newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סמל האינתיפאדה חוזר: רעולי הפנים שבו לרחובות

התקשורת הישראלית מנסה להפחיד אותנו מפניהם, אבל רעולי הפנים הם אנשים נורמטיביים לגמרי - ששללו מהם כל דרך אחרת למחאה

מאת:

"חבר הכנסת זחאלקה, אתה מתנהג באלימות כרגע!" זה מה שהיה לרינה מצליח להגיד לג'מאל זחאלקה, באמצע מתקפת אלימות מילולית ומסיתה של ח"כ דני דנון ונציג תנועת ״אם תרצו״ נגדו. על פניו, חטאו היחיד של ח"כ זחאלקה היה, אולי, הרמת קולו במעט. אלא שמבט מעמיק יותר חושף בעיה יותר גדולה. זחאלקה בחר לשתוק ולקבל בהכנעה את סילוף העובדות הגס של מצליח, שהביכה את עצמה שוב.

בזמן שבאולפן "פגוש את העיתונות" רינה מצליח המשיכה לקבע את מעמדה כמלכתו החדשה של הימין והסמל המובהק של תקשורת ההסתה וסילוף האמת הישראלית, כי רוני דניאל צריך מלכה שתשלוט ביחד איתו, בערערה ובנצרת המשיכו צעירים ערבים להפגין מול כוחות משטרה גדולים, כן, תוך כדי יידוי אבנים. המראות הזכירו את אוקטובר 2000, בין היתר כי בתקשורת הישראלית, כמו אז באותו חודש ארור ושחור, לא הפסיקו להראות תמונות של צעירים ערבים, שומו שמיים, רעולי פנים.

בהפגנה בנצרת, עוד בזמן שההפגנה הייתה שקטה, פעילים פלסטינים אף צעדו ברחוב רעולי פנים, לא מתוך כוונה להסתיר את פניהם, אלא כי הסמל המיתולוגי של כל האינתיפאדות חוזר. אם כי יותר נכון לומר: האלימות המשטרתית, ההסתה של הממשלה והבדיחה העצובה הקרויה "תקשורת ישראלית", מחזירים אותו.

משטרת ישראל היא משטרה אלימה. מאוד. כילד ראיתי אלימות משטרתית מולי, כנער חוויתי אותה מעט, וכאקטיביסט בוגר חוויתי אותה כמעט בשיאה. לפני כשנתיים נעצרנו, פעילים פלסטינים, יהודים וזרים, בהפגנת תמיכה באסירים הפלסטינים שובתי הרעב מול כלא רמלה. במעצר, חווינו אלימות קשה. יריקות אל תוך פיהם של הפעילים, דחיפת אגודלים לתוך ארובות העיניים, בעיטות ושימוש חופשי ומסוכן בטייזר בעודנו אזוקים ומושלכים אחד על השני כשקי תפוחי אדמה – כל אלה היו רק חלק מהרפרטואר המפואר של המוסד המפואר שהוא משטרת ישראל.

למרות כל האלימות הקשה, המשטרה הגיעה לתחתית התהום המוסרית באותו יום דווקא כאשר אחד השוטרים ביקש משתי עצורות "למצוץ" אחת לשנייה, וכשיסיימו, הוא ביקש ש"אחר כך מישהי מכן תמצוץ גם לי". כך, באמצע התחנה, בקול רם, כששוטרים ועצורים אחרים יכולים לשמוע. מח״ש? נו באמת.

> חדשות 2 שוב משקרים בדיווח על רצח נער פלסטיני

רעולי פנים, ערערה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

רעולי פנים, ערערה (יותם רונן / אקטיבסטילס)

התנהלות המשטרה בפרשת רצח הנער אבו-ח'דיר החזירה אותי לזיכרונות אותו מעצר אלים ולמראות הקשים של אוקטובר השחור. השמועות שהמשטרה סייעה להפיץ או אף הפיצה בעצמה, למרות צו איסור פרסום על פרטי החקירה, והטענות הקשות של המשפחה ותושבי שועפאט שטענו כי בידיהם צילומי וידאו ועדויות היכולים לסייע למשטרה בחקירתה, כאשר ההרגשה, עוד לפני מעצר החשודים במעשה, היא שהאחרונה לא עושה מספיק – כל אלה נותנים לאזרחים הפלסטינים הרגשה שהמשטרה היא אויב במקרה הגרוע, ומשטרה ליהודים בלבד במקרה הטוב. ולא, אני מסרב לשתף פעולה עם מחיאות הכפיים הקולקטיביות של חלקים בשמאל לאחר מעצר החשודים על ידי המשטרה. אסור שזה ישכיח את התנהלותה התמוהה בשבוע האחרון.

נחזור לאולפן עם רינה מצליח וח"כ זחאלקה. בעוד צמד הנאורים, דנון וההוא מ״אם תרצו״, המשיכו להפגיז את זחאלקה, תוך כדי סיוע אווירי של מצליח, ח"כ זחאלקה נפל למלכודת ובחר להתגונן ולשחק את משחק הגינויים שהתקשורת הישראלית אוהבת לשחק. מצליח, שלא בתחכומה, הצליחה להוציא מהח"כ המתגונן גינויים לזריקת האבנים של רעולי הפנים. "זה לא נכון לעשות", הוא אמר. ברקע, תוך כדי, המשיכו להראות את רעולי הפנים מיידים אבנים. איזה פחד.

> תיעוד: שוטרים רעולי פנים מכים עציר שכוב על הרצפה

צעירים זורקים אבנים על שוטרים, שועפאט (אקטיבסטילס)

צעירים זורקים אבנים על שוטרים, שועפאט (אקטיבסטילס)

רעול הפנים – קווים לדמותו

הגיע הזמן להפסיק להתגונן. הגיע הזמן לסרב להיות חלק ממשחק ההגנה שכופים עלינו, שרק מסית את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות. בתוך גל הפאשיזם המסוכן השוטף את מדינת היהודים, חשוב להשמיע את קולו של הפלסטיני המוחה, המדוכא, הרמוס, הכואב, הפוחד והמושפל. הגיע הזמן להעלות להתקפה ולהראות מי האשם האמיתי בחזרתו של רעול הפנים לחדשות.

כרגע, הדיון בשאלה האם שובם לרחובות של רעולי הפנים הוא דבר נכון ומוסרי – הוא דיון פסול, ולמען האמת די טיפשי. זהו מזמן לא הדיון האקטואלי והלגיטימי מוסרית לנהל. על הציבור הישראלי, המפוחד מרעול הפנים בשל התפיסות המוטעות שיש לו בגלל התקשורת הישראלית, להתעשת ולהבין שחזרתם של רעולי הפנים היא תהליך טבעי שנגרם על ידי דחיקת הציבור הפלסטיני אל הקיר שוב ושוב, ואין כאן שאלה של נכון או לא נכון.

פעיל פלסטיני יכסה את פניו בגלל האלימות המשטרתית הבלתי נסבלת – ה״מופרזת״ בז׳רגון משפטי מכובס – שתופעל כלפיו אם ייעצר. וזה לא, ממש לא כמו שרוני דניאל ורינה מצליח לימדו אתכם, בגלל שהוא "מחבל״. הוא צעיר או צעירה זועמים וכואבים המוחים נגד משטר מדכא וגזעני, נגד אפרטהייד.

רעול הפנים, בטרם ילבש את כפייתו ויסתיר את פניו, הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, ולהבדיל אלפי הבדלות ממש לא גזען כמו האספסוף הגדול, המתלהם והאלים הפועל כמעט בכל ישראל ומסית לרצח ערבים, מול עיניה הפקוחות של המשטרה.

לאורך כל השנה, גם הוא צופה בחדשות היומיות – אלה האמיתיות, המראות את כל התמונה ולא המפוברקות או החסרות היוצאות מאולפני שופרי התעמולה הציונית – ומזדעזע. "כיצד ייתכן? הייתכן שהם ומשטרתם עד כדי כך גזענים? עד כדי כך חשוכים?", הוא יאמר לעצמו בטרם ילבש את כפייתו ויאחז באבנו. בערוץ 2 יראו לכם צעירים מיידים אבנים בשועפאט, אך לא יראו לכם שבמשך שבועות הימין הגזעני לא הפסיק לקרוא ״מוות לערבים״ בחוצות ירושלים.

כשרעול הפנים חוזר לרחוב, צריך לבדוק טוב מאוד מי החזיר אותו. הדיון האמיתי כאן הוא מה גורם לו ליידות אבנים, ולא האם זה נכון או לא נכון. במקום שנבחרי הציבור הערבי יזדרזו לגנות אותו, מוטב שיגלו אחריות ומנהיגות ויגנו את יוצריו: מנהיגי האספסוף היושבים בגבעת רם, ואת שליחיהם הנאמנים ברוממה, נווה אילן וגבעתיים.

> למה ערוץ 2 לא רואה את סבלם של ילדים פלסטינים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf