newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

מאת:

הפעם התחלתי הפוך – מצפון לדרום. אולי משנה כיוון משנה מזל. בכפר טורעאן, שם מתגוררת משפחתי, נסעתי בעשר בבוקר לתיכון הסמוך למבנה קופת החולים והמועצה. המוקד הזה של הכפר יכול לשקף את האווירה. הופתעתי לראות כמה משפחות של מצביעים בקלפי בשעה הזאת. לפי מדד קיוסק הפלאפל ממול של אבו נסים, הפעם המצב הרבה יותר טוב מאשר בבחירות באפריל.

בצהריים לקחתי את אמא שלי להצביע, וגם שם המצב היה מבשר טובות. "הגענו ל-12%", אמר משקיף בקלפי מטעם הרשימה המשותפת, "באותה שעה בבחירות הקודמות היינו ב-5% בלבד".

תור לקלפי בכפר טורעאן (צילום: סמאח סלאימה)

תור לקלפי בכפר טורעאן (צילום: סמאח סלאימה)

המשכתי לכפר כנא הסמוך, ושם המצב היה ממש הפוך – נוכחות ביטחונית בקלפיות, ופחות מצביעים. תפסתי חבורה של צעירים באזור גיל 20 בתור לאחת הקלפיות. משב רוח רענן, הצעירים האלה.

"למה באתם להצביע, חבר'ה?" שאלתי. אחד מהם, בן 22, אמר: "די, חלאס, נמאס לנו". "מהשלטון הזה?" שאלתי. "לא, את ביבי אנחנו מכירים. האמת, אתמול עשיתי סבב בפייסבוק וראיתי את המלחמה בין המחרימים למצביעים. ממש הגזימו. המחרימים חצו כל קוו. אמרו שמי שמצביע הוא בוגד ולא ערבי ולא פלסטיני. אמרתי לעצמי – זה יותר מדי. מי הם חושבים שהם שם, עם הטלפון והפייסבוק שלהם, הם יותר פטריוטים ממני? ממש לא. והנה באתי עם החברים להצביע".

משם המשכתי לכפר משהד. בדרך שיחרר נתניהו את אחד הסרטונים שלו על הערבים מצביעים בכמויות אדירות. לא הספקתי לראות אותו. בכפר משהד היו תמונות של סונדוס סאלח, מועמדת הרשימה המשותפת. זה כפר מולדתה.

סונדוס ישבה עם רשימות, ואמרה כי אפליקציית מעקב ההצבעה של המשותפת קרסה. "אין כמו רשימות ידניות וטלפונים. בכפר שלי יש 5,000 קולות. אני מקווה שנגיע לרובם", אמרה. היא ליוותה אותי לקלפי, ובדרך עמדו הרבה אנשים לעודד אותה ולבשר לה שהצביעו לה. אך שיעור ההצבעה בקלפיות שבדקנו היה אז 15% בלבד. הגעתי למסקנה שהרגשת האופוריה של האיחוד (הקמת המשותפת מחדש) ושל האימה מעוד סבב של ממשל נתניהו לא מתורגמת בקלפיות.

סונדוס סאלח, מועמדת הרשימה המשותפת, בכפר משהד, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

סונדוס סאלח, מועמדת הרשימה המשותפת, בכפר משהד, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

המשכתי לעיר הגדולה נצרת, שם ממלאים את הרחובות יותר תיירים ופחות פעילים פוליטיים. אולפן זכוכית קטן של אתר בוקרא הוצב בחצר המעיין, והתארחו שם עשרות אנשי ציבור, פוליטיקאים ופעילים חברתיים שלכולם מטרה אחת בלבד – לעודד את הציבור לצאת ולהצביע.

הסתובבתי בכמה בתי ספר. שיעור ההצבעה נע בין 18% ל-20%, וכולם אומרים שזה לא מספיק. המשפט הפופולרי שנשמע היה: "המצב יותר טוב מאפריל, אבל לא לעומת 2015. וזה לא מספיק".

שם קיבלתי הזמנה לבקר בכוורת העשייה, המטה, של הרשימה המשותפת. ישבו בו עשרות פעילים מול מחשבים, שמתעדכנים על שיעורי ההצבעה.

ג'מאל זחאלקה היה הדמות המרכזית במטה הצעירים התוסס הזה. הוא מנתח ונותן פרשנויות של מומחה בחירות משופשף, ואיכשהו מצא גם זמן להוכיח לי שוב את רמת הידע המרשימה שלו בספרות ושירה ערבית. ואז הגיעו הנתונים על שיעור ההצבעה ברחבי הארץ נכון לשעה שתיים – 36.5%.

לפי החישובים של זחאלקה, הפער בין החברה הערבית ליהודית מתורגם ליחס של 1:2, כלומר היהודים מצביעים כפול מהערבים, וזה מסוכן. הוא הצליח להכניס אותי ואת פעילי המטה ללחץ.

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

אז למה הם לא משתמשים בסרטונים שמפיץ נתניהו, ומתחילים גם הם להפעיל לחצים? תהיתי. במטה אמרו לי שהם בכוונה לא משתמשים בזה בשלב הנוכחי, כדי לא לעשות קמפיין הפחדה. הם אכן שולחים לבוחרים הודעות שהמצב לא טוב יחסית לציבור היהודי, אבל לא מזכירים את נתניהו. בנוסף, טוענים שם כי באפריל, כשכולם יצאו להתחנן למצביעים, זה נראה נואש, והם לא רוצים להיראות נואשים או לשדר מצוקה, אלא להיות עניינים ואופטימיים.

במטה אמרו כי הם מודאגים גם שהמאבק הצמוד בין נתניהו ליו"ר כחול לבן בני גנץ יוביל לעלייה בשיעור ההצבעה בקרב יהודים, מה שידרוש עלייה אפילו גדולה יותר בשיעור ההצבעה בציבור הערבי, שלא בטוח שניתן להשיג.

צוות "כאן" במטה הבחירות של הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

צוות "כאן" במטה הבחירות של הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מצביעות בכפר מנדא (צילום: אורן זיו)

מצביעות בכפר מנדא (צילום: אורן זיו)

מצביעים בטמרה (צילום: אורן זיו)

מצביעים בטמרה (צילום: אורן זיו)

תור לקלפי בסכנין (צילום: אורן זיו)

תור לקלפי בסכנין (צילום: אורן זיו)

פעילים בסכנין (צילום: אורן זיו)

פעילים בסכנין (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf