newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החסינות שניתנה לשטייף – תקדים מסוכן לרמיסת זכויות אדם

בפרשת אפי נוה, המשטרה החליטה להפוך עבירה על החוק – פריצה לטלפון נייד – לראיה לגיטימית. החסינות שניתנה לשטייף עלולה להפוך את הפרת הפרטיות שלנו לפרקטיקה מקובלת, מוסרית וחוקית

מאת:

אתה יושב לך אחרי יום עבודה ארוך מדיי ומשחק בנייד, עובר על ההודעות שקיבלת ומנסה למחוק את חלקן, גם אם הן חשובות. ברגע מסוים אתה תוהה: למחוק את ההודעה הזאת או להשאיר כראיה? במיוחד לאור העובדה שאתה עורך דין במקצועך.

תחושת הבטן שלך אומרת לך לא למחוק. אבל פתאום אתה נזכר שהנייד שלך – הכספת האישית שלך – פרוץ למעשה. עיתונאי או כתב עלול להחליט מחר בבוקר שאתה על הכוונת ולקבל בלא ידיעתך אישור פריצה לנייד שלך. כל החומרים, הסרטונים וההתכתבויות שאתה שומר בסוד יכולים להפוך לנחלת הכלל במחי יד.

אריסטו קבע כי: "הכול צריכים לקחת חלק בכל הסגולות המוסריות, אך לא באותה הדרך, אלא במידה המספיקה לכל אחד לשם תפקידו". בימים אלו אנו חייבים לשאול את עצמנו: עד כמה נהגה העיתונאית הדס שטייף במוסריות ביחס לתפקידה כשומרת סף?

קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין היא סוגיה שנדונה כמעט בכל מערכת משפט בעולם. ב-1914 פסק בית המשפט העליון בארצות הברית כי מסמכים שהשיגה המשטרה בפשיטה שלא כחוק – לא יוכלו לשמש כראיה בבית משפט. בהשפעת הפסיקה הזו, שהתקבעה בארצות הברית תחת השם "פרי העץ המורעל", התקבלה במדינות רבות בעולם התפיסה שלא כל ראיה קבילה, גם כאשר היא הוכחה כנכונה ויכולה להוביל להרשעה. גם בישראל, בהחלטה תקדימית שהיוותה מהפכה בדיני הראיות, סללו שופטי בית המשפט העליון, בפסק הדין ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, נתיב שנקרא "כלל הפסיקה", שעל פיו נקבע כי ההודאה שנגבתה מטוראי רפאל יששכרוב מחוקרי מצ"ח נגבתה כשלא כדין, היות ולא עודכן בתחילת החקירה כי יש לו זכות להתייעץ עם עורך דין.

נורה אדומה לכל אזרח המחזיק טלפון נייד. הדס שטייף (צילום: יוסי זלינגר / פלאש 90)

נורה אדומה לכל אזרח המחזיק טלפון נייד. הדס שטייף (צילום: יוסי זלינגר / פלאש 90)

ובחזרה לפרשת "מין תמורת מינוי" והעיתונאית הדס שטייף מול האזרח אפי נוה: מן הפרשה עולה תמונה מדאיגה מאוד. ככל שנחשפים הפרטים אנו מגלים כיצד עבירה על החוק, ובעיקר על החוק להגנת הפרטיות, הפכה לראיה קבילה בעיניה של משטרת ישראל.

החסינות שקיבלה שטייף מגורמי האכיפה צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל אזרח המחזיק בטלפון נייד. בעוד זמן קצר אנו עלולים לגלות כי כתב במדור כלכלה וממון החליט לפרוץ לטלפון הנייד של איש עסקים הסוחר בבורסה. גם שם ודאי נמצא מידע הראוי לפרסום. אם לא במדורי הפלילים, ודאי במדורי הרכילות למיניהם. עצם העובדה שאנשי המשטרה הסכימו להעניק לשטייף הסדר חסינות תמורת מידע מטלפון נייד של אזרח הפכה את המעשה לפרקטיקה מקובלת, גם מוסרית וגם חוקית.

גם במקרים, שבהם מדובר במידע רגיש ואף חיוני לצרכי ביטחון, אין להתעלם מהסוגיה של קבילות הראיות ודרך השגתן, על אחת כמה וכמה כאשר מי שמנסה להשיג את המידע שלא כדין הוא עיתונאי ולא גורמי אכיפת החוק. ברמה הבסיסית ביותר, חיפוש בביתו של אדם או של מבוקש מחייב צו מיוחד של שופט, שלא לדבר על היתר פריצה למכשיר נייד והאזנות סתר.

במקרה שלפנינו אפשר לסכם ולומר כי רשויות אכיפת החוק והעיתונאית שטייף יצרו תקדים שיאפשר רמיסה של זכויות אדם, גם הבסיסיות ביניהן. כל אדם רשאי להאזין, להקליט, לעקוב, לפרוץ, לצלם ולהפליל ואז להעביר את המידע אל המשטרה בתיווך אנשי תקשורת שיחגגו לימים שיש להם סקופ. ולמי בכלל אכפת מזכויות האזרח המעורב בפרשה הזו? הרי זכויות יש רק ל"אנשים טובים".

לכל האמור לעיל אפשר להוסיף את הנוסח של סעיף 20 מתוך כללי האתיקה העיתונאית. תחת הכותרת "אמצעים פסולים" הובהר כי "לא ישתמשו עיתון ועיתונאי לשם השגת מידע באמצעים פסולים שיש בהם קלון למקצוע העיתונאות…". מעניין מה תהיה עמדתה של מועצת העיתונות, ושל השופטת בדימוס דליה דורנר שעומדת בראשה, בהתחשב בעובדה שהיא הייתה זו שאימצה את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית בפס"ד יששכרוב.

עו"ד נידאל עואודה הוא איש עסקים ויזם בתחום התקשורת

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"אין לנו לאן ללכת חוץ מאליהם. אין למשטרה הפלסטינית סמכות פה". סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

סמאח אקטש עם שניים מילדיו (צילום באדיבות המשפחה)

תחקיר: ההרוג בפוגרום חווארה נורה כנראה על ידי מתנחלים

במהלך התפרעויות המתנחלים בפברואר 2023 הותקף גם הכפר הסמוך, זעתרה, ונורה למוות סאמח אקטש. תחקיר "בצלם", שבוצע בשיתוף ארגון מומחי הסאונד Earshot, הסיק שההרוג נורה מנשק בעל קליבר קטן, שבדרך כלל אינו בשימוש חיילים. שנה אחרי, איש עדיין לא הועמד לדין

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf