newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גינויים לתושב חברון שהתחזה לעיתונאי כדי לדקור חייל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ארגוני העיתונאים הזרים והפלסטינים מגנים בחריפות את תושב חברון שהתחזה לעיתונאי ודקר חייל אתמול (שישי), ואז נורה למוות. בעקבות ההתחזות נשמעים בצבא קולות שקוראים להחמיר את היחס לעיתונאים, וזאת בתקופה שבה ממילא נרשמים יותר ויותר מקרים של תקיפות עיתונאים על ידי כוחות הביטחון בשטחים.

באתר וואלה! מובא ציטוט מהודעת איגוד העיתונאים הפלסטינים, שבו מובהר כי "מבצע פיגוע הדקירה בחברון אינו עיתונאי, אינו עובד באף כלי תקשורת פלסטיני, ערבי או זר, ואינו רשום ברשומות איגוד העיתונאים… העיתונאים הפלסטינים עושים את עבודתם במקצועיות רבה ולא נוטלים חלק כלל וכלל באירועים עצמם. עבודתם מתמקדת בהעברת המציאות כפי שהיא.

"האיגוד מפציר בכל הנוגעים בדבר ובעם הפלסטיני שלא לערב את העיתונאים ולא להשתמש במדים שלהם או בכל סימן המעיד על היותם כאלה, משום שהדבר מהווה סכנה לחייהם ולעבודתם".

גם איגוד העיתונאים הזרים (FPA) גינה את "ההפרה של הפריבילגיה העיתונאית" לסקר בחופשיות, וקרא לכלי התקשורת הפלסטינים לוודא מי מחזיקים בתעודות מטעמם. "תקרית זאת מעלה חששות כבדים בקרב כוחות הביטחון הישראלים", נכתב בהודעת האיגוד. "אנחנו מנסים לעבוד בתיאום עם צה"ל ומשמר הגבול כדי להבטיח תיאום ולצמצם סכנות. אנחנו קוראים להמשך התיאום הזה על מנת למנוע מהתקפות כאלה לקרות בעתיד שוב".

רק לפני כשבועיים הוציא ארגון העיתונאים בישראל פנייה לרמטכ"ל במחאה על שורת מקרים מהתקופה האחרונה שבהם חיילים תקפו עיתונאים. המכתב יצא בעקבות המקרה שבו שברו חיילים מצלמות של עיתונאים מסוכנות הידיעות הצרפתית ואיימו על אחד מהם עם אקדח לפנים, אך צוינו בו עוד שורה של מקרים דומים וחמורים יותר מחצי השנה האחרונה.

עכשיו, כאמור, נשמעים בצבא קולות של חיילים שמבקשים להקל עליהם להרחיק עיתונאים מאזורי עימות למען בטחון החיילים. כך עלול התוקף המתחזה בחברון להוביל לפגיעה בחופש העיתונאי של עיתונאים אמיתיים – פלסטינים, ישראלים וזרים – וכך בעקיפין גם בזכותם של ציבורים רחבים בארץ ובעולם לקבל תמונה מדויקת ואמינה של המצב בשטחים.

כעיתונאי חשוב לי להצטרף לקריאות של איגודי העיתונאים הפלסטינים והזרים בגנות ההתחזות הזו. חובתו של הצבא לספק הגנה לעיתונאים ולאפשר לנו לעשות את העבודה שלנו. חובתנו שלנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שהפריבילגיה הזאת לא תנוצל על ידי אחרים לרעה.

> התקשורת הממוסדת לא לומדת מהטעויות של עצמה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf