newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

למה דוברי הרוסית מחרימים חנויות של ערבים?

כן, יש לנו את הגורמים שלנו, התרבות והעבר האימפריאלי, אבל גם השמאל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש לגבי הסיבות לנתק בינו לבין דוברי הרוסית בישראל

מאת:

כתב אורח: מריק שטרן

על פי סקר גיאוקרטוגרפיה, 67 אחוז מהצרכנים היהודים תומכים בהחרמת חנויות של ערבים. בכתבה בנושא בגלובס מצוין כי: "שיעור המחרימים הגבוה ביותר נמצא בקרב מפרנסים קשי-יום (66 אחוז), בקרב רוסים (78 אחוז) ובקרב מתנחלים (74 אחוז). לדברי פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, 'מי שיותר סלחן בהכללה הם היותר משכילים והיותר אמידים'".

מעבר לעובדה העצובה המוכחת במאמר הזה, עד כמה הפוליטיקה בישראל היא מעמדית ומגזרית ולא בהכרח אידיאולוגית או ערכית, הוא שוב מציב את ציבור דוברי הרוסית בעמדת האולטרה-ימנים בחברה הישראלית. אז למה באמת אנחנו כל כך ימנים? (אני ספציפית כבר לא, אבל אני די אנומליה במשפחה שלי – כמו מרבית דוברי הרוסית שאינם ימנים).

ישנו ההסבר הפוסט-סובייטי, הטראומה מהרודנות הסובייטית שהתעצמה וקיבלה פנים אנטישמיות מובהקות בתקופה בה הורינו התבגרו, המרד בדור הווטרנים (הסבים והסבתות שלנו), נאמני המשטר. וכאשר המפלגה המייסדת של ישראל עדיין מתהדרת בצבעי אדום וטרמינולוגיה סוציאליסטית – זה לא עושה המון חשק לפליטי החברה הסובייטית להצטרף.

יש גם את ההסבר של משבר העלייה: העולים שהעלו לשלטון את רבין ב-92', לאחר רומן גרוע עם ממשלת הליכוד, חטפו לפרצוף את האליטיזם המפאייניקי ותקרת הזכוכית הנלווית באקדמיה, בתקשורת ובמעוזי האחוסליות הישראלית. ואין כמו הלבנת פנים מגזרית לייצר דפוסי הצבעה פוליטיים לדורות.

> התושבים הפלסטינים של ישראל נמצאים תחת מתקפה

מרכז יפו, בקרוב ללא יהודים? (צילום: דוד איידלמן)

מרכז יפו, בקרוב ללא קונים יהודים? (צילום: דוד איידלמן)

ויש כמובן את ישראל ביתנו וליברמן – מפלגה אתנית קלאסית שהצליחה במובנים רבים לשבור תקרות זכוכית בתעסוקה ובייצוג פוליטי עבור דוברי רוסית בארץ, אך תוך כדי גם הובילו באמצעות שליטה אגרסיבית בתקשורת דוברת הרוסית – את קהל הבית שלהם עמוק לפינה הימנית.

ועוד הסבר אחד, של אבא שלי ז"ל, שדיבר בגאווה (מבלי למצמץ), על האימפריאליזם הלאומי של יוצאי ברה"מ לשעבר, המורגלים בארץ עצומת ממדים, בעלת תפיסה טריטוריאלית מובהקת ושאיפות לאומיות גלובליות. בבואם לארץ הקטנה שלנו הם נחרדים מהוויתור על חלקי ארץ ומהחשיבה קצרת וקטנת הראי של מנהיגיה.

אה ודבר אחרון: כבר 15 שנה שנוח לתקשורת הישראלית לסמן את הרוסים כימנים משוגעים, פוטיניסטים, סטליניסטים. עוד מגזר שאפשר להאשימו בכשלון השלום \ הדו קיום \ העובדה שאנחנו לא באיחוד האירופי וכן הלאה. והחברה הישראלית אוהבת מאוד לשים כל מגזר ומגזר בפינה הפוליטית הברורה שלו, ושלא יתערבבו לה בעיניים, כי זה מקשה מאוד על מפקדי הארגזים לאחר מכן. ככל שהשמאלנים זועקים שליברמן והרוסים הם פשיסטים, בעוד חלקם מנפנים בדגלי הפטיש והמגל, כך לרוסים פחות מתחשק להיות חלק מהשמאל "היפה" הזה.

ובכל מקרה, ובניגוד למה שאנחנו אוהבים לחשוב, עמדות פוליטיות, בטח ברמה הקולקטיבית הנן דינמיות ומשתנות כמו כל חלקיק אטום על פני כדור הארץ. הדור 1.5 או הדור השני או הדור השלישי כבר יאמצו פוליטיקה אחרת, כל דור ונסיבותיו הוא. אני תקווה שלדורות הבאים תהיה פוליטיקה שגם תצליח להכיל יותר זהויות, ומאידך שהפוליטיקה הישראלית תדע להכיל את הזהות הרוסית ולא לשים אותה בפינות שנוח לה בהן.

* מריק שטרן הוא ממייסדי קבוצת דור 1.5 – צעירים דוברי רוסית, דוקטורנט לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. מתפרנס מייעוץ תקשורת ואסטרטגיה, וגר בירושלים עם חיה ובנם הפעוט מיכאל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf