שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

קצרים

לא רק בישראל: מפת השריפות במזרח התיכון ביממה האחרונה

מאת |

במפה זאת, שלקוחה מתוך אתר שמנטר שריפות ברחבי העולם ניתן לראות את השריפות שפרצו ברחבי המזרח התיכון ב-24 השעות האחרונות.

שלא יהיה ספק: אני לא חושב שיש מישהו שטוען שבוודאות לא הייתה אף הצתה בארץ. בהחלט יכול להיות שהיו, אולי כמה גם. אבל מכאן ועד להגיד שאנחנו תחת מתקפת טרור מתוכננת ומחושבת של הצתות – יש מרחק גדול. מכאן ועד ששרי הממשלה יצאו לקמפיין הסתה נגד אזרחים ערבים – יש מרחק גדול.

תארו לכם רק נאום של ראש הממשלה שבו הוא מודה לכל מי שפתחו את בתיהם בפני פליטי השריפה. בתל אביב וברהט, בנצרת ובכרמיאל. שהיה אומר שכך נראית חברה מאוחדת, משותפת, של ערבות הדדית. תארו לכם רק שזה היה הנאום של ראש הממשלה שלנו הערב.

> עוד לא כיבו את השריפות, אבל בתקשורת כבר הכריזו מי אשם בהן

[עדכון, 25.11: בעקבות פניות ושאלות רבות אני מוסיף פה כמה הבהרות]

1. מקור / אמינות מפת השריפות במזה"ת: המקור הוא אתר שמבוסס על נתונים של נאס"א. מי שלא רואה נקודות – שיעשה קצת זום אין. הן מופיעות. מבטיח. ונכון, חלק בטעות נופלות על הים, ובאתר עצמו מודים שיש להם מעידות פה ושם. זה קורה עם מאגרי נתונים עצומים. ובניגוד למה שנכתב בתגובות, אפשר לנמצא דיווחים בתקשורת על שריפות גם בסוריה וגם בלבנון וגם בתורכיה.

2. גודל השריפות: לא, ברור שלא כולן שריפות בקנה המידה של האסון בחיפה או מסוכנות באותה מידה. וכן, לכן תורכיה וקפריסין פנויות לעזור לנו, כי האיום שם לא גדו באותה מידה. באופן כללי בעולם אסונות שריפה בכזה קנה מידה כמו בחיפה הם נדירים. אבל הידיעה שכל כך הרבה שריפות פורצות כל הזמן היא רלוונטית להבנה שלנו של מה שקורה עכשיו (וראו בעניין זה גם את הנתונים של העיתונאים חיים הר זהב וניר חסון לגבי נתנוני שריפות בארץ). על הרקע הזה קורה במזג אוויר קיצוני כמו זה ששורר עכשיו ששריפות – בין אם הוצתו במזיד ובין אם לא – מתפשטות למימדים עצומים. נדיר, אבל קורה.

3. איפה השריפות בארץ: אי אפשר להדגיש מספיק את העניין הזה. גם בתוך הארץ ביממה האחרונה יש שריפות בתשעה (!) מוקדים באום אל-פחם לבדה, וגם בנצרת, והכפר נחף פונה לגמרי היה בכסנת פינוי (מי שסופרים רק יהודים בארץ אומרים "יש שריפה ליד כרמיאל!", אבל זו שריפה שהרבה יותר קרובה לכפר נחף). השריפה הראשונה בסדרה הייתה בנווה שלום – וואחת אל-סלאם. אתמול פרצה שריפה גם בשכונת שועפאט בירושלים. היו שריפות באבו סנאן ובמעליא בגליל, ובלילה האחרון פרצו גם בסאג'ור, כאבול, טמרה וכעביה. זה בנוסף לג'נין, שכם (פעמיים) ועוד. מה הסיפור של השריפות האלה? שם זה מקרה, וכאן זה הצתות? או שכל אלה הצתות נקם? או מה?

4. "אבל יש עצורים": נכון, יש עצורים חשודים בהצתה. גם בשריפה בכרמל היו, ובסוף התברר שהכל היה עניין של רשלנות. אבל אולי הפעם לא. אולי הפעם היו באמת מספר אנשים שהציתו שריפות בכוונת זדון. ואם כן, זה איום ונורא והם פושעים וצריכים להשפט. אבל כמו שכתבתי, אולי היו בודדים שהציתו, אבל לצדם יש אלפי אזרחים ערבים שמציעים מחסה לפליטי השריפה, והתנגדות מקיר לקיר בהנהגה הפוליטית של החברה הערבית להצתות או להסתות, ונכונות של הרשות הפלסטינית לשלוח צוותי כיבוי לתוך ישראל שיעזרו להתמודד עם השריפות בשער הגיא ובמקומות אחרים.

5. "אבל יש צהלות". נכון, יש. וגם יש צהלות יהודיות כשערבים מתים מוות נורא בדרכים שונות. וזה מחריד ובלתי אנושי בשני המקרים.

6. הסיפור: לסיכום, אני רוצה לחזור לבסיס של הטקסט שכתבתי פה למעלה. השאלה היא אם אנחנו בוחרים להגדיר את גודל האיום לפי הבודדים שאולי הציתו (ועדיין אנחנו לא יודעים מי ואיפה וכמה ואיך), או לפי ההמונים והנהגתם. האם הסיפור של החיים בארץ הזו הוא הסיפור של ארבעה, שמונה או עשרה מציתים (וכמה מאות צוהלים), או הסיפור של אינספור בני אנוש שמתגייסים לעזור זה לזה בשעת צרה, אם זה כשהם פותחים מקלטים ומקבלים פליטים בשעת חירום ואם זה פשוט כאזרחים שחיים זה לצד זה ופועלים ביחד יום יום בכל רחבי הארץ. זו השאלה. איך אנחנו מספרים את הסיפור של חיינו פה, ואיך אנחנו רוצים לראות אותם בעתיד.

> חוק המואזין: החוק להגברת השנאה הבין-דתית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

הניוזלטר השבועי של שיחה מקומית מביא את מיטב הכתבות והטורים שלנו עד המייל שלך. להרשמה לחצו כאן
silencej89sjf