newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מעצרו המנהלי של העיתונאי ופעיל זכויות האסירים חסן ספדי הוארך בשישה חודשים נוספים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מעצרו המנהלי של חסן ספדי, עיתונאי לשעבר ורכז התקשורת של ארגון א-דמיר העוסק בזכויות האסירים הפלסטיניים, הוארך אתמול (חמישי) בפעם השניה. ספדי אמור היה להשתחרר אתמול, 8 ביוני, אך מעצרו הוארך בשישה חודשים נוספים עד 8 בדצמבר 2017.

כפי שסקרה כאן יעל מרום, ספדי – איש תקשורת בן 26 מבית חנינא שעובד כאחראי המדיה של ארגון זכויות האסירים הפלסטיני "אדמיר" וכותב בעיתון הלבנוני א-ספיר, נעצר ב-1 במאי 2016 כשעבר במחסום כראמה. ספדי היה בדרכו הביתה מתוניסיה, שם השתתף בכנס של צעירים ערבים שעסק בזכויוית אדם ובנושאים חברתיים אזוריים. לאחר שנעצר בגבול הוא הועבר למגרש הרוסים ומאז נחקר במשך 40 ימים. על פי "אדמיר" ספדי היה נתון לחקירות ממושכות לאורכן הוא היה קשור בידיו בתנוחה מכאיבה, ונתון לאיומים, צעקות ומניעת שינה.

ב-7 ביוני 2016 הוא הובא לדיון בבית משפט השלום בירושלים. על פי ארגון אדמיר, הפרקליטות טענה כי ספדי מקושר עם ארגון לא חוקי וכי ביקר בלבנון, המוגדרת כמדינת אויב, יותר מפעם אחת. עוד טענו כי הוא עוסק בפעילויות בלתי חוקיות אבל לא ציינו מהן הפעילויות הבלתי חוקיות, ובנוסף – טענו כי הוא נמצא בקשר עם אסירים, אבל לא ציינו אסירים ספציפיים שמהווים בעיה. להזכיר, ספדי עובד בארגון שעוסק בזכויות של אסירים, מה שמכתיב מטבע הדברים קשר עם, ובכן, אסירים ובני משפחותיהם.

בתום 40 ימי חקירה תחת צו איסור פרסום, לאחר שהשב"כ לא הצליח להציג ראיות שיספיקו כדי להחזיק את ספדי במעצר, החליט השופט לשחררו בערבות של 2,500 שקלים וערבויות צד ג'. ב-10 ביוני 2016 הוא היה אמור להשתחרר, אבל מאוחר יותר באותו יום חתם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על צו מעצר מנהלי ל-6 חודשים, ולמעשה ביטל לחלוטין את החלטת בית המשפט. אתמול, כאמור, הוארך מעצרו המנהלי בפעם השניה בשישה חודשים נוספים.

ספדי הוא אחד ממאות האסירים המנהליים הפלסטיניים היושבים בבתי הכלא הישראליים, לעתים במשך שנים, מבלי שהוגש נגדם כתב אישום או אף נאמר להם במה הם חשודים. צווי המעצר המנהלי ניתנים לחידוש כל שישה חודשים עד קץ הימים.

> המוצלח בילדינו: למה לא הצטרפתי לחגיגות ה-50 לכיבוש?

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf