newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איכות ההוראה בסכנה כי ישראל מתייחסת להוראה כשמרטפות

מורה בישראל מקדיש שני שליש מזמנו להוראה בכיתה, ושליש להתפתחות מקצועית. הנתון הזה מדרג את ישראל בתחתית הטבלה העולמית. וזה רק נעשה יותר גרוע

מאת:

מפעם לפעם עולה קול זעקה על מחסור במורים, ועל כך שהטובים עוזבים את המערכת. כשקוראים את דוח TALIS לשנת 2018, מבינים מדוע. לפני שבועיים כתבתי מתוך הדוח על מחסור חמור במשאבים בבתי הספר, על כיתות צפופות והטרוגניות, ועל עליה חדה באלימות. הפעם אציג את ממצאי הדוח, הנוגעים להרכב משרת המורה ולתמיכה שהמדינה מעניקה לפיתוח המקצועי של מורות ומורים.

בקצרה: ישראל מתאפיינת בהתייחסות שמרטפית להוראה. למורים מעט מאוד זמן לעבודת הכנה ופיתוח שיעורים, ורוב זמנם מנוצל להוראה בכיתות על חשבון התפתחותם המקצועית. במדד זה רשמה ישראל בחמש השנים האחרונות את ההחמרה הגדולה ביותר ביחס למדינות שהשתתפו במחקר. המורות והמורים בחטיבת הביניים דיווחו שהם נדרשים ל 48 שעות בשבוע על מנת להשלים את המשימות שבאחריותם, הרבה מעבר להיקף המשרה הממוצע.

ניצול המורים להוראה בכיתות על חשבון התפתחותם המקצועית

מחקר TALIS נערך אחת לחמש שנים, ובמסגרתו נשאלים מורים ומנהלים בחטיבות הביניים אודות שגרת עבודתם. בשאלה 16 בשאלון התבקשו המורים לדווח: "כמה שעות שלמות הקדשת במהלך השבוע המלא האחרון למשימות הקשורות לעבודתך בבית הספר?". בשאלה הבאה, הם נשאלו כמה שעות מתוך הנ"ל הוקדשו להוראה בכיתות. שני המספרים כשלעצמם, אינם מעידים על דבר, שכן לא כל המורים עובדים במשרה מלאה.

מקור הנתונים: TALIS 2018, Table I.2.27

עם זאת, היחס בין שני המספרים הוא בעל משמעות רבה. הוא מעיד עד כמה מנוצלת משרת המורה (בכל היקף משרה) להוראה בכיתות, וכמה זמן נותר בידי המורים להתפתחות מקצועית. מורי ישראל דיווחו על 21.4 שעות הוראה בשבוע מתוך 32.6 שעות עבודה. כלומר – ניצול המשרה להוראה הוא 65.6 אחוזים. נתון זה ממקם את ישראל בתחתית דרוג המדינות, מקום 41 מתוך 48 מדינות (ראו תרשים לעיל). בממוצע המדינות, ההוראה בכיתות נמשכת 20.3 שעות מתוך 38.3 שעות עבודה בשבוע, כלומר ניצול להוראה בהיקף 53 אחוזים.

מדד ניצול המורים להוראה בכיתות מבדיל בין מדינות המשקיעות מעט בחינוך, ולכן מנצלות כל שעת מורה לנוכחות בכיתות לאחזקת התלמידים; לבין מדינות שמשקיעות הרבה בחינוך, ולכן מאפשרות למורים יותר שעות להתפתח מבחינה מקצועית. ככל שההוראה נתפסת "מקצועית" יותר, כלומר כרוכה בפיתוח מקצועי אישי, כך יש למורה יותר שעות מאחורי הקלעים, למשימות כגון ישיבות צוות, פיתוח תוכן, תכנון מערכי שיעור והשתלמויות.

בסקירת מחקרים, שפרסם לאחרונה מכון מופ"ת, נמצא שיש קשר בין הפיתוח המקצועי של המורים לבין איכות ההוראה. פיתוח מקצועי תורם, בתנאים שונים, לשיפור בהישגי התלמידים, לתחושת ערך ומסוגלות של המורים עצמם ולהנאה ולסיפוק מהעבודה המגבירים את התמדתם במקצוע. גם המדען הראשי במשרד החינוך פרסם בעקבות מחקר טאליס הקודם (2013), מסקנות דומות.

התנאים לשיפור איכות ההוראה בנסיגה מתמדת

לא רק שמורי ישראל מנוצלים ליותר שעות בכיתות בהשוואה לממוצע המדינות, אלא שבישראל המצב החמיר בחמש השנים האחרונות, יותר מבכל מדינה אחרת. במחקר טאליס הקודם, שנערך בשנת 2013, דיווחו מורי ישראל שבילו פחות שלוש שעות בכיתות, עבור היקף משרות דומה. בתרשים להלן מוצג היקף השינוי בכמות השעות שמורים נדרשים להוראה בכיתות, על חשבון משימות אחרות. ישראל זוהרת בתחתית, כמדינה שהסיגה את התנאים המאפשרים איכות הוראה יותר מכל מדינה אחרת.

מקור הנתונים TALIS 2018, Table I.2.30

ויש עוד חדשות רעות. בשאלה נפרדת שאלו את המורות והמורים כמה זמן הם מקדישים למשימות של תכנון והכנה של מערכי שיעור, בבית הספר ומחוצה לו. עורכי הדוח מייחסים לנתון זה חשיבות רבה. הם טוענים (עמוד 71) כי יותר זמן להכנת השיעורים "מעניק תרומה משמעותית" לאיכות ההוראה. למעשה הם קובעים, שמשך הזמן הניתן למורים להכנת השיעורים מהווה מדד מהימן לאיכות התנאים המוענקים למורים כדי לבצע את עבודתם. כלומר, מדד למידת התמיכה של המדינה בהוראה.

מקור הנתונים: TALIS 2018, Table I.2.27

כפי שניתן לראות בתרשים, מורי ישראל דיווחו שהם עוסקים בתכנון והכנה של מערכי שיעור 5.2 שעות בשבוע. ישראל ממוקמת בתחתית המדינות, מקום 43 מתוך 48 מדינות. בממוצע המדינות יש למורים 6.8 שעות בשבוע לתכנון והכנת השיעורים.

בשאלה נוספת ביקשו מהמורים לדווח כמה שעות הם הקדישו לכל משימה בנפרד. רשימת המשימות כללה משימות מנהלתיות של מילוי טפסים, פגישות עם הורים, עבודה פרטנית מול תלמידים, בדיקת עבודות ומבחנים, וכך הלאה, כפי שמופיע בתרשים.

מקור הנתונים: TALIS 2018, Table I.2.27

חשוב להדגיש שהמספר המצטבר של שעות העבודה אינו מעיד בהכרח על שעות עבודה בפועל. זאת משום שיש חפיפה בין המשימות. למשל, עבודה בצוות מורים יכולה להיות גם השתתפות במשימות ניהול של בית הספר, וכן זמן לתכנון שיעורים. עם זאת, הוא בהחלט מעיד על התפיסה הכללית של המורים לגבי היקף המשימות שבאחריותם.

מורי ישראל בחטיבת הביניים תופסים את העבודה הנדרשת מהם בהיקף 47.7 שעות. זוהי תופעה כלל עולמית, ובממוצע המדינות שהשתתפו במחקר, נמצא שהיקף המשימות דורש מהמורים 48.6 שעות בשבוע. מורי קולומביה דיווחו על העומס הגדול ביותר: 67 שעות, ולצדם מורי ארצות הברית: 65 שעות בשבוע. מורי פינלנד דיווחו על העומס הנמוך ביותר: 36.4 שעות, לצד מורי איטליה וארגנטינה: 38 שעות בשבוע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

המצב ברפיח מידרדר, ותושבים בורחים למרכז החרב של עזה

האיומים בפלישה, המתקפות המתגברות והתנאים הקשים באוהלים, דוחקים פלסטינים רבים לעזוב את "המקום הבטוח" האחרון ברצועת עזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf