newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

זינוק בצנזורה: ב-2018 ידיעה חדשותית שלמה נפסלה פעם ביום

הצנזורה פסלה לפרסום 363 ידיעות בשנה שעברה והתערבה ב-2,712 ידיעות, שיא מאז "צוק איתן". שיעור הפסילות הוא הגבוה בשמונה השנים האחרונות. מעקב "שיחה מקומית" על הצנזורה הצבאית בישראל, היחידה מסוגה בדמוקרטיות בעולם

מאת:

מספר הידיעות החדשותיות שנפסלו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית זינק בשנה האחרונה, והגיע לרמות הגבוהות ביותר זה שמונה שנים, למעט השנה של "צוק איתן". גם מספר הידיעות שבהן הצנזורה התערבה ודרשה שינויים זינק באופן דומה, ואחוז הפסילות והשינויים בידיעות שהוגשו לצנזורה הוא הגבוה ביותר מאז תחילת הבדיקה. כל זאת במקביל לשפל חדש במספר הכתבות שכלי התקשורת שולחים לביקורת הצנזורה. כך עולה מהנתונים שמסרה הצנזורה הצבאית לבקשת "שיחה מקומית", "מגזין 972+" ו"התנועה לחופש המידע".

לפי הנתונים, בשנת 2018 התערבה הצנזורה הצבאית ב-2,712 ידיעות באופן חלקי, ומנעה לחלוטין את פרסומן של 363 ידיעות – כידיעה ביום, בממוצע. לשם השוואה, בשום שנה בכל התקופה שלגביה יש לנו נתונים, מאז 2011, לא הייתה כל כך הרבה התערבות של הצנזורה בידיעות, למעט 2014. אז, בשנת המלחמה בעזה, התערבה הצנזורה ב-3,122 ידיעות ופסלה לחלוטין 597.

בהשוואה של השנה החולפת לזו שקדמה לה, רואים שב-2018 צונזרו 92 ידיעות יותר מ-2017, והייתה התערבות ב-625 יותר דיווחים עיתונאיים מאשר בשנה הקודמת. סך הכל בשמונה השנים האחרונות מנעה הצנזורה את פרסומן של 2,661 ידיעות.

במקביל, מספר הידיעות שכלי תקשורת מסרו מראש לעיון הצנזורה נמצא בנקודה הכי נמוכה בכל תקופת הבדיקה. תקנות ההגנה לשעת חירום מימי המנדט מחייבות את כלי התקשורת להעביר לצנזורה הצבאית לפני פרסום כל ידיעה הקשורה לביטחון לאומי, במובן הרחב ביותר של המונח (לרבות יחסי חוץ, סחר בנשק, מעצרים מנהליים, ועוד). הצנזורה יכולה לדרוש שינויים לפני הפרסום, לאסור אותו, או לדרוש מכלי תקשורת שישנה או יסיר ידיעה אפילו אחרי שפורסמה. כחלק מחוקי הצנזורה, לכלי תקשורת אסור לתת כל אינדיקציה למעורבות הצנזורה בידיעות. ובכל זאת, בשנים האחרונות רואים יותר ויותר כלי תקשורת המשלבים בדיווחיהם ניסוחים כמו "הותר לפרסום" או "הותר לפרסום על ידי הצנזורה".

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שבה ידיעות חדשותיות נשלחות לצנזורה ממשלתית לפני פרסומן. חיילים בחברון (צילום: ויסאם השלמון / פלאש 90)

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שבה ידיעות חדשותיות נשלחות לצנזורה ממשלתית לפני פרסומן. חיילים בחברון (צילום: ויסאם השלמון / פלאש 90)

למרות הנוקשות שבדרישה החוקית, הבחירה איזה ידיעות להגיש בפועל ואיזה לא להגיש נמצאת בידי העורכים של כל כלי תקשורת בנפרד, ותלויה בשיקול דעתם. ב-2018 הגישו כלי התקשורת לעיון הצנזורה 10,938 ידיעות, פחות אפילו מהשפל הקודם במספר הידיעות המוגשות, שנרשם בשנה שעברה – 11,035 ידיעות. הירידה ההדרגתית במספר הידיעות שמוגשות לצנזורה, לצד העלייה המתמשכת במספר הידיעות המצונזרות לגמרי, יכולה להעיד על כך שכלי התקשורת מפתחים מיומנות מוגברת בזיהוי הנושאים שהצנזורה רגישה להם, ולנושאים שלא באמת מעניינים אותה, או לחלופין – על ירידה בעניין של כלי התקשורת בנושאים ביטחוניים בהשוואה לנושאים אחרים.

אחוז הפסילות המוחלטות, בהשוואה לשינויים בתוכן הידיעה "בלבד", עלה באופן משמעותי: 3.3 אחוז, בהשוואה ל-2.4 אחוז בממוצע בכל השנים מאז תחילת הבדיקה

העלייה במספר הידיעות שבהן התערבה הצנזורה במקביל לירידה במספר הידיעות שהוגשו לה הביאה אותנו לשיא של שמונה שנים באחוז הידיעות ששונו או נפסלו: 28.1 אחוז – יותר מה-26 אחוז של 2014 והרבה יותר מה-21.3 אחוז של שנה שעברה. גם אחוז הפסילות המוחלטות, בהשוואה לשינויים בתוכן הידיעה "בלבד", עלה באופן משמעותי: 3.3 אחוז, בהשוואה ל-2.4 אחוז בממוצע בכל השנים מאז תחילת הבדיקה.

בצנזורה כמובן לא מוסרים מידע על הנושאים שבהם התערבו, אך סביר מאוד להניח שהעלייה המשמעותי של 2018 קשורה לפעילות הצבאית והמודיעינית של ישראל מול איראן בתוך שטחיהן של סוריה ולבנון, ואולי גם ליחידה הצבאית שפעלה במשך חודשים במסווה בתוך עזה, עד שתפיסתה על ידי חמאס בנובמבר האחרון הובילה להסלמה באלימות.

הצנזור מגיע לארכיון המדינה

במקביל לטיפולה בידיעות עיתונאיות, תקנות ההגנה לשעת חירום מסמיכות את הצנזורה הצבאית לטפל גם בספרים שיוצאים לאור בישראל. מתוך 83 ספרים שנמסרו בשנה האחרונה לצנזורה לפני פרסום, היא התערבה ברובם – ב-49 מהם – והתירה לפרסום ללא שינוי 34 ספרים. בשנה שלפי כן הוגשו 84 ספרים, אך אז הצנזורה התערבה ב-53 מהם, ואישרה 31.

החל מהשנתיים האחרונות הצנזורה מעורבת גם בהחלטות ארכיון המדינה, לכאורה כחלק מהתהליך פתיחת חומרי ארכיון לציבור. מאז ומתמיד אנשי הארכיון עצמם הפעילו שיקול דעת ומנעו פרסומים שעלולים, לפי דעתם, לסכן את יחסי החוץ של המדינה, את ביטחונה ועוד, כך שההתערבות החדשה של הצנזורה בתחום זה מייצרת מחסום נוסף בין המידע לציבור. מארכיון המדינה הועברו השנה הרבה פחות תיקים לעיון הצנזורה מאשר בשנים קודמות: 2,908 ב-2018, לעומת 7,770 בשנת 2016, ו-5,213 בשנת 2017. כמו בשנה שעברה, גם הפעם בצנזורה נמנעו מלדווח בכמה תיקים של הארכיון הייתה התערבות צנזוריאלית.

האתגר: להשיג נתונים מהצנזור

כאן המקום להתייחס גם לדיאלוג שלנו ושל התנועה לחופש המידע עם הצנזורה הצבאית, למידע שהם מוכנים לחלוק, ולמה שהם לא. כמו שמזכירים בצדק הצנזורים כל שנה בתשובתם אלינו, הצנזורה הצבאית פטורה מהוראות חוק חופש המידע, והיא למעשה כלל לא חייבת לספק את הנתונים שאנחנו מפרסמים כאן שנה אחר שנה.

היקף המידע שהצנזורה כן החליטה למסור לנו ידע שינויים עם השנים. בעבר, לפני כניסתה לתפקיד של הצנזורית הראשית הנוכחית, תת-אלוף אריאלה בן אברהם, הועברו לידינו נתונים על אחוז החומרים הארכיוניים שהצנזורה מנעה את פתיחתם, וכן נתונים על מספר המקרים כל שנה שבהם הצנזורה פנתה מיוזמתה לכלי תקשורת כדי להסיר או לשנות ידיעות שכבר פורסמו, ושלא נמסרו לה מראש.

בשנתיים האחרונות הצנזורה הפסיקה לתת מענה לשאלות על הנתונים האלה. במכתב ששלחה לנו ב-2018, כתבה תא"ל בן אברהם כי הנתונים פשוט לא נאספים ולא נשמרים. בתגובה פנתה מנכ"לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי, וביקשה שאנשי היחידה יחדשו את הרישום והמעקב בתחומי הפניות היזומות והפעילות הארכיונית, כדי לוודא שהמידע יוכל להגיע לציבור. מאז ועד היום לא התקבלה תגובת הצנזורה לפנייה, וכאמור – גם השנה הנתונים לא נמסרו.

"ברור לכולם שבעידן הנוכחי מוסד הצנזורה של צה"ל חייב לעבור סוג של חשיבה מחודשת ומחוץ לקופסא", אומרת אדרי. "אנחנו, כמי שפונים להבין את היקף התופעה ואת הסרת התכנים, פונים לצנזורה מתוך הבנות לא כתובות שהם משיבים לנו. אבל כאשר הם אינם משיבים, הכלים שעומדים ברשותנו לערער או לשנות את החלטתם הם חלשים מאוד עד לא קיימים". במובן מסוים מדובר בצנזורה כפולה, אדרי מסבירה. "פעם ראשונה – מצנזרים, ופעם שנייה – מונעים מידע על היקף הצנזורה".

כבכל שנה, חשוב להזכיר גם הפעם שישראל היא היחידה מקרב הדמוקרטיות המערביות המחזיקה בצנזורה ממלכתית המחייבת מבחינה חוקית. בשום מדינה אחרת בעולם, המוגדרת דמוקרטית, דיווחים עיתונאיים לא צריכים לעבור אישור מקדים של גורם שלטוני. מעבר לפגיעה הישירה בחופש העיתונות – עם 22,371 ידיעות בשמונה השנים האחרונות ששונו או צונזרו כליל – סביר להניח שעצם הקיום של הצנזורה מהווה אפקט מצנן. עיתונאים יודעים מה הם הנושאים שעליהם אסור לכתוב, והרבה פעמים נמנעים מהם מראש. זאת בנוסף לסוג אחר של צנזורה עצמית: נושאים שמותר לעסוק בהם, אך שיקולי דעת קהל ורייטינג מובילים עיתונאים שלא לעסוק בהם, כמו למשל עיסוק במפלגות הערביות – שבדיקה של "העין השביעית" ו"סיכוי" מצאה שמקבלות סיקור שולי לחלוטין בהשוואה לחלקם של ערבים באוכלוסייה בישראל.

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf