newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך הפלסטיני מתכנן לחלק ספר שמהלל את היו"ר עבאס

בעקבות הודעת שר החינוך הפלסטיני כי הספר "המופת נשיאנו" יחולק לתלמידים בגדה, התעוררה מחאה ציבורית. "הנגשת הספר לתלמידים מחזקת את הרעיון כאילו יו"ר הרשות הוא האב של העם הפלסטיני", אומר יוזם העצומה נגד הספר

מאת:

בשבוע האחרון מתחוללת סערה ברחוב הפלסטיני בעקבות הודעת משרד החינוך כי יחלק לתלמידים בגדה את הספר "המופת נשיאנו", המציג ציטוטים נבחרים של יו"ר הרשות מחמוד עבאס. מספר רב של אישי ציבור יצאו נגד המהלך, ומאות חתמו על עצומה, בטענה כי מדובר בפולחן אישיות מסוכן של הנשיא עבאס. בעקבות המחאה נאלץ משרד החינוך לפרסם בצעד חריג הבהרה כי הספר לא מתוכנן להיכלל בתוכנית הלימוד הרשמית בבתי הספר ברשות.

לפי סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית של הרשות, הספר חובר על ידי תלמידות תיכון מהעיר אל-בירה (ליד רמאללה). הוא הוצג במסיבת עיתונאים ביום חמישי שעבר בנוכחות בכירים בתנועת פתח וברשות הפלסטינית, בהם שר החינוך מרואן עותראני ומזכ"ל הוועד הפועל של אשף סאיב עריקאת. מסיבת העיתונאים החריגה עוררה חשש שהספר ייכנס לסילבוס הרשמי של מערכת החינוך, ואז פרצה המחאה.

מאות חתמו על עצומה שכותרתה שכותרתה "להפיל ולגנוז את הספר 'המופת נשיאנו'", וקראה "לכך שילדינו יחונכו על ערכי החירות השוויון והמחשבה הביקורתית". באופן חריג, בין החותמים על העצומה ניתן למצוא לא רק אינטלקטואלים פלסטינים מהגדה, אלא גם פלסטינים אזרחי ישראל, עזה, תורכיה ארה"ב ועוד. בין החותמים ניתן לראות שמות כמו סרי נוסייבה, סעיד זידאני ואסעד גאנם (פלסטינים אזרחי ישראל) ואפילו בתו של סאיב עריקאת, ד"ר דלאל עריקאת, שלא תומכת בדעות אביה.

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס במהלך דיון ברמאללה. 22 בדצמבר 2018 (פלאש 90)

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס במהלך דיון ברמאללה. 22 בדצמבר 2018 (פלאש 90)

סאיב עריקאת עצמו קרא למוחים לקרוא את הספר לפני שהם מתנגדים אליו. לפי עריקאת, הספר, אותו כתבו תלמידות בכיתות י'-י"א, הוא פשוט סיכום של 19 ספרים שכתב עבאס. "הספר הוא יוזמה לתחזוקה, הגנה והיאחזות בזכויותינו ההיסטוריות, הלאומיות, הדתיות והתרבותיות, כפי שראינו בספריו של האח אבו מאזן (כך במקור. ר.י)", הוא כתב בדף הפייסבוק שלו. "היוזמה הזו של תלמידות שלא סיימו עדיין תיכון ראויה להערכה".

משרד החינוך הפלסטיני, כאמור, נאלץ לפרסם הבהרה וביקש להדגיש גם הוא כי "הספר הוא יוזמה של תלמידות בית ספר במסגרת הפרויקט 'לומדים למען פלסטין', וכי מעולם לא הייתה כוונה של המשרד לאמץ את הספר כחלק מתוכנית הלימוד".

לא מחפשים דמות אב

"מה שמשותף לכל החותמים שהם חושבים שדרך הפעולה של הנגשת הספר לתלמידים מחזקת את הרעיון כאילו יושב ראש הרשות הוא האב של העם הפלסטיני", מסביר ל"שיחה מקומית" עאוני אלמשני, איש פתח ותיק, כיום עיתונאי ופובליציסט המבקר את פתח באופן תדיר ופומבי, ואחד ממארגני המחאה. "לפחות 500 פלסטינים חתמו עליה", הוא אומר ומספר כי "כמה מתומכי הרשות התייחסו לעצומה כאל ניסיון דה לגיטימציה לעבאס. אך בסופו של דבר העצומה הייתה אקט פוליטי שמנע מהרשות לחלק את הספר על ילדי בית הספר ברשות או להכניס אותו לתוכנית הלימוד. גם אם תקפו את העצומה, היא השיגה את המטרה שלה".

"לא קראתי את הספר, וזה לא העניין בכלל", הוא ממשיך ומסביר. "המחאה לא קשורה לתוכן של הספר בכלל, זה לא העניין. מה שעניין אותי פה שהניסיונות לשתול תודעה "אבהית" – כאילו מחמוד עבאס הוא אבא שלנו -לא יעברו ולא ישתרשו במוחות הילדים הפלסטינים ושהחברה הפלסטינית תהיה חופשייה לחשיבה יותר ביקורתית".

אחת מהחתומות על העצומה היא העורכת האחראית של אתר "אלחדת'" הפלסטיני, רולא סרחאן. היא צוטטה בסוכנות פראנס פרס אומרת כי "הספר הוא למעשה ניסיון להפצת נקודת מבט מאוד מסוימת בבתי הספר הפלסטינים על ידי ישות פוליטית. יותר מאשר הוא שרות ספרותי לתלמידים, המטרה שלו היא להחמיא ליו"ר ולאידיאולוגיה שלו".

ח'אלד אלחרוב, אינטלקטואל פלסטיני המתגורר בלונדון, כתב כי "יושב הראש אבו מאזן הוא לא רק כותב וחוקר, אלא מנהיג, פוליטיקאי ויושב ראש רשות מעורר מחלוקת מהמעלה הראשונה. מה שהעם הפלסטיני זוכר מהציטוטים שלו בשנים האחרונות זה דווקא הציטוטים מעוררי המחלוקת סביב הנושאים הרגישים ביותר לעם הפלסטיני". כוונתו של אלחרוב היא לציטוטים מפורסמים בנושאים כמו התיאום הבטחוני עם ישראל אותו הגדיר עבאס כ"קדוש" בתגובה לביקורת עזה שספג בנושא המשך שיתוף הפעולה הבטחוני עם ישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf