אלף משפחות בדואיות שמעו מהתקשורת שהן בדרך לפינוי

רק לאחרונה ניתן לבדואים הגרים ברמת בקע אפשרות להתנגד לתוכנית להעברת המפעלים המזהמים של תע"ש לאיזורם. מכתב קצרצר של הרשות להתיישבות הבדואים הבהיר שהרשויות כבר החליטו ביניהן לאן ינוידו התושבים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ההחלטה לפנות כחמשת אלפי תושבי כפרים בדואים בנגב התקבלה בלי להתייעץ בהם ולשמוע את עמדתם, ואת ההודעה על פינויים הקרוב מבתיהם הם שמעו דרך התקשורת. כך עולה מההודעה שהתלוותה לאישור התוכנית להקמת אזור תעשייה ביטחונית ברמת בקע בוועדה המחוזית דרום במנהל התכנון.

מדובר בכחמשת אלפים תושבים, המתגוררים בחמישה כפרים בדואים – אבו קרינאת/אם מתנאן, ואדי אל משאש, ואדי אל נעם, אבו תלול וסוואווין, אישור התוכנית הוא חלק מההחלטה של המדינה להעביר את המפעלים המזהמים של חברת תע"ש מרמת השרון לנגב.

ההחלטה העקרונית להעביר את המפעלים לנגד התקבלה ב-2005, ב-2013 המהלך יצא לדרך, ובנובמבר האחרון, בעקבות הפרטת תע"ש ומכירתה לחברת "אלביט מערכות" תמורת 1.8 מיליארד שקל, הואצו הליכי האישורים. בכל השנים האלו המדינה מעולם לא טרחה לעדכן את אלפי התושבים שגרים באזור על התוכנית ועל ההשפעה שעתידה להיות לה על חייהם.

בתחילת דצמבר האחרון התקיים לראשונה דיון בהתנגדויות לתוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בדיון הוצגו שורה של התנגדויות טכניות מצד "אלביט" עצמה, מצד חברת חשמל ועוד. זו היתה גם הפעם הראשונה שבה נשמע קולם של התושבים הבדואים. בהתנגדות, שהציגו עו״ד מאיסאנה מוראני מעדאלה והאדריכלית דפנה ספורטה מעמותת במקום בשם תושבי חמשת היישובים ובשם המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב, הודגש כי התכנית מעבירה מפעלים עתירי סיכונים ללב אזור מיושב ובכך היא תחשוף את תושביו לסיכונים בריאותיים, סביבתיים ובטיחותיים. כמו כן, מגבלות הבנייה והפיתוח שמטילה התכנית יובילו לעקירה של כאלף משפחות, המתגוררות בכ-1,200 מבנים בכפרים, שחלקם מוכרים וחלקם לא מוכרים.

הדיונים על עתיד התושבים התנהלו מעל לראשם. הגדר המקיפה את רמת בקע (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הדיונים על עתיד התושבים התנהלו מעל לראשם. הגדר המקיפה את רמת בקע (אורן זיו / אקטיבסטילס)

להפתעתו של יו"ר הוועדה, דוד לפלר, בדיון לא נכחו נציגי הרשות להתיישבות הבדואים, ובתוכנית עצמה לא הוצגו פתרונות דיור למשפחות העומדות בפני פינוי. לפלר פנה לעו"ד מוראני ושאל: "שאני אבין, כשאמרת שישאירו אותם ללא קורת גג, האם רשות הבדואים לא נותנת להם פתרונות חלופיים? כאילו ביום אחד יבואו ויהרסו להם? איפה נציג רשות הבדואים? יש פה נציג? לא".

לכן, בתום הדיון החליטה הוועדה לקיים דיון נוסף פנימי בהתנגדויות והודיעה כי פנתה אל הרשות להתיישבות הבדואים כדי שהאחרונה תעביר את התייחסותה לפתרונות שהיא מציעה לתושבים שנפגעים מן התכנית.

בתגובה לפניית הוועדה, ענה יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות להתיישבות הבדואים, במכתב קצר כי "פתרונות ההתיישבות של האוכלוסייה במרחב רמת בקע יתקיימו מחוץ לתחום רמת בקע ביישובים המתוכננים הסמוכים". לפי המכתב, "במסגרת תיאום התכנון מול משרד הביטחון ותע"ש, סוכם במפגש שהתקיים לפני למעלה משנה על הקטנת תחום הסיכון של רמת בקע כך שיאפשר הרחבת ואדי נעם עד לכביש שש והרחבת אבו תלול דרומה… פתרונות ההסדרה תוכננו בכל מקרה לכלל האוכלוסייה במרחב ויבוצעו בכל מקרה בשנים הקרובות, ללא תלות בתוכנית רמת בקע". ובעברית: גוף אחד של המדינה ישב עם גופים אחרים של המדינה, וסגר איתם איך הם יניידו ממקום למקום אלפי תושבים, בלי לדבר איתם. כאילו היו כלי משחק במונופול.

בעקבות מכתב זה, פנה ארגון "עדאלה" בשם התושבים לוועדה וביקש שהות להגיב לטבלת הפיזור שהעבירה הרשות להתיישבות הבדואים, אולם יו"ר הוועדה סירב לתת שהות נוספת. גם פנייה חריפה מטעם התושבים, שטענו כי המידע שהוצג בפני הוועדה הוא עובדה מוגמרת וכי זו "הצעה לפתרון כפוי שאינו מוסכם על התושבים" לא שינתה את דעתו, והוא לא אפשר להם להגיב לפתרונות הכפויים שהציג מעיין.

ביום רביעי שעבר קיבלו עיתונאים הודעות לתקשורת הן מהוועדה עצמה והן מהרשות להתיישבות הבדואים כי הוועדה החליטה לדחות את ההתנגדויות לתוכנית העברת מפעלי תע"ש לרמת בקע. התושבים ועורכי דינם לא קיבלו עד לרגע פרסום כתבה זו שום הודעה על החלטת הוועדה. כך, בהודעה לתקשורת, הם למדו כי הוועדה החליטה לקבל את הפתרונות ששרבטה רשות הבדואים כלשונם, מבלי לשמוע מה חושבים עליהם התושבים.

על פי ההודעה החגיגית של רשות הבדואים, "שר החקלאות אורי אריאל הורה לרשות הבדואים להיערך לקליטת כ-1,000 משפחות מהפזורות ברמת בקע באבו תלול, אבו קרינאת וואדי אל נעם". כל זה בתוך שנתיים, כך על פי ההודעה. על פי הפרסומים בתקשורת, רשות הבדואים מתכננת לפצות כל משפחה שתפנה את ביתה במגרש וב-250 אלף שקל.

חלק מהתושבים הבדואים באזור רמת בקע חיים שם מאז שנות ה-50, אז הועברו לשם על ידי המדינה. אחרים יושבים במקום עוד מלפני הקמת המדינה. זה לא הפריע לרשות להתיישבות הבדואים לנסות להציג מצג שווא בהודעה שלה כאילו מדובר בפולשים שהגיעו למקום אחרי הקמת המפעל.

מזלזלים בתושבים. נציגות עדאלה ובמקום עם נציגי התושבים ברמת בקע (עדאלה). (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס).

מזלזלים בתושבים. נציגות עדאלה ובמקום עם נציגי התושבים ברמת בקע (עדאלה). (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס).

מתייחסים לתושבים כשקופים

תוכנית מפעלי התעשייה הצבאית ברמת בקע משתרעת על שטח עצום של 112,383 דונם. עם אישור התוכניות בוועדות התכנון השונות, צפויה "אלביט" להתחיל להרחיב את המפעלים הקיימים ולהכין אותם לקליטה של כל התעשיות המופרטות ממרכז הארץ. האזור יהפוך לאזור תעשייה צבאי ענק, עתיר סיכונים, הכולל גם מתחם ניסויים בנשק וחומרים מסוכנים. יוקמו שם – על פי התוכנית שהוגשה לוועדת התכנון המחוזית – "מפעלים ומתקנים לתעשייה ביטחונית העלולים לגרום לסיכון בטיחותי או סביבתי. תעשייה ביטחונית הכוללת ייצור, הרכבה, תיקון, פירוק ושיפוץ של כל סוגי הנשק ואביזריו לרבות רכבים ייעודיים, פירוק וטיפול בתחמושות ומרכיביהם, לוגיסטיקה, תקשורת ומכ"ם וכל מפעל אחר הנלווה אליהם והמשרת אותם".

עוד ייבנו במקום, בין היתר: מתחמי משרדים לתעשיות עתירות ידע, מחקר ופיתוח, מבני אחזקה, מוסכים, כבישים, מרכז הדרכה, ומתקני תשתיות לטיפול בחשמל, זיהום אוויר, גז טבעי, שפכים, תחנות דלק, מתקני שאיבת מים, מפעל בטון, מכלי אחסון לנוזלים וגזים, וכן "מבני אחסנה לרבות אחסנת נפיצים וחומ"ס" ומנחת מסוקים. בנוסף, על פי התוכנית, חלק נכבד מהשטח יוקצה לטובת "שטחי ניסויים בתחום פעילות התעשייה הביטחונית לרבות ניסויים בהם נעשה שימוש בחומרי נפץ, כימיקלים, תקשורת וקרינה אלקטרומגנטית".

מסביב לאזור התעשייה מגדירה התוכנית שטח אסור בבנייה, ומסביב לו טבעת חיץ נוספת הנוגסת בחמשת היישובים הבדואים. בתוך הטבעת הזו הבנייה תהיה מוגבלת ותחייב אישורים מיוחדים של משרד הביטחון. משפחות שבתיהן ממוקמים בתוך השטח המוגדר יפונו.

מ"עדאלה" ו"במקום" נמסר בתגובה כי "המתנגדים למדו על ההחלטה של הוועדה לדחות את התנגדותם מפרסומים בתקשורת, ועד רגע זה אינם יודעים את תוכנה או את נימוקיה. זלזול זה במתנגדים ליווה את הליך הדיון בהתנגדות: החל מהאופן בו נוהל הדיון בהתנגדויות, עבור בהודעות שקריות ומטעות ש'הרשות להתיישבות הבדואים' פרסמה וכן באי מתן אפשרות למתנגדים להגיב לחומר של הרשות, וכלה בזה שמנהל התכנון רואה לנכון לפרסם את החלטתו בעיתונות בטרם היא מומצאת למתנגדים. הזלזול בתושבים הבדואים והיחס אליהם כאל שקופים נמצא בבסיס התכנית אשר מעבירה מפעלים עתירי זיהום וסיכונים ללב אזור מיושב ופותרת מצוקת דיור באזור מסוים על ידי פינוי כפוי של אלפי בדואים מבתיהם".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ארכיון המדינה בירושלים (יונתן זינדל/ פלאש90)

מדוע עדיין מסתתרים מאות אלפי מסמכים מסווגים בארכיון המדינה?

בארכיון המדינה מאוחסנים 300 אלף תיקים שמוסתרים מעיני הציבור. החל ממסמכים מהמאה ה-19 דרך תיק דיר יאסין ועד הפנתרים השחורים. מדוע מתעקשת המדינה להמשיך להסתיר מסמכים בני 70 ואפילו 200 שנים?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf