newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחקיר פנימי ב"עברית": החיילת לא הותקפה, המרצה לא נזפה

חברי סגל התוכנית ללימודי תרבות בעברית ערכו תחקיר מקיף והגיעו למסקנה: איש לא העיר לחיילת על המדים שלבשה, הסטודנטית הפלסטינית לא תקפה אותה, ד"ר קרולה הילפריך לא גערה בה. "הנהלת האוניברסיטה צריכה להרים את הראש"

מאת:

ה"תקרית" בין המרצה קרולה הילפריך לבין הסטודנטית במדים ממשיכה לעורר גלים באוניברסיטה העברית. בוקר אתמול נפתח עם מודעות ענק בעיתונות המודפסת עליהן היה חתום נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, שהצהירו על תמיכה בסטודנטים במדים, והסתיימו בהתנצלות של האוניברסיטה על "האירוע החריג". המודעות גררו ביקורת חריפה מצד סטודנטים ואנשי סגל באוניברסיטה. אולם סוף היום קיבל תפנית כאשר בשעות הערב נחת מכתב בתיבות המייל של תלמידי ובוגרי התכנית ללימודי תרבות, שעליו חתומות ראשת התוכנית ד"ר ניקול הוכנר ולצידה כל חברי הסגל בתכנית, ובו פרטים נוספים ששופכים אור על המקרה. במכתב העניק הסגל גיבוי לד"ר הילפריך, לסטודנטית במדים, וכן לסטודנטית הפלסטינית שנטען באופן שיקרי כי התעמתה איתה בכיתה.

במכתב, שאורכו כשניים וחצי עמודים, מפרטת ד"ר הוכנר את השתלשלות העניינים במהלך השיעור, וכן בשעות שלאחריו, וזאת בעקבות תחקיר ושיחות שניהלה עם 12 סטודנטים שלומדים בקורס המדובר, ביניהם גם הקצינה במדים, כמו גם עם ד"ר הילפריך. הפרטים מצטרפים למידע שנחשף ב"שיחה מקומית" בנוגע להתרחשויות באותו היום, ובנוגע לקצינה, שהיתה בעבר פעילה מצטיינת ב"אם תרצו" – הארגון שמוביל בימים האחרונים קמפיין אגרסיבי בקריאה לפיטוריה של ד"ר הילפריך.

בכתבות הראשונות על המקרה שפורסמו בערוץ "כאן" ובאתר Ynet נטען כי סטודנטית ערבייה הציקה לסטודנטית במהלך שיעור על כך שהופיעה במדים, תקפה אותה וכי המרצה ניגשה לסטודנטית, השפילה אותה ונזפה על כך שלבשה מדים. המכתב האחרון מצטרף לגילויים ב"שיחה מקומית", ב"הארץ" ובמגזין הרשת "מדינת ירושלים" ולפיהם הפרטים שפרסמו כלי התקשורת האלו, ללא כל בדיקה, היו שגויים. כפי שפרסמנו כאן בתחילת השבוע, הקצינה לא הושפלה, לא היה דיון על מדים בתוך הכיתה, ואף סטודנטית ערבייה לא התקיפה, מילולית או אחרת, את הסטודנטית במדים. ד"ר הלפריך לא רק שלא "נזפה" בסטודנטית במדים, אלא ניסתה לדאוג לה.

עובדות במקום שקרים

מהתחקיר שערכה ד"ר הוכנר עולה, כי מתחילת השנה הגיע הקצינה ללימודים בקורס במדים, ואף פעם לא היתה בעיה עם הנושא. הסטודנטים כולם ציינו כי בקורס לא היו מתחים או עוינות מתחילת הסמסטר. בנוסף היא הדגישה כי "בשיעור עצמו לא היה דבר מהדיווחים (בתקשורת א.ז.)".

במכתב מתואר מהלך העניינים לקראת סוף השיעור: בעקבות דיון על טקסט של פרויד עלתה שאלה מצד סטודנטית פלסטינית "לגבי מעמד המשפחה בחברה הפלסטינית ופירוק המודל הפטריארכלי בעקבות המשטר הציוני". ד"ר הילפריך התייחסה לשאלה ואמרה "שהיא לא מכירה מספיק את המציאות בחברה הפלסטינית", אך נתנה תשובה מלומדת בהקשר של החברה השחורה בארה"ב. כל הסטודנטים שעימם שוחחו חותמי המכתב אישרו שבמהלך השיעור לא התקיים כל עימות או ויכוח בין החיילת לסטודנטית הפלסטינית.

האוניברסיטה מתמודדת עם תקשורת שניזונה מגורמים מטעים. סטודנטים באוניברסיטה העברית במחאה למען חופש הביטוי (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

האוניברסיטה מתמודדת עם תקשורת שניזונה מגורמים מטעים. סטודנטים באוניברסיטה העברית במחאה למען חופש הביטוי (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

בהמשך המכתב מתוארים באריכות האירועים שהתרחשו בתום השיעור. הקצינה ביקשה לשוחח עם הסטודנטית הפלסטינית, שמצידה לא היתה מעוניינת לנהל איתה דיון ואמרה לה "איתך אני לא מדברת". כאשר הקצינה ראתה שאין לסטודנטית עניין להתווכח עם חיילת במדים, היא אמרה לה "את מאשימה אותי?", וכנראה התחילה להתרגז. הסטודנטית הפלסטינית ענתה לה בשקט "את מבינה עברית? אמרתי לך שאני לא מדברת איתך". לאחר חילופי הדברים הקצרים שתיהן יצאו מהכיתה. ״אין סטודנטית ערבייה תוקפת סטודנטית במדים, שקר וכזב! דבר שלא היה ולא נברא", סיכמה הוכנר. הסטודנטית הפלסטינית "לא היתה מעוניינת לדבר על הסכסוך עם סטודנטית במדים ונמנעה מוויכוח פוליטי עם קצינה מתוך כבוד ושיקול דעת".

לפי המכתב, הקצינה הייתה נסערת מהעניין, ופנתה לד"ר הילפריך במסדרון. תיעוד חלקי ביותר של השיחה ביניהן פורסם בתקשורת ארבע שעות לאחר מכן. "כנראה שהלהט והמצוקה של הסטודנטית נגעו לקרולה שניסתה שוב ושוב להסביר לה שאם היא לא מרגישה בטוחה בקמפוס, היא צריכה לפנות לעזרה", נכתב. "בנוסף, הסבירה כי עליה להבין שיש בלבישת המדים משמעות. המדים הם סממן של זהות ולכן הם עשויים לעורר תגובות כאלה וגם אחרות". ד"ר הוכנר הסבירה גם שלמרות הרושם שנוצר בסרטון שפורסם "ייתכן שמבחוץ היא (ד"ר הילפריך, א.ז) נשמעה כועסת, אבל סטודנטים שמכירים את קרולה מכירים גם את הסגנון הנלהב האופייני לה". היא הדגישה שמדובר במרצה שזוכה כמעט כל שנה למשובים המעולים ביותר ולהכרה מטעם הנהלת האוניברסיטה על מצוינות.

כשעתיים מאוחר יותר, כך עולה מהתחקיר, שוחחה ראשת התוכנית עם הקצינה, שיצאה משיעור נוסף. הקצינה ידעה שהתקרית צולמה ותשודר והיתה נסערת. הוכנר מספרת שהקצינה אמרה לה: "לא רציתי את זה, ביקשתי מהם לא להפיץ, לא רציתי שזה יגיע לחדשות", וממשיכה לתאר כי "היא סיפרה לי שהתווכחה עם קרולה ומישהו צילם ושלח לחדשות. היא טענה שהיא לא מכירה את מי שצילם, אבל שהיא ביקשה מדוברות צה"ל שלא להגיב. היא הבהירה שהיא לא מכירה את הגורמים שצלמו והתחננה שלא להפיץ את הסרטון כי היא רוצה להמשיך ללמוד בתכנית".

"תקשורת שניזונה מגורמים מטעים"

מגזין "מדינת ירושלים", עימת את כתבת "כאן" יערה שפירא, שהיתה הראשונה לחשוף את ה"תקרית", עם העובדה שלא בדקה את פרטי הסיפור לעומק לפני שהביאה אותו לשידור ונתנה את האות למסע הסתה מתוזמר ושיקרי נגד ד"ר הילפריך. גם סגל התוכנית ללימודי תרבות מביע ביקורת חריפה במכתב שלו כלפי כלי התקשורת, שאף לא טרחו לבקש תגובה מד"ר הילפריך.

"עשרות אלפי אנשים האמינו לכתבה בחדשות והתקוממו על תקיפת חיילת בקמפוס. מתוך סילוף העובדות, אלפי אזרחים חתמו על עצומות שדרשו לפטר את קרולה מבלי שאיש במהדורת החדשות בירר עובדות לפני פרסום הדברים", כתבו. "האחראים למעשה הזה הטעו לימים ארוכים לא רק את התקשרות אלא במידה רבה גם את הנהלת האוניברסיטה שלא עמדה איתנה להגנת חברת הסגל שלה".

לאורך המכתב, מביע סגל התוכנית תמיכה בלתי מתפשרת בד"ר הילפריך, שמאז הפרסומים מותקפת ואף מקבלת איומים על חייה. זאת בניגוד מוחלט להתנהלות הנהלת האוניברסיטה, שבחרה להיכנע ללחץ שמפעילים אנשי "אם תרצו", ואת מודעת ההתנצלות הענקית שלה פרסמה לאחר שהתברר כבר שמדובר היה בחדשות כזב. התנהלות זו חושפת את הקרע העמוק בין ההנהלה למרצים שמוצאים את עצמם לבד במערכה מול ההסתה של הימין.

"אנחנו נאלצים לתפקד עם תקשורת שניזונה מגורמים מטעים, להתמודד עם תרבות פופוליסטית שמעוניינת לחזק את הדעות הקדומות והסטיגמות על האחר. מאחר ויש להניח כי הגורמים הקיצוניים הללו עוד ימצאו דרכים להמשיך במסע הזה של הדה-לגיטימציה של האקדמיה ושל דו-הקיום שיש באוניברסיטה בין ערבים לבין יהודים ובין קבוצות נוספות, הנהלת האוניברסיטה צריכה להרים את ראש", כתבו מחברי המכתב שחתמו במשפט: "תנו לנו לסיים בהוקרה לד"ר קרולה הילפריך מתוך חיבה עצומה וחרדה לשלומה".

בשבוע האחרון מוביל ארגון "אם תרצו" קמפיין בקריאה לפיטורי המרצה. היום (שלישי) צפויים פעילי "אם תרצו" להגיע לשיעור השבועי של ד"ר הילפריך במדים, על אף שהיא עצמה לא צפויה ללמד ומרצה אחר מהחוג יחליף אותה. מנגד צפויה להתקיים הפגנה נגד "ציד המכשפות" באקדמיה. כמו כן, ברשת הופצה ביממה האחרונה עצומה של "זזים" בקריאה לסולידריות עם המרצה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf