newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אורי אריאל דוהר לכנסת על הריסות של בתים בדואים

בהתמודדות מול בצלאל סמוטריץ על ראשות "האיחוד הלאומי", שר החקלאות צריך הישגים. בסיור בביר הדאג' בנגב, הוא יציג השיג כזה: עלייה של 16 אחוזים בהרס בתים. פריימריס על חשבון האוכלוסייה הענייה בישראל

מאת:

מערכת הבחירות החלה. יש מפלגות שמתמרכזות, אבל לא כולן. התחרות בימין סוערת עם התפצלות הבית היהודי וכניסת שחקנים חדשים לזירה, חלקם קיצוניים מאוד, כמו "עוצמה יהודית". אחדות מהמפלגות בימין נמצאות בסכנת הכחדה. לנוכח המערבולת, העלולה לסחוף אותן, חלקן רואות צורך דחוף "לחדד מסרים" ו"להפגין נוכחות בשטח".

התחרות יוצרת פעילות מסיתה, שחלקה מוטרף והזוי, חלקה חוסה בצילו הרחב של חופש הביטוי. ואולם פסטיבל ההסתה נגד הציבור הערבי, נגד ה"שמאל" ונגד שלטון החוק חייב להדליק נורה אדומה ולעורר דיון ציבורי.

ח"כ בצלאל סמוטריץ פתח בתנופה את הקמפיין שלו לראשות "האיחוד הלאומי", הימין של מה שנשאר מ"הבית היהודי", והצטרף למאבק האלים של בריוני הגבעות בעמונה, שהביא לפציעתם של 27 שוטרים ואף לדקירת שוטר. ואז, בלי למצמץ, הוא אף תקף את בכירי שלטון החוק על שהם נוקטים "גישה של איפה ואיפה". (ואכן, קיימת אפליה בסיפור הזה: הפגנת שמאל, שהיו נפצעים בה יותר מעשרים שוטרים, היתה מסתיימת בעשרות מפגינים פצועים ועצורים ובעשרות כתבי אישום. הפגנה פלסטינית כזו בשטחים היתה מסתיימת בהרוגים).

המאבק על ראשות הימין של הימין ממשיך בסיור אלים נוסף, הפעם ביקור התגרות בנגב של אורי אריאל, שר החקלאות והמתחרה של סמוטריץ על ההנהגה. בטענות סרק של שמירה על שלטון החוק, אמור השר להגיע מחר (ראשון) לישוב הבדואי ביר הדאג' כביכול כדי להשליט סדר, כאילו זה תפקידו. אריאל, שהוא ורבים מראשי מפלגתו הקימו התנחלויות ו"מאחזים" לא חוקיים בשטחים, לא מהסס לדבר גבוהה-גבוהה דווקא בשם שמירת חוקי התכנון והבנייה.

הריסת בתים של בדואים אמורה לסלול את דרכו לראשות המפלגה. השר אורי אריאל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

הריסת בתים של בדואים אמורה לסלול את דרכו לראשות המפלגה. השר אורי אריאל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

אריאל בנה לו אימפריה של חצי מיליארד שקלים לשנה, המוזרמים לרשות להסדרת הישובים הבדואים בנגב ולמשרדים המפעילים תוכנית לפיתוח כלכלי לבדואים. אריאל ידוע כשר המשתין מהמקפצה: על הימים שבהם כיהן כשר הבינוי, כתב מבקר המדינה דו"ח מפורט וקשה. 110 מיליון שקלים שהוקצו ל"גרעיני התיישבות בפריפריה", שיותר ממחציתם קשורים פוליטית לסיעה שלו ואליו אישית וחלקם הגדול היו במרכז הארץ. בזמנו נחשף שגם ניסה למכור ללא מכרז ובהנחות גדולות נכסים של דיור ציבורי לעמותות דתיות ולגופים המקורבים ל"בית היהודי". גם במשרד החקלאות הוא יודע להשתמש בכספי ציבור כדי להעביר תמיכה לפרויקטים שיש להם קשר קלוש לחקלאות, אבל נמצאים מעבר לקו הירוק, כמו אודיטוריום באלקנה. שוד משאבי ציבור הוא כנראה סמל לאיכות מיניסטריאלית בעיניו.

לקראת הסיור בביר הדאג' הוציא השר אריאל הודעה לעיתונות המסכמת את הישגיו: מאז שהתמנה לתפקידו, הוא מתגאה בהודעה, מספר המבנים שנהרסו בנגב עלה והגיע בשנת 2017 ל- 2,523, גידול של 16 אחוז לעומת 2015. כשנכנס לתפקידו כממונה המיניסטריאלי על רשות הבדואים, הצהיר אריאל שהבדואים הופלו משך עשורים, וקיימת חובה לשמור על זכויותיהם כאזרחים. אבל כעת משתנה הנימה מן הקצה אל הקצה: לכבוד הבחירות הממשמשות, אריאל מבטיח בגאון כי מספר ההריסות אף ילך ויגדל.

ואכן, אין ספק שאריאל ארגן לעצמו חג של גאווה: הרס בתיהם של עשרות אלפי אזרחי ישראל, השלכת אלפי משפחות מדי שנה מבתיהם, פגיעה קשה בקהילה הענייה בנגב. שורת הישגים ששום שר חקלאות בעולם לא רשם לעצמו. ומי בכלל מתעסק במחירי הירקות לנוכח הישג מרשים שכזה?

אבל כעת, במסגרת החגיגה הדמוקרטית, כל מה שחשוב לאריאל הוא לנער את הבייס ולבנות נאמנות ב"איחוד הלאומי". וכדי להשיג קולות, צריך להראות מי הכי "יהודי", מי הכי "לאומי", כלומר מי מכה בעוצמה ונחישות בערבים. ועל המזבח הזה – כל הקרבנות ראויים. קטן כגדול.

לכבוד תיאטרון המסכות של הבחירות, אריאל משים עצמו לאביר שלטון החוק. הוא דוהר בשיירת רכבים להשליט סדר במדבר. הוא וחבריו המתחרים על השולים הסהרוריים אינם חוששים להבעיר את הנגב. המסר לבדואים ברור כשמש: לא רק שרומסים במגף גדול את זכויותיהם, אלא שבסוף הרמיסה הזו היא אפילו נכס אלקטוראלי, תרומתם הנדיבה של הבדואים לשיקום חורבות "הבית היהודי".

חיה נח, מנכ"לית פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf