"האם עצורה רק כעונש על כך שסירבה להסגיר את ילדיה"

בית המשפט הורה לשחרר בתנאים מהגרת עבודה מהפיליפינים, שמוחזקת במעצר כבר ארבעה שבועות וילדיה מתחבאים. היא אמורה להשתחרר בערבות כספית גבוהה ובתנאים נוספים עד לקבלת החלטה בערעור בעניינה בתחילת החודש הבא. שיחרורה עוכב עד יום רביעי, כדי לאפשר למשרד הפנים לערער עליו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לשחרר בתנאים את ג', מהגרת עבודה מהפיליפינים ואמא לשני ילדים, המוחזקת במעצר בארבעת השבועות האחרונים, בעוד ילדיה מתחבאים כדי להימנע ממעצר וגירוש. לפי ההחלטה שניתנה היום , ג׳, תשוחרר בערבות כספית גבוהה ובתנאים נוספים עד להחלטה בערעור בעניינה שתינתן בתחילת החודש הבא. עם זאת, השופט קבע עיכוב ביצוע עד יום רביעי ב-12 בצהרים, כדי לאפשר למשרד הפנים לערער על השחרור. עד אז, ג' תישאר במעצר.

עורכי דינה של ג', ישי שריד ומיכל פומרנץ, אמרו כי "ההחזקה של האם במעצר היא רק לצורכי ענישה על כך שסירבה להסגיר את ילדיה". מאז ההחלטה על השחרור, פתחו פעילים נגד הגירוש קמפיין גיוס כספים, כדי לגייס את הסכום לתשלום הערבות עד יום שלישי בצהרים.

ג׳,מהגרת עבודה מהפיליפינים, שסירבה להסגיר את ילדיה לאחר שנעצרה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב (צילום אורן זיו)

ג',מהגרת עבודה מהפיליפינים, שסירבה להסגיר את ילדיה לאחר שנעצרה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב (צילום אורן זיו)

ג' נעצרה ב-27 באוגוסט ברחוב על ידי פקחי רשות ההגירה, ונלקחה לביתה שבדרום תל אביב כדי לקחת למעצר גם את ילדיה. היא סירבה להסגיר את מקום הימצאם של הילדים, בני 10 ו-12, כדי שלא ייעצרו ויגורשו. מאז מעצרה היא מוחזקת בכלא גבעון, ומשרד הפנים מפעיל עליה לחץ להסגיר את ילדיה, ובמקביל מבקש לגרשה לפיליפינים גם ללא ילדיה. בתחילת ספטמבר, דחה בית הדין לעררים בתל אביב את הערעור שלה ולמעשה אישר את גירושה, אך זה נמנע באופן זמני כשעורכי דינה עירערו לבית המשפט המחוזי.

כמו במקרים אחרים של מעצר אמהות וילדים,  גם בדיון בעניינה של ג' היום בפני השופט ארז יקואל, ביקש משרד הפנים לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, בטענה שיש להגן על הקטינים. השופט נענה לבקשה, אך איפשר לתומכים ולחברים של ג' להיכנס לשמוע את הדיון. הח"מ פנה לשופט במהלך הדיון וביקש  לאשר את פרסום הפרוטוקול ללא שמות ופרטי הקטינים, "כדי שהדיון לא יתקיים במחשכים". השופט לא קיבל את הבקשה, אך אישר "לכתוב פרפרזות" על מהלך הדיון. לדברי עו"ד פומרנץ, "זה ציני. משרד הפנים מחזיק ילדים במעצר, אך מצד שני טוען שהוא רוצה להגן על פרטיותם".

ג' הובאה כבולה בידיה ורגליה לאולם הדיונים, והשופט הורה לשב"ס להסיר את האזיקים. כ-20 תומכים וחברים נכחו באולם, כולל סגנית ראש העיר תל אביב ציפי ברנד וחברות מועצת העיר שולה קשת ומוריה שלומות.

לדברי ברנד בתום הדיון, "יש שופטים בתל אביב, שהופכים פעם אחרי פעם החלטות ערלות לב של רשויות גירוש המשפחות. בית המשפט קבע שהתנהלות הרשויות אינה הומנית, והגיע הזמן שבמשרד הפנים יפנימו שאזרחי ישראל לא עומדים מאחורי מדיניות אלימה של גירוש משפחות ואיומים על אימהות".

לפני ההחלטה על השחרור, ציין השופט את הקושי בכך שאם מופרדת מילדיה למשך זמן רב, וביקש ממשרד הפנים לאפשר את שחרורה הזמני עד שתתארגן ליציאה מהארץ עם ילדיה. השופט הפציר בצדדים להגיע להסכמה כדי לאפשר את שחרורה של האם בערבות ותנאים נוספים, אך משרד הפנים סירב לבקשה.

עם זאת, השופט הבהיר כמה פעמים במהלך הדיון שג' לא תוכל להישאר עוד זמן רב בישראל, ושיש להכין את הילדים, שנולדו בארץ, נפשית לכך שייאלצו להיפרד מחבריהם ומבית הספר שלהם. נציגי משרד הפנים בדיון התנגדו לכך שייקבע שחרור של האם, והסבירו שמדובר במקרה תקדימי העשוי לעודד נשים אחרות להחביא את ילדיהן. לדבריהם, יש צורך בכך שהאם תביא את הילדים, כדי שגם להם יהיה ניתן לקיים שימוע לפני החלטה.

"יחס אכזרי ולא אנושי"

עורכי דינה של ג', פומרנץ וישי שריד, הסבירו בדיון את האבסורד בכך שאמא מוחזקת במעצר, בנפרד מילדיה. פומרנץ אמרה בתום הדיון כי "הבחירה שניתנת לאם, של גירוש או להיות מנותקת מילדיה, זה יחס אכזרי ולא אנושי. לא ברור איך הגענו למצב שהיא עצורה כשכל חטאה הוא ניסיון לתת עתיד טוב לילדים שלה".

לדברי פומרנץ, בעוד במקרים אחרים משרד הפנים הסכים לשחרור בתנאים, כאן יש רצון להעניש את האם על כך שהיא מסרבת להסגיר את ילדיה. "להחזיק אישה במעצר בשביל הרתעה זה שיקול זר", אמרה לגבי הניסיון של משרד הפנים למנוע מאמהות אחרות לנקוט בטקטיקה דומה בעתיד.

הקהל בדיון של ג',מהגרת עבודה מהפיליפינים, שסירבה להסגיר את ילדיה לאחר שנעצרה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 24 בספטמבר 2019 (צילום אורן זיו)

הקהל בדיון של ג',מהגרת עבודה מהפיליפינים, שסירבה להסגיר את ילדיה לאחר שנעצרה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 24 בספטמבר 2019 (צילום אורן זיו)

לעתירה גם הצטרפו בתור ידידי בתי המשפט שורה של תנועות נשים: אחותי, איתך – מעכי, עלם, נעמ"ת, ויצו, שדולת הנשים, אשה לאשה, רוח נשית ומרכז רקמן המיוצגים על ידי עו"ד קרן שמש-פרלמוטר מהמרכז למשפט ולעסקים ברמת גן. הארגונים כתבו בהודעה כי "ילדיה של ג' נולדו וגדלו בישראל. גירוש משמעו ניתוקם מביתם, חבריהם, שפתם ותרבותם. מומחים לבריאות הנפש התריעו כי הגירוש עלול לגרום לנזקים ארוכי טווח, כגון הפרעה פוסט-טראומטית, חרדה ואף אובדנות. אין לתאר את הנזק שיגרם להם אם אמם תגורש בלעדיהם".

לדברי חברת מועצת עיריית תל אביב ומנכ"לית תנועת אחותי, שולה קשת, "מהגרות העבודה שייכות לקבוצת נשים מהמוחלשות ביותר במדינה, וקולן לא נשמע כלל בדיונים המשפטיים והפוליטיים על גורלן. יזמנו, בהובלת נילי גורין, רכזת התארגנות כוח לקהילה בתנועת אחותי, את הצטרפותם של ארגוני הנשים כידידות בית המשפט לערעור על החלטת משרד הפנים להעניש אם על כך שניסתה להגן על ילדיה באמצעות צו גירוש ללא ילדיה – החלטה לא אנושית, לא מוסרית ולא חוקית".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה, ב-2006 (צילום: Marcello Casal Jr/ABr)

ברזיל: הימין הקיצוני משתולל, אך השמאל מקבל תקווה חדשה

שחרורו של הנשיא לשעבר לולה דה סילבה מהכלא עד למיצוי הליכי הערעור בעניינו נותן זריקת מרץ לשמאל הברזילאי המשותק. האם זה מה שיציל את המדינה הגדולה והמשפיעה באמריקה הלטינית מאימת הניאו-פאשיזם?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf