newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאבטחי ביה"ח ברזילי הורידו מקו 18 פעילים שמחו נגד גזענות

הפעילים, יהודים וערבים, עלו על האוטובוס שנכנס לביה"ח במחאה על מדיניות ההפרדה בין נוסעים ערבים ויהודים. מאבטחי "ברזילי" בקשו רק מנוסעים ערבים להזדהות. הפעילים, שסירבו ומחו, הורדו מהאוטובוס

מאת:

מאבטחי בית החולים "ברזילי" באשקלון, הורידו הבוקר (ראשון), בכניסה לבית החולים, פעילים יהודים וערבים מתנועת "עומדים ביחד" שעלו על קו 18 במחאה על הפרדה גזענית ואפליית נוסעים ערבים בשערי בית החולים.

עשרת הפעילים, חמישה ערבים וחמישה יהודים, עלו על קו 18 באשקלון בעקבות הפרסום על נוהל האבטחה שמונע מפלסטינים שנוסעים בתחבורה ציבורית להיכנס למתחם בית החולים, מכריח אותם לרדת מהאוטובוס ולעבור בידוק נפרד. הפעילים ביקשו לבדוק כיצד ינהגו המאבטחים הפעם ולהביע מחאה.

הפעילים עלו בשעות הבוקר לקו 18 בדרכו מהמרינה לתחנת הרכבת באשקלון. בשער הכניסה לבית החולים עלו מאבטחי המוסד לאוטובוס על מנת לבצע סריקה. הפעילים מעידים כי המאבטחים פנו לנוסעים אותם זיהו כערבים וביקשו מהם להזדהות. הנוסעת הראשונה שהתבקשה להציג תעודה מזהה היתה חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד, גדיר האני. זה לא מקרה, האני בולטת בשטח בשל כיסוי הראש שהיא עוטה.

האני סיפרה ל"שיחה מקומית" על שאירע. לדבריה, כשהגיע האוטובוס לשער בית החולים עלה עליו מאבטח, ופנה אליה בדרישה כי תזדהה. היא ביקשה להבין למה המאבטח מבקש רק ממנה ומערבים אחרים להציג תעודת זהות ודרשה שיבקש תעודות מכולם. פעילי התנועה הערבים סרבו להזדהות ואז עלה על האוטובוס עוד מאבטח, ואחריו עוד אחד והפעילים הוציאו שלטי מחאה. המאבטחים הודיעו לפעילים שהם מעוכבים והורידו אותם מהאוטובוס. כל זה מתרחש מחוץ לשערי בית החולים. לאחר מספר דקות הגיע למקום אחראי בכיר יותר שאמר לקבוצת המוחים שהם יכולים ללכת.

פעילי "עומדים ביחד" נדרשים לרדת מקו 18 בכניסה לבי"ח ברזילי עקב מחאה על מדיניות הבידוק הביטחוני המפלה בין יהודים וערבים. (צילום: עומדים ביחד)

בעקבות האירוע אמרה האני כי: "זו המציאות שחוק הלאום מקדם ומאפשר. אפלייה והפרדה פוגענית. המאבטח פנה רק אליי ואל החברים שלי, מתוך אוטובוס שלם ומלא, בגלל שאנחנו ערבים ובגלל שאני עוטה כיסוי ראש. באנו לכאן הבוקר כי אנחנו לא מסכימים למדיניות של אפליה והפרדה בין יהודים לערבים. הורדה של ערבים מהאוטובוס – מדיניות אותה הנהלת בית החולים לא הכחישה – היא מעשה פסול שאסור שנסכים שיתקיים בחברה שלנו. אנחנו כאן כדי לעצור את המדיניות הזו ולהבהיר שהמדינה הזו היא הבית של כולנו".

כיבוד הזולת

קו 18 באשקלון נוסע מהמרינה ועד תחנת הרכבת בעיר. לפני כמה חודשים החל מסלול הקו להיכנס גם לתוך שטח בית החולים ברזילי. בשבוע שעבר חשפנו כי על פי עדויות כשהאוטובוס מגיע לשערי בית החולים עולה עליו מאבטח ומתבונן בנוסעים. אם הוא מזהה נוסעים בעלי "חזות ערבית" הוא מבקש מהם להציג לו תעודת זהות. אם הבדיקה מעלה שמדובר בערבים הם מתבקשים לרדת מהאוטובוס ולהמתין עד שיסיים את הסיבוב שלו בתוך בית החולים. ביציאה עוצר האוטובוס, מעמיס עליו את הנוסעים הפלסטינים שהותיר בחוץ וממשיך בנסיעה. הנוסעים הפלסטינים הקבועים של הקו כבר מתורגלים, ויורדים ממנו מיד כשהאוטובוס עוצר בכניסה לבית החולים והמאבטח עולה.

בבית החולים ברזילי אישרו את קיומו של הנוהל, והסבירו כי "כל התהליך נעשה תוך כיבוד הזולת", אולם טענו גם כי הוא חל רק על בעלי תעודות זהות ירוקות, כלומר – פלסטינים שאינם אזרחים ישראלים. אך מעדותה של תושבת אשקלון, יהודית, שהגיעה לידי "שיחה מקומית" עולה כי לפחות מספר פעמים היא היתה עדה למקרים בהם הורדו מהאוטובוס גם ערבים שנושאים תעודת זהות כחולה.

פעיל "עומדים ביחד" מורד בכוח מקו 18 בכניסה לבי"ח ברזילי על-ידי מאבטחי בית החולים עקב מחאה על מדיניות הבידוק הביטחוני המפלה בין יהודים וערבים. (צילום: עומדים ביחד)

פרסום המקרה עורר זעם רב בקרב פעילים וארגונים, ובימים האחרונים הגיעו תלונות רבות לידי הנהלת בית החולים ברזילי, חברת דן בדרום ומשרד הבריאות.

יותר מ-3,000 פעילי ופעילות ארגון "זזים" פנו בימים האחרונים במכתבים להנהלת בית החולים ברזילי ולחברת ההסעות "דן בדרום" בדרישה "לבטל את האפליה הגזענית בשערי בית החולים בין נוסעים ערבים ויהודים בקו 18".

ארגון "רופאים לזכויות אדם" פנה למנהל בית החולים ברזילי ד"ר חזי לוי, ולמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו בבקשה לקבל הבהרות בנוגע להתנהלות מאבטחי בית החולים. "גם לו היה מדובר במתחם שלא קשור למערכת הבריאות, זוהי התנהלות שאין לה מקום בהיותה גזענית משפילה ומבזה", כתבה הדס זיו, מנהלת המחלקה הציבורית וועדת האתיקה של הארגון שדרשה לאסור על התנהלות זאת.

"כבודם של הנוסעים הערבים שהורדו בבושת פנים מהאוטובוס בכניסה למרכז וזכויותיהם לשוויון ולחופש תנועה נרמסו במיצג משפיל ומבזה לעיני שאר נוסעי האוטובוס ולעיני העוברים ושבים בכניסה למרכז, והכל, אך ורק על רקע השתייכותם של נוסעים אלה לציבור הערבי ותיוגם כסכנה ביטחונית בשל כך", כך נכתב בפניה של "המרכז לנפגעי גזענות" למנהל בית החולים, ד"ר חזי לוי, בדרישה לחדול מן הנוהל.

בשבוע שעבר (חמישי) פנה גם "עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" באמצעות עו"ד סארי עראף לבית החולים ברזילי, חברת דן בדרום, היועץ המשפטי של משרד הבריאות, ומנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים' ודרש כי יחדלו מיידית מביצוע פרופיילינג על בסיס לאום ושיעבירו לידיו את נוסח הנוהל לפיו עובדים מאבטחי בית החולים. עו"ד עראף מסר כי "מה שעולה מעדותה של המתלוננת הוא נוהג גזעני ומבזה שמנוגד הן לזכויות החוקתיות של הנוסעים לכבוד והן לזכותם החוקית לקבל שרות באופן שוויוני. יש לראות בהנהלת חברת דן ובית החולים ברזילי אחראים לכבוד הנוסעים. אין להתיר השפלת נוסעים, וצריך להעביר מסר ברור למאבטחים ולנהגים של חברת האוטובוס כי נוהג זה פסול ואסור מכל. פרופיילינג הוא בלתי חוקי ויש לפעול באופן מיידי לעצירת הנוהל הזה".

גם "האגודה לזכויות האזרח" פנתה למנהל בית החולים ברזילי, לאחר שבארגון ערכו בדיקה עצמאית בשטח בנוסף על העדויות שהתפרסמו. "חמורה במיוחד העובדה כי פרקטיקה פסולה זאת מתבצעת בשעריו של מוסד רפואי, ובעצם ביצועה עשויה להרתיע את הנזקקים לשירותיו ולחסום את דרכו של מי שנזקק לטיפול", כתבה עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה. באגודה טוענים כי הנוהל, המבוסס על "פרופיילינג" אינו חוקי, וכי פעילות המאבטחים "משוללת סמכות והיא בלתי חוקית", ודורשים לפעול למיגור המדיניות.

פעילי "עומדים ביחד" מוחים בכניסה לבי"ח ברזילי על מדיניות הבידוק הביטחוני המפלה בין יהודים וערבים. (צילום: עומדים ביחד)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf