newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ה-OECD: למרות החדשנות, הפערים בין תלמידים בישראל מתרחבים

ישראל מעל הממוצע במדד החדשנות שמפרסם OECD, אולם הפערים במדדי השפה והקריאה התרחבו. רק 61 אחוז מהתלמידים מבקרים בספריה פעם בחודש, ירידה של 30 אחוז ביחס לעשור קודם לכן

מאת:

לפני כחודש פרסם ארגון ה-OECD דוח עב כרס אודות חדשנות בחינוך – בהשוואה בין-לאומית. לצורך הסקירה נאסף מידע ממחקרים שנערכו בין שנת 2006 לשנת 2016, בהם דיווחו תלמידים, מורים ומנהלי בתי הספר על דרכי הוראה, עזרי הוראה ודרכי עבודה בבתי הספר. בכלל המדינות נרשם שיפור במדדים שנבדקו לאורך העשור, וישראל יכולה להתגאות בחדשנות חינוכית שמעל ממוצע המדינות. במיוחד נרשם בישראל שיפור משמעותי בעבודת הצוות ושיתוף פעולה בין מורות. עם זאת, מראה הדוח כי החדשנות בחינוך לא הניבה הישגים טובים יותר מצד התלמידים, ובישראל אף נרשם גידול בפערים בין תלמידים, למרות החדשנות.

כיצד מודדים חדשנות בחינוך?

לצורך המחקר הוגדרו 158 מדדים של פרקטיקות חינוך, בעזרתם נמדדה החדשנות בחינוך. מדדים לדוגמה: תלמידי כיתה ד' נדרשים להסביר במילים שלהם טקסט שקראו בשיעורי שפה; תלמידי כיתה ח' משתמשים במחשב על מנת לעבד ולנתח נתונים בלימודי מדע; תלמידים בכיתה ט' לומדים לפי הקבצות במתמטיקה – כלומר קבוצות הומוגניות לפי הישגים; תלמידים שנכשלים במבחן מקבלים שעות סיוע נוסף; מורים משתתפים בהשתלמויות בנושאים פדגוגיים, וכך הלאה.

החוקרים בחנו את גודל השינוי בכל מדד בין השנים 2006 ל-2016, וחישבו אותו במדד סטטיסטי המכונה "גודל האפקט". שקלול גודל האפקט של כלל המדדים הניב מספר שהוגדר כ"מדד החדשנות בחינוך". במדד זה, תוצאה של מעל 40 נחשבת שינוי משמעותי, ותוצאה שמתחת 20 נחשבת שינוי זעיר. כפי שניתן לראות בלוח (עמוד 220 בדוח) בכל המדינות נמצא שינוי בינוני בהיקפו, ובכל זאת ישראל נמצאת מעל ממוצע המדינות במדד החדשנות בחינוך. כבוד.

ישראל מעל הממוצע בחדשנות בחינוך (קישור למקור בטקסט)

המורים שלנו טובים בעבודה שיתופית

השינוי החיובי הגדול ביותר בישראל נמצא בתחום השתלמויות ודרכי העבודה של המורות והמורים. למשל, המורים של 70 אחוז מהתלמידים למתמטיקה בכיתות ח' דיווחו על השתתפות בהשתלמות בתחום התוכן (מתמטיקה), עלייה של 12 אחוזים בהשוואה למצב לפני עשור. זאת גם עליה ממקום 13 מבין 24 מדינות אל המקום השני. כך נמצא גם לגבי השתלמויות בנושאים פדגוגיים, ובנושא שילוב טכנולוגיות מידע (אינטרנט). ממצאים דומים עלו גם לגבי המורים למדעים בחטיבת הביניים.

ההתקדמות המרשימה ביותר, בה מורינו מובילים את דרוג המדינות, חלה בתחום העבודה השיתופית של המורות והמורים. המורים של 83 אחוזים מהתלמידים במדעים בחטיבת הביניים דיווחו כי הם מתייעצים עם מורים אחרים לגבי הדרכים להעביר שיעור (ראו תרשים). זאת עליה של 48 אחוזים בהשוואה לשנת 2007.

ההישג כאן הוא כפול: מורי ישראל רשמו את ההתקדמות הגדולה ביותר בעשור השנים שנבדקו, והם גם מובילים בשנת 2016 את דרוג המדינות בתחום העבודה השיתופית.

מעניין כי בשני מדדים של השתלמויות המורים נמצאו תוצאות נמוכות. המורים של רק 43 אחוזים מהתלמידים השתתפו בהשתלמות בנושא שיפור חשיבה ביקורתית ויכולת פתרון בעיות של התלמידים. כמו כן, המורים של 36 אחוז מהתלמידים השתתפו בהשתלמות בנושא דרכי הערכה של הישגי התלמידים. בשני המדדים האלה נרשמה ירידה בהשוואה לדיווחי המורים בשנת 2007.

יותר מבחנים ופחות חשיבה

מבין המדדים הרבים בחרתי להציג עוד כמה שבהם ישראל נמצאת במעמד מיוחד. לא נופתע לראות שבישראל חל גידול משמעותי בחשיבות שהמורים מייחסים למבחנים החיצוניים. אלה המבחנים הסטנדרטיים (האחידים) הנכפים על בתי הספר מטעם משרד החינוך. בתחום זה חלה בישראל העלייה הגדולה ביותר מבין מדינות OECD (ראו תרשים). עם זאת, נשים לב שבשנת 2011 הדגש שניתן על ידי המורות למבחנים חיצוניים היה גבוה עוד יותר (המורים של 52 אחוזים מהתלמידים העניקו להם "דגש מרכזי"). כך שאולי אנחנו דווקא בכיוון הנכון.

בכמה מדרכי ההוראה הקשורות לכישורי חשיבה גבוהים של התלמידים, חלה בישראל נסיגה. למשל, המורים של רק 39 אחוזים מהתלמידים ביקשו מהם להסיק מסקנות בעקבות עריכת ניסויים בלימודי מדעים בחטיבת הביניים. זאת ירידה של 18 אחוזים ביחס לשנת 2006. המוזר הוא שבכל המדינות חלה ירידה בשימוש במתודה זאת בכיתות בעשור האחרון. בכיתות ט', רק 21 אחוזים מהתלמידים העידו שהמורים ביקשו מהם להסביר את עמדותיהם בכיתה, וגם כאן נרשמה ירידה של 13 אחוזים ביחס לשנת 2006.

במדד הקריאה של טקסט מידע (בשונה מטקסט סיפורי) בלימודי שפה בבית ספר יסודי חלה ירידה משמעותית בעשור האחרון. ירידה חלה גם בדיווח של מנהלים אודות קיומה של ספרייה בבית הספר, ואף בדיווחי מורים על קיומה של פינת קריאה בכיתה בבתי ספר יסודיים. ולבסוף לפי דיווחי המורים רק 61 אחוזים מהתלמידים מבקרים בספרייה לפחות אחת לחודש. כאן נרשמה ירידה של 30 אחוזים (!) בהשוואה לשנת 2006 (ראו תרשים).

החינוך מתחדש אבל התוצאות לא ממש

בשורה התחתונה היינו רוצים שהחדשנות ב-158 המדדים שנבדקו, תוביל לשיפור התוצאות של מערכת החינוך. זה לא בדיוק המצב. הממצאים מראים שהקשר הכללי בין חדשנות בחינוך לבין הישגים במבחנים הוא חיובי אבל נמוך ביותר. יתרה מכך – באופן מפתיע, במתמטיקה נמצא קשר שלילי. דהיינו שככל שמדינה הצטיינה יותר במדד החדשנות, כך תלמידיה קיבלו ציונים נמוכים יותר, בהשוואה בין שנת 2006 לשנת 2016. הדוח אינו מציע הסבר לתופעה, מלבד ההנחה העצובה, שאולי אין קשר בין חדשנות לבין הישגים.

קשר חיובי חלש נמצא גם בין חדשנות בחינוך לבין שביעות הרצון של התלמידים וההנאה שלהם מהלימודים. גם כאן, לא משהו להתרגש יותר מדי, שכן הקשר החיובי החזק יותר נמצא בכיתות היסוד, ואילו בחטיבת הביניים נרשם דווקא קשר שלילי: יותר חדשנות, פחות שביעות רצון של התלמידים.

ולבסוף, הבשורה העגומה: חדשנות בחינוך בעשור האחרון לא סייעה לצמצום פערים בין תלמידים על רקע חברתי-כלכלי. בלימודי שפה, למשל, נמצא קשר חיובי חלש. כלומר, ברוב המדינות, ככל שמדד החדשנות בהוראה גבוה יותר, כך חל צמצום קל יותר בפערים בין תלמידים. כמה עצוב שהבשורה לא הגיעה לישראל. תוכלו לראות בתרשים כי בעוד שבמדד החדשנות בהוראת שפה אנחנו קרובים לממוצע המדינות (26 בציר x), הרי שבמדד הפערים בין תלמידים בקריאה, חל גידול של 20 נקודות בפער בין תלמידים מצטיינים לחלשים בישראל (ציר y). ראו למשל את ניו זילנד (NZ, משמאל למעלה בתרשים) שבמדד החדשנות נמוכה בהרבה מאתנו, אולם בצמצום פערים היא בין המדינות הגבוהות בתרשים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf