לכניסת המשטרה ליישובים הערביים יש גם פוטנציאל נזק

ראשי הציבור הפלסטיני בישראל מזמינים את המשטרה להיכנס לישובים. אבל החשש הוא שהמשטרה תעבור מחוסר מעש למעורבות יתר. כדי שזה לא יקרה, צריך לחזק את החוסן החברתי בישובים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנת 1970, כשהייתי נער בן 15, זכינו לארח על מגרש הכדורעף החדש בקיבוץ את נבחרת צ'כוסלובקיה במשחקה נגד נבחרת ישראל. נשלחתי על ידי סדרן העבודה לסייע בהכוונת התנועה בכניסה לקיבוץ, ביחד עם שוטר ממשטרת ישראל. במהלך הערב, השוטר התלונן על המשימה המשעממת שקיבל, ולא היסס לשתף אותי במוטיבציה האמיתית שלו להתגייס למשטרה: "אני מחכה לרגע שבו אוכל להרוג ערבי".

אני זוכר היטב את שיעור הערב הזה, מחוץ למערכת הלימודים של התיכון, הגם שלא כל השוטרים אז, ולא היום, נגועים במוטיבציה הזאת. רובם, ניתן לקוות, מקצועיים ובאים לשרת את האזרחים.

אם לכניסת המשטרה לישובים הערביים לא תלווה פעולה בתוך החברה הערבית, זה עלול להיגמר רע. שוטרים נכנסים לתמרה בגליל (צילום: גיל אליהו / פלאש 90)

אם לכניסת המשטרה ליישובים הערביים לא תלווה פעולה בתוך החברה הערבית, זה עלול להיגמר רע. שוטרים נכנסים לתמרה בגליל (צילום: גיל אליהו / פלאש 90)

גם האופטימים ביותר, כמו מירון רפופורט, הרואים (בצדק) את הפלסטינים בישראל כנושאי התקווה הפוליטית של המדינה, צריכים לדאוג נוכח ההתפתחות הצפויה ביחסים של הפלסטינים עם המשטרה. על פניו ניכר כי השר הממונה לא מעוניין במיגור הפשיעה שתוקפת את היישובים הערביים, ולצורך שיטתו השלטונית כלפי הערבים, טוב לו שהפשיעה מתפשטת שם. לכן, אין לתלות בו אישית כל תקווה, גם אם יש במנגנון תחתיו גורמים מקצועיים שבאים בידיים נקיות.

בשנה הפוליטית האחרונה חל שינוי מרחיק לכת ביחס של האזרחים הערבים למדינה. ראש הרשימה המשותפת איימן עודה קרא לזה "ממחאה להשפעה", ואמיר פאח'ורי הגדיר את השינוי הזה ב"שיחה מקומית" כ"רגע עודיאני", שהתפתח 70 שנה, "רגע הכניעה" של הפלסטינים בישראל, עם קבלת האזרחות ב-1948. המחאה שמובילה כעת ועדת המעקב העליונה היא כפולה: כלפי פנים – נגד הפשיעה והאלימות; וכלפי חוץ – נגד הממשלה שלא עושה דבר למיגורן.

בראיון לרשת ב' אמרה ח"כ עאידה תומא סלימאן כי "תפקידנו כח"כים להפוך את ההתעוררות הציבורית נגד הפשיעה לתוכנית עבודה ממסדית שבכוחה למגר את התופעה"; ח"כ יוסף ג'בארין טען באותה הזדמנות כי על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית; ואיימן עודה אומר מעל לכל במה כי על הממשלה "להיכנס ליישובים ולכסח את ארגוני הפשיעה, את השוק השחור, את דמי החסות, ובעיקר – לאסוף את כלי הנשק". אם הממשלה תיענה לכל התביעות הללו, בשנה הקרובה צפויה "כניסה" של המשטרה לישובים הערביים.

אבל כאן גם צריך להתחיל לדאוג. מדוע?

עשרות שנים של הזנחה שלטונית קיבלו מפנה בשנת 2015, עם תחילת היישום של החלטה 922. אולם ראוי לזכור שמטרת תוכנית זו היא שילוב האזרחים הערבים כמנוע של צמיחה בכלכלת ישראל. היא לא באה מתוך דאגה ישירה לאזרחים עצמם, לרווחתם, להתפתחות קהילותיהם ולביטחונם האישי. בתחומים אלה נותרה ההזנחה כפי שהיא, על השפעותיה החברתיות ההרסניות, והוואקום השלטוני-קהילתי ביישובים הערביים גדל והלך.

על פניו נראה כי ארגוני הפשיעה שהמשטרה דחקה החוצה מנהריה, מנתניה ומהדרום, מצאו דרכם אל אותו הוואקום. אין פירוש הדבר שאין כל פעולה ואחריות חברתית ביישובים הערביים. פועלות בהם עמותות רבות, התארגנויות ויחידים עושי טוב. אבל החברה הערבית בכללותה אינה ערוכה להתערבות בוטה כמו זו הנדרשת כעת מצדה של המשטרה.

האנרגיה של אלימות-ברשות-המדינה מצד המשטרה צפויה להיכנס אל אותו הוואקום מבית, והמשטרה עלולה "להתהפך על הערבים" באחת: מהתעלמות ואי אכפתיות – להתערבות בוטה בחייהם. כיצד תיראה כניסת כוחות משטרה מוגברים ליישוב ערבי? נקל לנחש את הרגשות שיעלו בציבור, שאינם רק תודה וברכה, שכן הצטברות של עוינות שלטונית ומשטרתית ותחושת נרדפות ניצבות ברקע. יש לכך פוטנציאל נזק אדיר, שעלול להביא לאיבוד האמון של האזרחים במרקם הקהילתי שלהם עצמם, וגם להתנגדות ציבורית, סמויה וגלויה, למבצעי המשטרה.

מה ימנע את האסון? מה נחוץ בטווח המיידי, כדי שהמהלך יועיל ולא יזיק?

טוב תעשה המנהיגות הפלסטינית בארץ אם לא תותיר את המלאכה בידי המשטרה בלבד, ותיערך היטב עם מהלך חברתי-תודעתי משלים למיגור הפשיעה בידי המשטרה. יש מומחים רבים וטובים בציבור הערבי, המסוגלים להניח תוכנית ליישום מיידי על שולחנה של ועדת המעקב. החוסן הקהילתי והציבורי של הערבים בישראל חייב להתחזק בטרם, או במקביל, לכניסת המשטרה למלחמה בפשע. היערכות טובה מבית יכולה להקטין את הסכנות בתהליך מיגור הפשיעה, ולהגדיל את סיכויי הצלחתה.

שולי דיכטר הוא מחבר הספר "מבעד לכוונות הטובות" ושימש כמנכ"ל עמותת יד ביד לחינוך דו-לשוני

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
נתניהו לוחש לטראמפ. ההחלטה של הנשיא האמריקאי תחזק את הקיצונים באיראן (צילום: פלאש90/קובי גדעון)

הכרזה שמעניקה רוח גבית לפעילות התוססת של ממשלת ישראל, שנועדה לבסס את מעמדה הפוליטי כריבון ברחבי הגדה המערבית (צילום: פלאש90/קובי גדעון)

ארה"ב מתכחשת לחוק הבינלאומי לטובת הנצחת הכיבוש

הכרזתו של מזכיר המדינה לפיה ההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק אינה סותרת רק את המשפט הבינלאומי, אלא גם את חובותיה של ארה"ב עצמה. הרציונל הפוליטי ברור: חיסול פתרון שתי המדינות, סיכול שיבת הפליטים וקידום ריבונות ישראלית בלתי הפיכה בשטחים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf