הלקח שלי מפרשיות השחיתות - מדינת כל אזרחיה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפי הסקרים האחרונים, נראה שכל החשיפות של פרשות השחיתות והמלצות המשטרה ומעצרי הקרובים לא עושים רושם גדול על מצביעי הליכוד, שמתכוונים להצביע לנתניהו בהמוניהם גם בבחירות הקרובות. במדינה הזו, כל התפתחות פוליטית או אחרת יש לה תכלית אחת ויחידה: לשכנע כל אחד שעמדתו צודקת עד מאוד.

בהמשך וכחלק מהתופעה, אגיד שגם אני השתכנעתי שכל החשיפות האלה וחוסר היכולת שלנו כחברה להתנער מראש ממשלה החשוד עד צוואר בפלילים מוכיחים דבר אחד: את הצורך החיוני בהפיכתה של ישראל למדינת כל אזרחיה. מה הקשר, אתם שואלים? ובכן, הקשר הוא חמישית מאזרחי המדינה שנותרים כתמיד מחוץ לדיון.

הציבור הפלסטיני בישראל הוא ככל הנראה זה שמשלם את המחיר הגדול ביותר על השחיתות השלטונית; גם בגלל החלק הקטן ממילא שלו בעוגה הכללית המצטמקת, גם מפני שחליפת הפטריוט שנתניהו ממהר ללבוש בכל פעם שהוא מרגיש כמאבד אחיזה היא, על פי רוב, על חשבונם והם שישלמו את המחיר עליה. ובכל זאת הציבור הערבי בישראל כמעט ולא לוקח חלק מאורגן בהפגנות נגד השחיתות. זה לא נתפס כרלוונטי להם, ובצדק; כל עוד היהודים מתקוטטים ביניהם איך לחלק את העוגה, למה שיטריחו את עצמם במחיר של לגיטימציה של פיקציית הדמוקרטיה הישראלית?

אבל דמיינו שהמדינה הזו היתה – איזו מחשבה מופרכת! – באמת שייכת לכל אזרחיה. שלכולם היו מניות שוות בה, שהם היו מושקעים בה רגשית באותו האופן. דמיינו שבמקום "אנחנו נצביע לראש ממשלה מושחת כל עוד הוא דופק את הערבים" היתה כאן תודעה של אזרחות משותפת, שהרצון לחיות במדינה נקיה משחיתות היה עולה על ההנאה בלראות ערבים מושפלים ומופלים. שחמישית מאזרחי המדינה לא היו מסתכלים במריבות היהודית על מדינתם מהצד, אלא מהווים חלק בהפיכת המדינה המשותפת למקום נקי משחיתות. כמה נפלא זה היה יכול להיות, הא?

> נתניהו משתמש בדמוקרטיה כדי לחתור תחתיה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אל מידאן בסכנת סגירה. השחקן יוסף אבו ורדה מתוך ההצגה ״אבן ראבעה״ אותה כתב סלמאן נאטור ושהועלתה על בימת התיאטרון (צילום: סהיר עביד)

"האבסורד הוא שהכל התחיל כי רצינו להנגיש הצגות גם בעברית"

בסוף החודש ידון בג"ץ בעתירה שהגיש תיאטרון אל מידאן נגד משרד התרבות שמונע ממנו תקציבים. "אל מידאן לא מחפש לשים אצבע בעין של הציבור הישראלי. דרישתנו היא פשוטה - חופש ביטוי מלא במסגרת החוק", אומר יו"ר הוועד המנהל של התיאטרון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf