלא ידע באמת למי הוא לוחץ את ידו. הכוח המיוחד טען בפני הקצין שהוא מנהל ארגון לסיוע הומניטרי שמתמחה בחלוקת מזון לציבור נזקקים ברצועת עזה.

"לשם כך נע הכוח המיוחד במסווה של פלסטינים מרצועת עזה כדי לחלק את הסיוע, והצליח לחדור לבתי פעילי חמאס. עוד על פי הפרסומים, שחלקם הופיעו ברשתות החברתיות, הכוח המיוחד הצליח במהלך הפעילות לשתול אמצעים מתקדמים לאיסוף מודיעין אותות במקומות רגישים כמו פתחי מנהרות, מוקדי שיגורי רקטות ובתי פעילים בכירים".

הפרסומים של חמאס שופכים אור על הפרשה שהצנזורה מתאמצת לטשטש

הפרסומים של חמאס שופכים אור על הפרשה שהצנזורה מתאמצת לטשטש

מסוגייה אחת התעלמו לחלוטין שני הפרשנים: אם אכן חיילים ישראלים התחזו לעובדי ארגון סיוע הומניטרי לצורך פעולות צבאיות, הרי שהדבר עלול להיחשב פשע מלחמה על פי אמנת ז'נבה ותקנות האג. איתי מק, עורך דין ופעיל זכויות האדם, מסביר כי אם הפרטים נכונים, "מדובר בהפרה בוטה של החוק ההומניטרי הבינלאומי לפיו אסור להשתמש בסמלים של ארגונים הומניטריים לצורך פעילות צבאית. זה פשע. וזה עלול לסכן את מי שבאמת פועלים בארגונים האלו".

נדגיש: סיפור ההתחזות הזה עלול להעמיד בסכנה מיידית כל עובד ופעיל סיוע במרחב הפלסטיני, שכן צה"ל הפך את כולם לחשודים בפעולה נגד האוכלוסיה שאותה הם משרתים. במצב כזה ברור מדוע הפרנויה בחמאס חוגגת. כעת עשוי הארגון להקשות מאוד על פעולות אנשי הארגונים ההומניטרים, ומי שישלמו את המחיר יהיו כמו תמיד – אזרחי עזה שתלויים בסיוע הזה באחוזים עצומים.

ואכן, זה כבר מה שקורה בשטח, כך גם על פי הדיווח של יערי שתיאר את הבלבול שאחז בארגון, והציג תיעוד ממחסומי הפתע והמעצרים שמבצע חמאס בעזה. "חמאס אומר לעצמו, רגע אחד, פה היה בסיס ישראלי בתוך רצועת עזה, שאנשים חברו אליו, היה בו ציוד, שהם תפסו, משאית מרצדס, מכונית פולקסווגן, נשק וכו', מה קרה פה? כמה זמן הדבר הזה עבד? האם יש עוד דברים כאלה?". זוהי המשמעות של הפעולה שביצע צה"ל – לא רק הרוגים אלא פגיעה אנושה נוספת באוכלוסייה האזרחית ברצועה.

"ניצול ציני", קוראים לזה כאן העיתונאים כשהשב"כ טוען שיש חשד נגד עובדי ארגוני סיוע כי הם משתפים פעולה עם חמאס, גם כאשר במקרים רבים מתברר כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס. אבל הציניות היחידה כאן היא של ישראל. שוב מתברר שהמדינה שעסוקה ברדיפת פעילי זכויות אדם ועובדי סיוע הומניטרי בטענות של סיוע לטרור, שמאשימה חולות סרטן בכך שהן מנצלות את טיפולי הכימותרפיה שלהן כדי לחבל נגד ישראל – היא זו שמפעילה את הפרקטיקות האלו. על ראש הגנב בוער הכובע.

אבל במקום לשאול מדוע נוקט צה"ל בפרקטיקות כאלו, להסביר שזו המשמעות של ההתחזות, לתהות איך ייתכן שאנחנו נמצאים באופן שגרתי בתוך עזה אם "יצאנו מעזה" – ב"אולפן שישי" עברו כבר לאיטם הבא. כי מי שקובע על מה מדברים בכלי התקשורת בישראל, הוא דובר צה"ל ו"במסגרת הצנזורה".

שרידי הרכב בו ברחו החיילים הישראלים. 12 בנובמבר 2018 , חאן יונס (עבד רחים ח'טיב/פלאש 90)

שרידי הרכב בו ברחו החיילים הישראלים. 12 בנובמבר 2018 , חאן יונס (עבד רחים ח'טיב/פלאש 90)

סקירה קצרה של מהדורות החדשות והכתבות האינטרנטיות שפורסמו בתקשורת המיינסטרים בנוגע לגילויים של חמאס על הפעולה הסודית שנכשלה, מגלה שכל הכתבים והפרשנים הצבאיים עברו תדרוכים הדוקים מאוד. הם פרסמו כנראה בדיוק את מה שציפה מהם דובר צה"ל, ומדובר בעניין עקבי בכל כלי התקשורת: החל מהנחיות הצנזורה הצבאית המופנות ישירות לאזרחי ישראל שלא לחשוף פרטים על הלוחמים שתמונותיהם פורסמו בכלי התקשורת בערבית וברשתות החברתיות; וכלה בקישור של כל הסיקור להודעה שפרסם שב"כ ולפיה נחשף ניסיון של חמאס עזה להקים תשתית טרור בגדה המערבית שתכננה להניח מטעני חבלה ביעדים הומי אדם.

למרות ההסברים המפותלים של טובי פרשנינו, ההודעה שפרסמה הצנזורה הצבאית, כמו תמיד, לא באמת עוסקת בניסיון למנוע מידע מגורמים עוינים בעזה. מטרתה העיקרית היא לטשטש את הסיפור ולהסתיר מידע חיוני מאזרחי ישראל. הרי בעולם כולו מתפרסמים הפרטים שחשף חמאס, ברחבי העולם ראו את התמונות של המעורבים לכאורה בפעולה, כל העולם ידע עם פרסום ההיתקלות את שמו של הקצין הישראלי שנהרג, והתמונות והפרטים של משפחתו הופצו בוואטסאפים. גם אהוד יערי הסביר (באישור הצנזורה כמובן) שמבחינת חמאס מטרת פרסום התמונות היא לאסוף מידע מתושבי עזה, שאולי יזהו את האנשים ויוכלו לספר היכן ראו אותם ומתי.

אם כך, המסקנה הברורה היא שהיחידים שאמורים להמשיך לחיות באפלה ותחת שלטון הצנזורה הם אנחנו, אזרחי ישראל. כי כמו שהעולם כולו יודע בדיוק מה יש בדימונה ורק בישראל אסור להגיד על זה מילה, כך מטרת הצנזורה אף פעם לא היתה להסתיר מידע מפני העולם, אלא לשלוט במה שיודעים אזרחי המדינה, לנוחות השליטים שלה. ועם זה משתפים פעולה העיתונאים.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf