עתיקות שנשדדו מהגדה מוצגות בישראל ללא גישה לפלסטינים

התערוכה "ממצאים אבודים" שנפתחה אתמול (שני, 31 בדצמבר 2018) במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, אינה עוד תערוכה על ארכיאולוגיה. היא מתמקדת בשוד עתיקות במקום מאוד מסוים: יהודה ושומרון. לכאורה הבחירה בחבל ארץ מסוים מתבקשת על מנת להציג את תולדותיו מבלי להתפרס יתר על המידה אבל לפנינו שני שטחים גיאוגרפים: יהודה ושומרון. ההחלטה להציג את העתיקות שנמצאו בחפירות שוד תוך הדגשת מקורם מהגדה המערבית הופך את התערוכה לפוליטית ומפלה.

המאבק בשוד עתיקות הוא מהחשובים והקשים בתפקידיה של רשות העתיקות ושל מקבילה הצבאי, קצין מטה (קמ"ט) ארכיאולוגיה, שפועל בגדה המערבית. ישראל היא מהמדינות הבודדות במזרח התיכון אשר סחר בעתיקות חוקי בהן (המדינות הנוספות הן איחוד האמירויות ולבנון). הסחר מבוסס על ממצאים עתיקים המגיעים משודדי העתיקות. ממצאים שמקורם בחפירות מדעיות של מוסדות אקדמאים וממשלתיים כמעט ואינם נסחרים. המאבק בשודדי העתיקות הוא מאבק סיזיפי מול אנשים קשי יום, הרואים באתרי העתיקות הזדמנות להתפרנס ולא תמיד מבינים את הפשע שבעבודתם. מהצד השני נמצאים האספנים שחלקם הם לא רק מעשירי תבל, אלא גם מקורבים מאוד לשלטון במדינות השונות.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

מאחר והחוק הישראלי אינו חל על הגדה המערבית, הגוף הממונה על הארכיאולוגיה בגדה המערבית הוא קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי. בחמישים השנה האחרונות ניהלו אנשי קמ"ט ארכיאולוגיה יותר מאלף חפירות בגדה המערבית, חלקן בתלים ארכיאולוגים חשובים כדוגמת הר גריזים שליד שכם ועד סוסיא בדרום, אבל לא רק שקמ"ט ארכיאולוגיה אינו מציג את הממצאים לציבור בצורה מסודרת, הוא גם חורג מתפקידו וחובתו להנגיש ולהציג אותם לתושבים המקומיים. יתרה מכך, כאשר הארגונים עמק שווה ויש דין פנו לקמ"ט ארכיאולוגיה והמנהל האזרחי בדרישה לספק את מיקום ורשימת הממצאים הארכיאולוגים שנחפרו בגדה, תשובת המדינה הייתה שאין לחשוף מידע זה מכוון שהוא עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. המנהל האזרחי נאות לספק מידע כללי בלבד היכן הממצאים מאוחסנים ותו לא. כלומר, ברור לקמ"ט ארכיאולוגיה שהחפירות הן חלק מהסוגיה הפוליטית ולא תערוכה תמימה לציבור.

עתיקות שנתפסו על ידי כוחות הבטחון הפלסטינים בשכם ובקלקיליה. אילוסטרציה (צילום: נאסר איסתישיה / פלאש 90)

במקום שקמ"ט ארכיאולוגיה בפרט והמנהל האזרחי בכלל ידאג ליידע, להציג ולהנגיש את העתיקות לתושבי הגדה המערבית שהשרידים הם חלק ממורשתם, הוא בוחר להציג רק את הממצאים שנשדדו, ועושה זאת במערב ירושלים – מקום שלרוב תושבי הגדה הפלסטינים אין אפשרות לבקר בו.

הצגת ממצאי השוד היא אמירה פוליטית בכסות של תערוכה מוזיאלית. רוצה לומר: הם שודדים והורסים ואנחנו מצילים ושומרים; בני התרבות מול מחריביה או המאיימים להחריבה. ההם, גם אם לא נאמר במפורש, הם הפלסטינים. אותם תושבים שהעבר והמורשת לא מעניינת אותם ולא קשורה אליהם. בעוד אנו שומרים על המורשת ושרידי העבר כי היא שלנו, הפלסטינים רואים בעתיקות מקור הכנסה במקרה הטוב או מפגע במקרה הרע.

התערוכה היא חלק מאמירה ארוכת שנים של המתנחלים שיש להציל את הארכיאולוגיה מידי הפלסטינים ובעצם יש להציל את הארץ מידי תושביה המסוכנים. בכך התערוכה מחזקת את הנרטיב המתנחלי המציג אותם כבעלי זכות ראשונים ובלעדיים על הארץ.

'ממצאים אבודים' אינה תערוכה ארכיאולוגית. הרי כל ארכיאולוג יודע שממצאים עתיקים אשר לא ידוע היכן נחפרו ולאיזו שכבה יש ליחס אותן הם חסרי ערך מדעי. "ממצאים אבודים" היא אמירה פוליטית. לא במקרה היא זוכה להתעניינות יתר בקרב המתנחלים. היא חלק מהמחיקה הפוליטית הנעשית לפלסטינים; הם לא חלק מהעבר או מההווה. יש כאן לא רק הפרה של החוק הבינלאומי בזכויות תושבים בשטח כבוש, אלא חלק מקמפיין פוליטי שארכיאולוגיה היא כלי והמוזיאון הוא המדיום.

יונתן מזרחי הוא ארכיאולוג ומנכ"ל ארגון עמק שווה הנאבק נגד השימוש באתרי מורשת ובשרידים ארכיאולוגים ככלי פוליטי בסכסוך בין ישראל והפלסטינים.