הפרקליטות עקבה אחרי הפוסטים של פעילה שדיווחה ממשפט ברק כהן

סיגל אביבי, המדווחת באופן שוטף ממשפט "באים לבנקאים", העלתה לחשבון הפייסבוק שלה תמונה שצולמה באולם, לפני כניסת השופט, חרף האיסור. הפרקליטות הציגה את הפוסט לשופט, וזה החליט להרחיקה לצמיתות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפרקליטות עקבה אחרי חשבון הפייסבוק של פעילה המכסה את משפט "באים לבנקאים". כך עולה מהחלטת השופט בתיק, שמואל מלמד, להרחיק לצמיתות מהדיונים את סיגל אביבי, העוקבת אחרי המשפט ומדווחת ממנו. החלטת השופט באה לאחר שהוצגו בפניו צילומים שצילמה אביבי לכאורה בתוך אולם בית המשפט והעלתה אותם לחשבון הפייסבוק שלה.

בתחילת הדיון במשפט אתמול (יום ב')  פנתה הפרקליטה מטעם המדינה, דפנה יבין, לשופט והציגה את הפוסט. הפוסט כלל, בין השאר, צילום מתוך האולם מדיון בשבוע שעבר, בו העיד טיראן פרטוק, שנשכר על ידי הנהלת בנק לאומי "לטפל במשבר" של "באים לבנקאים". השופט החליט להרחיק את אביבי לצמיתות מהדיונים. אביבי לא נכחה בדיון שבו הוחלט להרחיק אותה ולא ניתן לה להגיב עליו.

אביבי, פעילה ותיקה במגוון מאבקים, מגיעה מדי שבוע ומתעדת את הנעשה במהלך המשפט. היא מעלה פוסטים מתוך האולם ומתארת בהם את הנעשה בדיונים, ומשדרת בלייב בפייסבוק מחוץ לאולם בהפסקות ובתום הדיונים.

לפני כמה חודשים קבע השופט מלמד שחל איסור לצלם באולם המשפט לא רק במהלך הדיון, אלא גם לפני כניסתו של השופט. המטרה של ההחלטה, הנחשבת חריגה למדי, היתה, לכאורה, להגן על העדים שאמורים להעיד במשפט מפני הצקות של עו"ד ברק כהן ושאר הנאשמים בפרשת "באים לבנקאים". למרות החלטת השופט, מעת לעת אנשים מצלמים את הקהל, את עורכי הדין ואת הנאשמים לפני כניסת השופט, וההחלטה לאסור צילומים לא נאכפת באדיקות. מי שמצלם במהלך הדיון עצמו מוצא מהאולם, והמאבטחים מבקשים ממנו למחוק את הצילום. צלמי עיתונות מורשים, באישור השופט, לצלם את הנאשמים והעדים.

חשוב לתעד מה שקורה במשפט הזה. סיגל אביב עם ברק כהן בדיון קודם במשפט "באים לבנקאים" (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

חשוב לתעד מה שקורה במשפט הזה. סיגל אביב עם ברק כהן בדיון קודם במשפט "באים לבנקאים" (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

לדברי אביבי, בשבוע שעבר העלתה שני צילומים, באחד מהם נראה טיראן פרטוק, שהעיד בשבוע שעבר, צועד במסדרונות בית המשפט בדרכו לאולם, ובשני נראה הקהל באולם לפני תחילת הדיון. את שני הצילומים לא צילמה אביבי בעצמה אלא קיבלה אותם מאחרים שצילמו מחוץ לאולם ובתוכו. בצילום מתוך האולם נראים בעיקר חבריו של כהן שבאו לתמוך בו ובחבריו.

"הבקשה של הפרקליטות נולדה מחיפוש בפייסבוק שלי", אומרת אביבי, "באיזו זכות הפרקליטות בודקת מה אני רושמת בפייסבוק שלי?". אביבי טוענת כי לניסיונות להרחיק אותה מאולם בית המשפט יש מטרה אחת:  "הם רוצים להרתיע אחרים מלהגיע למשפט, זה משפט על חופש הביטוי, לא רק על המחאה נגד הבנקאים".

אביבי נחקרה באחת התקריות שבה מפגינים חסמו את רכבה של מנכ״לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, אך היא לא נאשמת במשפט. "אני שותפה למאבק הזה", היא אומרת ל"שיחה מקומית", "חשוב לי להיות לתעד את הנעשה במשפט הזה, כי יש לו משמעות יותר רחבה רק מכתב האישום, זה ניסיון להפליל אקטיביסטים ולהלך עלינו אימים. אני לא רוצה מה שקורה בדיונים יישאר קבור בפרוטוקולים של בית המשפט, חשוב שהציבור ייחשף לזה״.

אביבי מספרת שהפרקליטה כבר הביעה בעבר אי-נחת מהנוכחות שלה באולם. "אחרי שמנעו מברק כהן להגיש מסמך מסוים", אומרת אביבי, "הפרקליטה פנתה אלי ושאלה: 'גם את זה תעלי'? ההרחקה שלי היא המשך של הניסיונות להשתיק כל ביקורת על הבנקאים ועל הפרקליטות". יצוין כי בדיון הקודם העיד  פרטוק, מי שנשכר לטפל בפעילות נגד בנק לאומי, כי עקב בפייסבוק אחרי הפעילים.

מדוברות בתי המשפט נמסר ל"שיחה מקומית": סעיף 70(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, קובע כי: 'לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט'. לפני חודשים רבים, עם פתיחת המשפט, ניתנה החלטה האוסרת על צילום באולם בית-המשפט. החלטה זו באה על רקע שימוש פוגעני בתמונות שצולמו בתוך אולם בית המשפט. החלטה זו חודדה מספר פעמים במהלך הדיונים. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה ואיסור הצילום באולם נותר על כנו. משמר בתי המשפט האמון על הסדר בבית המשפט מעודכן בהתנהלות כדבר שבשגרה. מטעם מערכת בתי-המשפט לא הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

"בתחילת יום הדיון (03.02.2019) הציגה התובעת בתיק תמונה שצולמה באולם בית-המשפט ופורסמה בפייסבוק של הגב' אביבי, בניגוד להחלטה האמורה ולחוק. נוכח ההפרה הבוטה של הגב' אביבי של החלטת בית-המשפט האוסרת צילום בתוך האולם, ניתנה החלטה האוסרת על הגב' אביבי להיכנס לאולם".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ארכיון המדינה בירושלים (יונתן זינדל/ פלאש90)

מדוע עדיין מסתתרים מאות אלפי מסמכים מסווגים בארכיון המדינה?

בארכיון המדינה מאוחסנים 300 אלף תיקים שמוסתרים מעיני הציבור. החל ממסמכים מהמאה ה-19 דרך תיק דיר יאסין ועד הפנתרים השחורים. מדוע מתעקשת המדינה להמשיך להסתיר מסמכים בני 70 ואפילו 200 שנים?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf