המשותפת צריכה לעבוד קשה כדי להחזיר את אמון הציבור

לדבר בקול אחיד, לא לתת לפוליטיקאים להשתלט, לדבר על השאלות שכואבות לציבור הערבי, בראש ובראשונה האלימות, להקים "מועצה מלווה" של אנשי רוח וגם להתנצל. עצות לראשי רשימה המשותפת, אם הם רוצים להחזיר את אמון המצביעים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ההצהרה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת לא מבשרת על סיומו של משבר האמון החריף בין המפלגות הערביות לבין החברה הערבית בישראל, שפירוקה של המשותפת בבחירות שהתקיימו באפריל השנה היה הביטוי הכי חד שלו. האפיזודה הקשה הזו, שאין לה תקדים בזירה הפוליטית הערבית בישראל, עדיין לא הסתיימה, ותוצאות הסקרים למיניהם משקפים עדיין אווירה שלילית ברחוב הערבי.

השאלה הגדולה היא איך מחזירים את האמון הזה בבחירות בספטמבר השנה. יצאנו לשאול קבוצה של מומחים ופוליטיקאים מה הם חושבים. לכולם ברור שיש בעיה רצינית, וכולם מסכימים שהדבר הכי חשוב הוא לדבר בקול אחד ובהיר, ולדבר על הנושאים שמציקים לציבור, בראש ובראשונה האלימות.

מומחים ופוליטיקאים מסכימים: תידרש הרבה עבודה להחזיר את האמון. אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בהכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות חד"ש)

מומחים ופוליטיקאים מסכימים: תידרש הרבה עבודה להחזיר את האמון. אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בהכרזה על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת (צילום: דוברות חד"ש)

המשבר של המשותפת החל למעשה למחרת כינונה ב-2015. הציבור היה ער לכך שהעבודה ברשימה אינה משותפת ושיש בתוכה מלחמת כוכבים. המשבר סביב הרוטציה בעקבות פרשת באסל גטאס רק העמיק את בעיית האמון. אחרי שהרשימה התפרקה למרכיביה לפני הבחירות באפריל, ואחרי השידוך הכפול והלא-הומוגני בין בל"ד ורע"ם ובין חד"ש ותע"ל, משבר האמון הפך קריטי. בעיני משקיפים רבים, אלה היו נישואין בעל כורחם, וסקטורים רבים מתומכי ארבע המפלגות כעס ומאס, וחלקם החליט לא להצביע כמחאה. הפגיעה הייתה גדולה לא רק בקלפיות אלא בתדמית. הנזק הזה מסוכן ולא קל לתקנו.

לא לתת לפוליטיקאים לנהל את הקמפיין

לכן ברור שהחייאתה של הרשימה המשותפת היא התחלה בלבד, והדרך להחזרת אמון הציבור ומזעור הנזקים בתדמיתן של המפלגות הערביות, לחוד וביחד, היא ארוכה וקשה. פרופ' מוסטפא כבהא, דובר ועדת הפיוס הלאומי ובעצמו מומחה לענייני תקשורת, מזהיר שהמשבר הוא אכן עמוק מאוד. כדי להחזיר את אמון הציבור, אומר כבהא, צריך לנהל קמפיין ברור וחד, שכל חלקי המשותפת יתגייסו אליו ויקפידו לדבר בקול אחד. קבהא מציע שהקמפיין ינוהל על ידי אנשי מקצוע ומזהיר מכך שהפוליטיקאים ינסו לנהל אותו בעצמם, כאילו הם מבינים בכל דבר. בנוסף לקמפיין מקצועי, כבהא סבור שהמפלגות חייבות לפנות לאזרחים הערבים ישירות בכנסים ובמפגשים בכפרים ובשכונות ללא דיחוי. כבהא ממליץ על שימוש במדיה החברתית ולא בשלטי חוצות גדולים, שיוצרים אנטגוניזם בגלל הסלידה מ"מלחמת הכוכבים" שאפיינה את הרשימה המשותפת במודל הקודם שלה.

אחת הסיבות לחוסר האמון במשותפת ולירידה בשיעור ההצבעה היא הספקות ההולכים וגוברים בחברה הערבית לגבי התועלת הכרוכה בעבודה פרלמנטרית, ספקות שהתעצמו מול התמשכות האפליה וההדרה בכל תחומי החיים וגם מול חקיקת עשרות חוקים מפלים בבוטות ובראשם חוק הלאום. על הרקע הזה מציע ד"ר ראיף זריק – מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב שהיה בעבר אחד ממקימי בל"ד ופעל מאחורי הקלעים לקרב בין מרכיבי המשותפת ערב הרכבתה מחדש – מציע שהמפלגות כולן יכריזו על האלימות בחברה הערבית כבעיה לאומית שתעמוד בראש סדר העדיפויות שלהן. כהוכחה לרצון טוב, זריק מציע שהמפלגות יפרישו באופן מיידי תקציב הולם כתמיכה ביוזמתה של ועדת המעקב העליונה למגר את נגע הפשיעה והאלימות.

לדעתו של זאהר אליאס, קמפייניר שנטל חלק בקמפיינים בבחירות קודמות, המשותפת חייבת לשכנע את הציבור הערבי שיש לה כוונות כנות לתקן ולעבוד בצוותא ובצורה מסודרת ומתוכננת. אחת הדרכים להשיג מחדש את האמון הזה, אומר אליאס, היא לפנות לשורה של משכילים ומומחים, ערבים ויהודים, ולתת להם מנדט לנסח חזון פוליטי שיתופי ברמה אסטרטגית עם תכנית עבודה מסודרת.

גם ח"כ מנסור עבאס, ראש הרשימה הערבית המאוחדת-התנועה האסלאמית, תומך ברעיון של הקמת קבוצה של אינטלקטואלים בעלי מוניטין שתלווה את המשותפת. הוא חושב שהקבוצה הזו צריכה ללוות את המשותפת ולהוות מעין פורום חושב ומייעץ עד סוף הקדנציה הבאה.

"העם שלנו צריך הבזק של תקווה"

 מנסור ואליאס מאמינים, שקבוצה כזו תוכל לסייע בקרב על דעת הקהל, בחיזוק תדמיתה של המשותפת ובשכנוע בעלי זכות ההצבעה לממש את זכותם. המשותפת, הם אומרים, תהפוך במקרה כזה ל"בייבי" של המשכילים המשפיעים והם יתגייסו ברובם למשימה.

הפובליציסט סוהיל כיוואן משוכנע שיוזמה כזאת או יוזמות אחרות יפיחו רוח גבית ברחוב הערבי, בתנאי שהמשכילים והמומחים ישקפו את כל רבדי החברה הערבית וזרמיה הפוליטיים. הרוח הגבית הזו חיונית מאוד בשלב קריטי זה, לפני תחילת הקמפיין, שצריך להתניעו ללא דיחוי. "העם שלנו צריך הבזק של תקווה", אומר כיוואן.

החיבורים בין בל"ד ורע"ם וחד"ש ותע"ל נתפסו לא טבעיים בבחירות הקודמות. מתאנס שחאדה מבל"ד ומנסור עבאס מרע"ם בדיון בבג"צ (צילום: אורן זיו)

החיבורים בין בל"ד ורע"ם וחד"ש ותע"ל נתפסו לא טבעיים בבחירות הקודמות. מתאנס שחאדה מבל"ד ומנסור עבאס מרע"ם בדיון בבג"צ (צילום: אורן זיו)

ח'ולוד מסאלחה, יו"ר מרכז "אעלאם" לתקשורת, מאמינה כי אחד הדברים החשובים הוא שיחות רקע של הפוליטיקאים ומנהיגי המשותפת עם כמה שיותר מהעיתונאים הערבים. לדבריה, בקרב העיתונאים רווחות דעות מוטעות ביחס לעשייה הפוליטית ויש להם ציפיות גבוהות מדי מהפוליטיקה. בשיחות האלה, אומרת מסאלחה, הפוליטיקאים יוכלו לחדד מסרים ולהסביר את החשיבות של העשייה הפרלמנטרית לשמירה על זכויות האזרחים הערבים, במיוחד לאור החקיקה הגזענית נגדם והדה-לגיטימציה שלהם. מסאלחה אומרת שחשוב גם להדגיש את התפקיד שיכול להיות לרשימה המשותפת בהתמודדות עם "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.

מנגד מזהיר העיתונאי-פרשן אסעד תלחמי, שהעמדת "עסקת המאה" כמטרה שיש בכוחם של ח"כים ערבים להזיק לה תישמע מגוחכת ותעלה חיוך על פני האנשים. גם הוא חושב שיותר חכם להתרכז בקמפיין בבעיות היום יום של החברה הערבית בישראל.

להתחיל את הקמפיין בהתנצלות

לעומתם מציע פאיז שתיוי, עורך אתר "כל אלערב", שהקמפיין צריך להתחיל בהתנצלות על כל המחזות המכוערים שהציגו המפלגות הערביות בחודשים האחרונים. לדבריו, חובה לערוך סקרי עומק כדי לקבל אבחנה כמה שיותר מדויקת לגבי המאוויים והחששות של הציבור הערבי, אבל גם בלי סקרים כאלה שתיוי מאמין שבראש מעייניה של החברה הערבית עומדות הזכויות האזרחיות ובעיות חיי היומיום כמו הדיור והריסות הבתים, התשתיות, החינוך והאלימות וכולי. זה צריך להתבטא בקמפיין ובמסרים שלו.

לא צריך סקרים כדי להבין שהנושא שהכי מעסיק את הציבור הערבי הוא האלימות. מצביעה בבחירות באפריל 2019 (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

לא צריך סקרים כדי להבין שהנושא שהכי מעסיק את הציבור הערבי הוא האלימות. מצביעה בבחירות באפריל 2019 (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

ד"ר תאבת אבו ראס, מנהל שותף ביוזמות קרן אברהם, מציע להעמיד במרכז הקמפיין את האפשרות לכונן 'גוש חוסם שני' (אחרי הגוש החוסם הראשון שהקים רבין עם המפלגות הערביות ב-1992) או 'גוש לוחץ' לטובת שיפור תנאי המחיה של הציבור הערבי. קריאה כזו, סבור אבו ראס, יכולה לדרבן בעלי זכות בחירה מהססים להגיע לקלפי. סקר של "יוזמות קרן אברהם" מלמד ששיעור המהססים והספקנים עדיין גבוה מאוד – כ-34 אחוז.

אבו ראס טוען שחשוב מאוד להדגיש את הסכנות הכרוכות בהקמתה של ממשלת ימין קיצוני חדשה, אולי פשיסטית למחצה, שתקשה עוד יותר על חייהם של האזרחים הערבים. כוונותיו של שר החינוך רפי פרץ לחייב את בתי הספר הערביים להניף את דגל ישראל ואולי בהמשך גם לחייב לשיר את המנון התקווה הן בעיניו סנונית לבאות, המנבאת מה יקרה בממשלה שייטלו בה חלק משה פייגלין ואיתמר בן גביר וחבריו. "יותר מנדטים למשותפת – פחות כוח לימין הפשיסטי המשיחי, וההפך נכון", אומר אבו ראס.

מצד שני, בדומה למשקיפים ופעילים חברתיים ופוליטים רבים, אבו ראס מאמין שהציבור מבין שהססמה "להפיל את הימין" איננה משכנעת כי הציבור הערבי לא תופס, ובצדק, את "כחול לבן" כשמאל או מרכז. יותר מועיל להתמקד בהשתתפות במאמצים למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה חמישית, תוך התמקדות בקמפיין הדימוניזציה והדה-לגיטימציה של האזרחים הערבים שמוביל נתניהו מאז הבחירות ב-1996", אומר אבו ראס. מאז "נתניהו טוב ליהודים" ועד "הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות" וחוק הלאום בשנה שעברה.

מרכיב נוסף שחשוב בעיניו של אבו ראס הוא שיתופי פעולה עם חוגים יהודיים. כל קריצת עין חיובית מצידן של מפלגות האופוזיציה היהודיות לכיוונם של האזרחים הערבים תפיח תקווה ביכולתם של האזרחים הערבים להשפיע ותגביר את שיעור ההשתתפות שלהם בהצבעה.

ח"כ איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת ואיש חד"ש, מאמין שמעבר לערך האחדות האלקטוראלית, הרשימה המשותפת שיחקה ועוד יכולה לשחק תפקיד חשוב בעיצוב התודעה העצמית של האזרחים הערבים כקבוצה לאומית או מיעוט לאומי יליד, שעומד מול הניסיונות לפורר אותו לעדות, דתות וחמולות. לרשימה משותפת חזקה, טוען עודה, תהיה השפעה על התודעה הישראלית ותתרום לביסוס מעמדם האזרחי והלאומי של הערבים בישראל בעיני הציבור היהודי. גם העולם יתייחס לאזרחים הערבים בצורה יותר רצינית ומכובדת, כפי שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות כאשר חברי המשותפת נתקבלו בחוגים רמי דרג באיחוד האירופי ובאו"ם ובארה"ב.

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

ליברמן הבין שמה שיכול לעזור לו להתקבל על ידי שבט השמאל הוא השנאה לחרדים. ליברמן בעצרת בחירות (צילום: פלאש 90)

איך ליברמן הפך למושיע של האליטות האשכנזיות הוותיקות

השיח השבטי ימין-שמאל נוח למפלגות מכל הצדדים כי הוא פוטר אותן מדיון פוליטי אמיתי. עם האופציה המזרחית שלהם, עמיר פרץ ואורלי לוי מאיימים על החלוקה הזו ולכן הותקפו. ליברמן נחלץ לטובת הסדר הקיים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf