גם ערב ראש השנה: רוצים צדק, לא רוצים צדקה

עונת החגים בפתח, ועמה מגיע פסטיבל המצוקה, שבו כל התקשורת תעסוק במשפחות שאין להן מה לאכול בחג.

רק שאלה אחת אין בכל הכתבות האלה: איך שנה אחרי שנה אנחנו מוצאים את עצמנו שוב עם מאות אלפי משפחות בלי אוכל? ולמה עם ישראל ונציגיו בכנסת לא מפסיקים את הפסטיבל העצוב הזה?

"רוצים צדק, לא רוצים צדקה" – כך היינו צועקים בהפגנות המחאה החברתית. או במלים אחרות, רוצים מאבק וזכויות ולא נתינה פסיבית, התנדבותית. רוצים מהפיכה, לא רוצים מירוק מצפון. רוצים להפסיק את הדיכוי, ולא לתת לעוד משפחה להצטרף למעגל העוני.

וחשוב להוסיף: ליצחק תשובה, שרי אריסון, ציון קינן ולרקפת רוסק עמינח לא ממש אכפת אם תרמתם תלושי מזון למשפחה נזקקת לכבוד ראש השנה. לביבי ולכל נציגי הממסד הרקוב לא ממש מזיז אם עזרתם למשפחה לאכול ארוחת חג. להיפך. לכל העלוקות שעושים כסף וקומבינות על גב הציבור, שמתעשרים על הדם של כולנו, יש קרנות צדקה משלהם. הם לא רק חלק מהפסטיבל, הם מי שהמציאו אותו, וכל שמדברים על תרומות ולא – למשל – על יותר מסים לעשירים, הם מבסוטים.

ראוי שעמותות שעשו קרירה מהתמחות בעזרה לחלשים (ומי שמפמפם את הפסטיבל הזה בתקשורת), לפחות בחגים יפנו אצבע מאשימה לממשלה ולשיטה האכזרית שבה האפשרות להתעשר באה על חשבון אחרים. ראוי שבעשרת ימי תשובה נחשוב על תיקון שהוא מעבר לנתינת צדקה. ראוי שנשאף שבשנה הבאה לא יהיו יותר משפחות שזקוקות לפת לחם בתרומה.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה

> תוכנית חדשה של משרד החינוך: מורי בי"ס בבוקר, עובדי קבלן בערב