אור החיים מלין שכר, ובית יעקב מאיים

אתמול פרסמתי באתר בו אני עורך, בחדרי חרדים, תחקיר על מורות בסמינר "אור החיים" שכבר מעל לחמישה חודשים אינן מקבלות שכר עבור עבודתן. התקשורת בדרך כלל לא תגיע לסיפור כזה, גם בגלל חוסר נגישות וגם בגלל הרגישויות החרדיות: זה לא רק "הלנת שכר", זה גם "מרים יד בתורת משה", "הוראת גדולי ישראל", "מה שמקובל" או "בוטחים בהשם" (וגם כי ככל הנראה זה לא מעניין אותם). על סדר היום של התקשורת החרדית יש מקום רחב לעוולות ועושק, גזלות וגנבות, זכויות עובדים זה מושג פחות מוכר.

יש פה שני סיפורים: האחד הוא על מוסד מיתולוגי בבני ברק שלא משלם משכורות למורות כבר חמישה חודשים, והשני מספר על מסמך חמור בו מאיים הרב זאב וולף – דמות בכירה, אולי הבכירה ביותר, במוסדות החינוך החרדי לנשים "בית יעקב", שמשמש גם כיו"ר איגוד מנהלי הסמינרים של "בית יעקב" – על מורה שתעז להתלונן, כל תלונה. בפני משרד החינוך, משרד הכלכלה או בית הדין לעבודה.

הסיפור הזה הפך לאחד כשבחדר המורות במוסד המיתולוגי מבני ברק, אותו מוסד שמלין שכר כבר קרוב לחצי שנה – והוא אגב בכלל לא חלק מ"בית יעקב" של הרב וולף – נתלה המסמך המאיים. "אם תתלוננו" נכתב שם, לא רק שתפוטרו לאלתר, אלא תימנע מכם עבודה בעתיד ואף "תהיו חשופים לתביעות מצד תלמידות", תביעות אודות מה? המכתב לא מציין.

שמו של המוסד הוא "סמינר אור החיים", ולמען האמת הוא נחשב למוסד די חברתי. להבדיל מהסמינרים של הרב וולף, שנועדו בעיקר ל"אליטה" – תושבי הערים החרדיות בני ברק, פתח תקווה, קרית ספר, ירושלים, ביתר עלית, בית שמש, וכדומה – "אור החיים" נוסד בשביל בנות הפריפריה.

למעשה המוסד קם כאשר הפריפריה הייתה בחיתוליה, אי שם בתחילת שנות החמישים. הוא הוקם על ידי גדולי הדור האשכנזים בכדי לשמש מוסד חינוכי לבנות העולים המזרחיים (הוותיקים שבין המזרחיים, לא נזקקו למוסד מהסוג הזה). במשך השנים הוא הלך והתרחב עד שהפך לרשת של כמה בתי ספר – עיוני, רב תחומי ועוד. בחודשים האחרונים הוא נקלע לקשיים והראשונות שחטפו היו המורות, איך לא.

המורות חששו לדבר איתי. חלקן מתוך לויאליות למוסד וחלקן מתוך חשש מהמסמך שתלוי בחדר המורות – שעליו שמעתי מהן לראשונה. "גדולי ישראל אמרו לנו לא לדבר" כך אמרה מורה ועוד מורה, זה שקר כמובן. אף אישיות תורנית לא חתומה על מסמך ההפחדה. הוא נכתב על ידי מנהלים, ללא שום חוות דעת ועם מטרה אחת: "תסתמו בכדי שנוכל להמשיך לעשות ככל העולה על רוחנו". פייר, הם הצליחו. המורות, 99 אחוז מהן, סותמות.

מה קורה במצב כזה? פניתי למשרד החינוך, שלא הכיר את הלנת השכר בסמינר "אור החיים", לאחר בדיקה אושר המידע שבידי, ובימים הקרובים המשרד יבחן האם לעצור את תקציבי המשרד. לגבי המסמך של הרב וולף – הוא הועבר לבדיקה משפטית. ואם אפשר מילה טובה: המשרד התנהל בזריזות וביעילות מפתיעה, נקווה לטוב.

לתחקיר המלא באתר בחדרי חרדים