ספרי הלימוד בישראל: 100 בהדרת הציבור הערבי

לפי הנחיות משרד החינוך, ספרי הלימוד צריכים לתת ייצוג לכל המגזרים. המציאות שונה. בבדיקה שעשתה עמותת סיכוי בספרים ללימוד ערבית ומדעים, לא נמצאה אף דמות ערבית. ככה זה כשההתעלמות וההדרה יורדים מלמעלה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע פורסם נייר מדיניות חדש בנושא "ייצוג והנכחה של החברה הערבית בחומרי הלימוד", שכתבה החוקרות יעל מעין ויעלה מזור מטעם עמותת "סיכוי, לקידום שוויון אזרחי". הטעות היא כמובן בשם הדוח, שכן ראוי היה שיקרא: "התעלמות והדרה של החברה הערבית בחומרי הלימוד".

במסגרת הכתיבה נערכה בדיקה מדגמית של ייצוג החברה הערבית בספרי הלימוד, המיועדים ברובם למגזר היהודי. בין השאר נבדקו ארבעה ספרי לימוד לשפה העברית (ראו לוח מצולם מתוך הדוח). בספרים אלה נמצאו 529 צילומים, איורים וטקסטים שבהם התייחסות לדמויות שונות, מתוכם אפס(!!) דמויות הן מהחברה הערבית. הספרים להוראת שפה עשירים בטקסטים מסוגים שונים, כגון טקסט תיאורי או מדעי, בעזרתם התלמידים מתרגלים הבנת הנקרא, זיהוי חלקי הטקסט, הפקת מידע מטקסט ועוד.

ייצוג חברה ערבית בספרי לימוד (מתוך דוח עמותת סיכוי)

עוד נבדקו ארבעה ספרי לימוד במתמטיקה, בהם נמצאו 483 שמות של דמויות, ועוד 256 צילומים או איורים של דמויות. גם כאן, אפס ייצוג לדמויות מהחברה הערבית. תמונה דומה נמצאה גם בארבעה ספרי לימוד במדע וטכנולוגיה: אפס ייצוג מתוך 500 אזכורים של דמויות בטקסט בתמונות או באיורים. רק באנגלית נמצאה הנחמה: דמות ערבית אחת מתוך 548 אזכורים של דמויות בשלושה ספרי לימוד.

יש עורך מגזרי שלא עושה את עבודתו

במשרד החינוך יודעים מה צריך לעשות. כתיבת ספרי הלימוד בישראל עברה הפרטה, ולכן כל אישה ואיש יכולים לכתוב ספר לימוד. הרגולציה של המשרד נעשית באמצעות האגף לספרי לימוד, המפרסם הנחיות ברורות לכותבי הספרים, וכן מבקר את הספרים באמצעות רשימת תבחינים גלויה, בטרם אישורם.

חגית הרשטיג, מנהלת האגף, מייחסת חשיבות רבה לספרי הלימוד, ופורסת את משנתה באתר המשרד: "האמונות והדעות המובאים בספרי הלימוד נטמעים בליבותיהם של התלמידים ונחקקים בזיכרונם למשך כל חייהם, ויש להם כוח ויכולת השפעה על עיצוב דעותיהם של התלמידים, אזרחי המחר."

לא רק זאת, היא אף קובעת: "ככל שיהיו התכנים בספרי הלימוד מגוונים יותר, כך תתחזק הסובלנות ותתעצם תשתית האינטגרציה העומדת בבסיס קיומה של החברה הישראלית הפלורליסטית". מעצבי המדיניות יודעים אם כך מה ראוי שיהיה.

בהתאם, ברשימת תבחיני האיכות הפדגוגיים של ספרי הלימוד, המפורסמים בחוזר מנכ"ל, נקבע ביו השאר בסעיף ד': "חומר הלמידה יכלול ייצוג נאות ולא סטריאוטיפי של שני המינים ושל כל המגזרים בחברה הישראלית." לשם כך חייבים מי שכותבים ספר לימוד להעסיק "עורך מגדרי-מגזרי" בצוות כתיבת הספרים. בחוזר המנכ"ל נכתב במפורש שאי עמידה בדרישה זו "תגרום לדחייה על הסף של הבקשה לאישור חומר הלימוד". תפקידו של העורך "לוודא כי בחומר הלמידה יש ייצוג נאות ונטול סטריאוטיפים של שני המינים ושל כל המגזרים בחברה הישראלית".

מתוך 529 טקסטים, איורים וצילומים בארבעה ספרים ללימוד עברית, לא נמצאה אף דמות ערבית אחת. מדף ספרי לימוד (צילום: אורן כהן / פלאש 90)

מתוך 529 טקסטים, איורים וצילומים בארבעה ספרים ללימוד עברית, לא נמצאה אף דמות ערבית אחת. מדף ספרי לימוד (צילום: אורן כהן / פלאש 90)

מדיניות משרד החינוך תואמת את ממצאי המחקרים, המראים "שלמסרים העולים מאופן הצגת האחר בספרי הלמוד נודעת השפעה על תהליכים חברתיים ופוליטיים רחבים" (מחקר ספרי לימוד, אריה קיזל, עמוד 110). חשוב להדגיש בעניין זה כי מעמדם של ספרי הלימוד כסוכני חיברות אידאולוגיים נשמר גם בעידן החדש של טכנולוגיית מידע ותקשורת. הסיבה לכך נעוצה במבחני הבגרות: התלמידים והמורים יודעים שהמידע המופיע בספר הלימוד הוא גם זה שישמש את כותבי השאלות במבחן. על כן, מי שרוצה להצליח במבחן הבגרות משנן את הקיים בספרי הלימוד, וחוסך מעצמו תוספות עדכניות מרשת האינטרנט.

ההכרה בחשיבות של המסרים העולם מספרי הלימוד היא עולמית, ודוגמה לכך מהווה "מדריך אונסקו: לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד", שתורגם בשנת 2015 לעברית. המדריך "מציע קווים מנחים […] שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר". כנראה שבמשרד החינוך שלנו טרם רכשו את המדריך.

הפתרון אינו בידיהם של המורות והמורים

בדוח של עמותת סיכוי נכללות כמה המלצות מדיניות, שנועדו לחזק את ההנכחה של החברה הערבית בחומרי הלימוד. בין השאר הם מציעים לפרט את ההנחיות, מעבר לכתוב בחוזר המנכ"ל שהוצג לעיל. למשל, לקבוע ייצוג כמותי מחייב של 20 אחוז בשמות ערביים המוזכרים בספרי הלימוד, לכלול יצירות של סופרים ערבים שנכתבו או תורגמו לעברית ועוד. עוד הם מציעים לחזק את מנגנון האכיפה הבודק את ספרי הלימוד, להוסיף השתלמויות רלוונטיות למורות ולמורים, להעניק לנושא גיבוי הצהרתי מטעם המשרד, ולהקים גוף מייעץ שילווה את התהליך.

קשה להתנגד להמלצות אלה, אולם ספק אם זה העניין. לי נראה שספרי הלימוד מייצגים מציאות יותר משהם מייצרים אותה. כלומר, הבעיה אינה (רק) באזלת היד של משרד החינוך, שאינו מצליח לממש את המדיניות המוצהרת שקבע בעניין. והנושא אינו (רק) באחריות המורות והמורים, שאם רק נוסיף להם השתלמות, הם ידעו להציג בכיתותיהם את החברה והתרבות הערבית.

התנועה הציונית מתעלמת מהפלסטינים מסיבות מהותיות, וספרי הלימוד הם רק אחד המישורים בהם הדבר צף ומקבל ביטוי. זאת גם לא תופעה חדשה. כבר בשנת 1905 התריע המחנך יצחק אפשטיין כנגד ההתעלמות מ"שאלת יחסנו אל הערביים". מנהיגים שמצהירים שאין עם פלסטיני, מחוקקים שמבטלים את זכות ההגדרה הלאומית הפלסטינית ומשוררים שכותבים שירי קנון על "כיכר השוק ריקה" – מול כל אלה, קשה לקבל שעוד הנחיות, עוד רגולציה ועוד השתלמות מורים, יועילו במשהו.

ההכחשה וההשכחה של הערבים הם רעה חולה בחברה הישראלית, ולא רק בכיתות בית הספר. אני ממליץ בעניין זה על הספר "תקווה בשולי הקמפוס" מאת דפנה גולן (רסלינג 2108). הספר עוסק בהכחשת הפוליטיקה באוניבסיטאות בישראל. בין ים הדוגמאות, מוסבר שם מנגנון ההכחשה: "לא שקרים גסים וציניים, אלא התסבוכת המורכבת של אנשים המנסים שלא להבחין במה שקורה כדי להיראות חפים מפשע". אם נפתור את "הפשע", כך אני מבין, ממילא נכתוב ספרי לימוד הוגנים יותר.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"עסקת המאה היא רק ניסיון לחסל את הזכויות הפלסטיניות". הפגנה בשבת ברמאללה נגד ועידת בחריין (צילום: אחמד אל-באז)

"עסקת המאה היא רק ניסיון לחסל את הזכויות הפלסטיניות". הפגנה בשבת ברמאללה נגד ועידת בחריין (צילום: אחמד אל-באז)

הפלסטינים יוצאים למחאות נגד ועידת בחריין

המפלגות הפלסטיניות הכריזו על מחאה נרחבת בשבוע הבא, במקביל לקיום הוועידה. "העם הפלסטיני דחה בעבר 'שלום כלכלי', הוא דוחה גם היום", כתב איש העסקים באשיר אלמסרי  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf