עשרות צעדו בירושלים במחאה נגד הפינוי הצפוי של משפחת שמאסנה בשייח ג'ראח
אתמול, שישי, צעדנו כמה עשרות אנשים ממרכז העיר ירושלים לשכונת שייח ג'ראח, לביתה של משפחת שמאסנה המאויימת כעת בגירוש.
יום שישי בצהריים, יושבי בתי הקפה במדרחוב לא לגמרי יודעים איך לבלוע אותנו. התיירים מצלמים ומחייכים, הישראלים מצלמים ומקללים. הצעדה יורדת לעבר כיכר ציון, ומשם עולה לרחוב נביאים, אחד הרחובות היפים בעיר, וממשיכה דרך מוסררה לכביש אחד, עד לשייח ג'ראח.
כל הדרך אנחנו קוראים סיסמאות – נגד הכיבוש, נגד הבושה שבעיר כבושה, מזכירים לעוברים והשבים ששייח ג'ראח היא פלסטין. שפת הקריאות הקצובות משתנה בהתאם למרחב – במדרחוב ובחלק היהודי של העיר הסיסמאות בעברית, באזור פסי הרכבת המהווים את קו התפר בין שני חלקי העיר אנחנו מוסיפים אנגלית וערבית, ובואך שייח ג'ראח, כשמצטרפים אלינו תושבים מהשכונה, העברית הולכת ומתייתרת.
על כביש אחד, סמוך לכניסת השבת, חולפות על פנינו מכוניות פלסטיניות, חרדיות, זרות, ועוד. הפלסטינים צופרים בסולידריות, מסמנים לנו 'וי' בשתי אצבעות שלוחות מחוץ לחלון. נוסעים יהודים, לצערי בעיקר החרדים שבהם, מפגינים סלידה קולנית. אחד מהם צועק לנו "אללהו אכבר". מפתיע אותי שדווקא איש חרדי תופס את קריאת ייחוד האל הזו כעלבון או גידוף להטיח במישהו. גם אותו אנחנו מברכים בשבת שלום.
סמוך לבית משפחת שמאסנה מחכים לנו בקבוקי מים קרים, צילייה וכיסאות. סאלח דיאב, אופטימי כתמיד, מברך אותנו, מודה לנו. "הם חושבים שהם מנצחים עכשיו", אומר סאלח, "אבל המנצחים האמיתיים זה אנשים שמוכנים לצעוד למען הצדק בשמש. המנצחים האמיתיים זה אנחנו. אם יזרקו אותנו מהבית, לא נרים אבן. אנחנו לא אנשים אלימים. אבל נעבור לחיות על הכביש. הניצחון יהיה בסוף עם הסבלניים".
בעוד שבועיים, כאשר תסתיים ההקפאה שיש כרגע על צו הפינוי, נחזור לצעוד ברחובות העיר. עד אז המשמרות בבית שמאסנה ממשיכות, בכל ערב ובכל לילה. הזדמנות טובה גם להביע סולידריות וגם לשוחח עם התושבים בשכונה, ובעיקר להזכיר לעצמנו, הירושלמים, את המחויבות שיש לנו ביחס ל"עניי עירנו". החרפה הזו מתרחשת בעיר שלנו, ורשומה גם על שמנו. אסור לנו לשתוק.
> היועמ"ש לשעבר: "נתבע את ביתנו בשייח ג'ראח ונעבירו לדיירים הפלסטינים"
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
