newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך פונה לציבור בעקבות ביקורת על מבחני המיצ"ב

משרד החינוך הוציא קול קורא לציבור ולמומחים להביע את עמדתם בנושא "הערכה בית ספרית". אבל מראש הוא מניח שקיומם של מבחנים הוא מובן מאליו

מאת:

השבוע הושק באתר ההתייעצות של משרד החינוך מדור שבו מוזמן הציבור להביע את עמדתו בשאלה: "כיצד נכון, לדעתך, לקיים הערכה בית ספרית במערכת החינוך?". בתוך יומיים נכתבו כבר קרוב לשלוש מאות תגובות גולשים. בנפרד, פורסם קול קורא למומחים בתחום החינוך להביע עמדתם, וכן עתידות להתכנס קבוצות דיון במספר יישובים, שבהם ישותפו הורים, תלמידים, מורים, ומנהלים.

למי אשר מעוניינים להביע עמדתם, אציג את שתי הסיבות המרכזיות לקיומם של המבחנים, מנקודת מבטו של משרד החינוך, ובהמשך את הסיבה שבגללה פונה המשרד, בעת הזאת, לקהל הרחב.

כלי למשטור המורים

שיתוף הציבור בדיון אודות הערכה של בתי הספר הוא מעשה הסוואה. הדיון נשען על ההנחה שהמבחנים נועדו להעריך את ההצלחה של בתי הספר, ולסייע בידם להצליח יותר. זאת טענה שקרית. כפי שהראיתי כאן בהרחבה, מטרת המבחנים אינה לספק לנו מידע אודות היקף הידע וההבנה של התלמידים, איכות המורות והמורים, או איכות בית הספר. אם אתם רוצים לדעת האם בית הספר של ילדיכם הוא איכותי, היכנסו לחדר השירותים ותבדקו אם יש בו נייר טואלט. אשר להישגי התלמידים – כל ילד וילדה יודעים היטב היכן הם מתקשים, וגם למורים אין קושי להעריך את התלמידים מתוך הקשר היומיומי איתם, וללא צורך במבחנים.

המבחנים נועדו למשטר את המורות והמורים. אימת המבחן החיצוני מבטיחה שהמורים יכינו את התלמידים לבחינה, דהיינו ילמדו את תכנית הלימודים כפי שקבע אותה משרד החינוך. ללא המבחנים החיצוניים, יוכלו המורות והמורים לקרוא דרור למקצועיות שלהם, ולהקדיש יותר או פחות שעות לנושאים כאלה או אחרים. את זה, משרד החינוך רוצה למנוע. זאת גם הסיבה שמערכת החינוך מספקת מידע מפורט אודות "החומר" שיהיה בבחינה, כדי שהמורות והמורים ילמדו בדיוק את זה. לא פחות ולא יותר.

תלמידי כיתה י"ב במהלך בחינת בגרות במתמטיקה. אילוסטרציה. (הדס פרוש / פלאש 90)

תלמידי כיתה י"ב במהלך בחינת בגרות במתמטיקה. אילוסטרציה. (הדס פרוש / פלאש 90)

כלי להנדסת החינוך

סיבה שניה לקיום המבחנים קשורה גם היא לרצון שלנו לשלוט במה שקורה. המחנך יוהאן קומניוס טען, כבר בשנת 1637, שבתי הספר אינם תכליתיים, משום "שלא הוגדרו אבני דרך קבועות, אשר עשויות לשרת כמטרות שיש להשיג על ידי הלומדים". במילים אחרות, הוא שאף להפוך את החינוך למדע הנדסי, שבו ניתן לתכנן מהלכים שיניבו תוצאות רצויות.

ככל שהחינוך נעשה מקצועי יותר, כך גברה התקווה להנדסת החינוך. שיאו של מהלך זה, בישראל, מופיע בדוח ועדת דברת, שקבעה בשנת 2005: "יש להגדיר מראש מטרות ויעדים מפורטים ככל הניתן […] לגבי כל יעד יש לקבוע, גם זאת מראש, כיצד תימדד מידת ההצלחה בהשגתו". ועדה זאת הביאה עלינו את הקמת "הרשות הארצית למדידה והערכה".

העמדה ההפוכה רואה בחינוך מסע שיעדיו אינם מוגדרים מראש, אלא הוא מסע מאפשר. ההורים והמורים, המלווים את הילדים בהתפתחותם, פותחים בפניהם אפשרויות מגוונות, ונענים לעניין שכל ילד וילדה מגלים בכיוון זה או אחר. להדגמת גישה זו של חינוך מאפשר, נהוג לצטט מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות":

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?", שאלה אליס.
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול
"לא אכפת לי כל כך לאן", אמרה אליס
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
"- בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר.
"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה".

קיצור תולדות הקול קורא

הפנייה הנוכחית של משרד החינוך לציבור הרחב, לא נובעת מהדיון המהותי אודות הצורך במבחנים. המבחנים הם מובן מאליו. הפנייה היא תוצר של הליך משפטי, שעסק בשאלה אם נכון לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית). עמדת משרד החינוך היא, שהמבחנים הם כלי הערכה פנימי של בית הספר (ולא של התלמידים) ולכן אין בהם עניין לציבור הרחב. בשנת 2012 פסק בית המשפט העליון שיש לפרסם את תוצאות המבחנים, שכן "לא מצאנו כי החששות שהביעו המשיבים [משרד החינוך] מפרסום ציוני הבחינות" עלול "לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה".

בדצמבר 2018 נחשף בתקשורת כי משרד החינוך נמנע מלפרסם את תוצאות המבחנים של אותה שנה, שכן מנהלים ומורים היטו לטובה את תוצאות המבחנים, כך שבית ספרם יזכה בפרסום חיובי. הסתדרות המורים הכריזה על סכסוך עבודה לנוכח השחרת פני המורים, והורתה להם שלא לקיים את המבחנים. משרד החינוך פנה לבית הדין לעבודה, אשר חייב את המורים לקיים את המבחנים (פברואר 2019). זאת תחת הבטחה מצד המשרד "להשהות את פרסום תוצאות המבחנים, וכן להקים ועדה מקצועית שתבחן את מתכונת המבחנים ופרסום תוצאותיהם".

ועדה כזו אכן הוקמה ובראשה עומד שמואל אבואב מנכ"ל המשרד. עם זאת, לטענת הנהגת ההורים הארצית לא שולבו בוועדה נציגי הורים, מורים ותלמידים. במוצאי שבת האחרון (11.5) יצאה הנהגת ההורים בקריאה להורים ברחבי הארץ, שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר במועדי המבחנים הקרובים. כאמור, ביום שני (13.5) פרסם משרד החינוך קול קורא לציבור להביע עמדתו, ואתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לעשות זאת: כאן.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf