newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בכירים במרצ קוראים להפוך את המפלגה ליהודית-ערבית

"הפורום לשותפות יהודית-ערבית", שבו חברים בכירים במפלגה, מציע שמרצ תיצור איחוד פרלמנטרי בכנסת הנוכחית עם חד"ש-תע"ל, ובמקביל תפעל למינוי יו"רים משותפים למפלגה, יהודי וערבי. "העתיד של השמאל הוא חיבור יהודי-ערבי, אחרת אין לנו סיכוי", אומרים שם

מאת:

פורום במרצ, שבו חברים בכירים במפלגה, פרסם החלטה הקוראת לאיחוד פרלמנטרי בין מרצ לחד"ש-תע"ל או לחלופין להפיכת מרצ למפלגה יהודית-ערבית באופן מלא על ידי מינוי יו"ר ערבי לצד יו"ר יהודי.

בבחירות האחרונות, מרצ זכתה ליותר מ-30,000 קולות במגזר הערבי, יותר מפי שניים מאשר בבחירות 2015, זאת לאחר שבחמשת המקומות הראשונים לכנסת הוצבו שני אזרחים ערבים – עיסאווי פריג' ועלי סלאלחה. כעת, כאמור, עולה דרישה להפוך את מרצ למפלגה ערבית-יהודית באופן רשמי.

ההחלטה התקבלה ב"פורום לשותפות יהודית-ערבית" שהוקם במרצ לפני קצת יותר משנה. "הפורום קורא למרצ לפעול, באופן מיידי, להקמת סיעה פרלמנטרית משותפת יהודית-ערבית של מרצ וחד"ש-תע"ל. ליוזמה זו יוזמנו כל מפלגות השמאל, היהודיות והערביות", נכתב בהחלטת הפורום שהתקבלה בסוף אפריל. בישיבת הפורום נכחו כ-40 חברי מרצ, בהם בכירים במפלגה כמו ח״כ עיסאוי פריג׳, חבר הכנסת לשעבר מוסי רז, עו״ד גבי לסקי, וחבר הנהלת מרצ ניר כהן. אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, הוא בין מקימי הפורום.

במסמך, שפורסם בערבית ועברית, יש גם קריאה לשינוי פנימי יסודי במרצ, אם האיחוד עם חד"ש-תע"ל לא ייצא לפועל. "הפורום יביא לוועידת מרצ הצעה לשינוי החוקה שתגדיר את מרצ כמפלגה יהודית-ערבית", נאמר בהחלטה. "הגדרה זו תכלול שני יושבי ראש, ערבי ויהודי (או כל צירוף מגדרי אחר) בכל מוסד רשמי של המפלגה, כולל ראשות המפלגה, וכן החובה שכל פרסום רשמי מטעם מרצ יהיה בעברית ובערבית".

"מפלגה יהודית-ערבית היא הכרח". המנצחים בליל בפריימריז במרצ (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"מפלגה יהודית-ערבית היא הכרח". המנצחים בליל בפריימריז במרצ (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

״אנחנו פותחים את השורות לניהול שיחות ולבדיקת אפשריות, איפה ולאן נגיע אני לא אוכל להכתיב, אבל הבסיס צריך להיות ערבי יהודי שיכלול את כל מי שרואה בשותפות הזאת את הבסיס לחיים משותפים לעתיד עם תקווה״, אומר ח״כ עיסוואי פריג׳, שנבחר למקום הרביעי בפריימריז האחרונים. ״מרצ במצב פוליטי לא פשוט, זכות הקיום של המפלגה היא על בסיס שותפות יהודית ערבית. 28 אחוז מקולות מרצ באו מהמגזר הערבי. בכדי שמרצ תמשיך להוביל צריך בסיס יהודי וערבי ולשם מכוונים. ראינו שהבעיה בשמאל הישראלי לא אצל הערבים, הערבים הראו שהפנים שלהם לכיוון שותפות, הבעיה אצל הקול היהודי, שקצת מתחיל לברוח לנו. אבל אין חלופה אחרת מאשר להיות ביחד, פוליטית. אני לא פוסל אף אחד, לא את מפלגת העבודה, לא חד״ש לא תע״ל, לא אף יהודי ולא אף ערבי. כל מי שמקובל עליו בסיס העבודה המשותפת הוא צריך להיות יחד בשותפות הזאת״.

"העתיד של השמאל הוא חיבור יהודי-ערבי", אומר ניר כהן, יו״ר הפורום וחבר בהנהלת מרצ. "הימין עושה לנו הפרד ומשול הרבה שנים. אם לא נתחבר, אין לנו שום סיכוי". לדברי כהן, שזכה ל-1824 קולות בפריימריז האחרונים וממוקם במקום ה-15 ברשימה, מדובר גם במהלך הכרחי כדי לשמור על קיום המפלגה: "אם מרצ רוצה להמשיך לחיות, היא חייבת להפוך למפלגה יהודית-ערבית", אומר כהן, ששימש קודם לכן כעוזרו הפלרמנטרי של עיסאווי פריג'.

מוסי רז: גם אם בחד"ש-תע"ל לא יענו בחיוב לקריאה, "אנחנו צריכים לסמן את הכיוון, להראות שאנחנו בדרך למפלגה משותפת. אני חושב שזה אפשרי"

"במצב שנוצר, מפלגה יהודית-ערבית היא הכרח", מחזק את דבריו מוסי רז, חבר הכנסת היוצא מטעם מרצ, שגם הוא חבר בפורום. "יש כאלה שמתנגדים, אבל זה הכרחי". לדבריו של רז, גם אם בחד"ש-תע"ל לא יענו בחיוב לקריאה, "אנחנו צריכים לסמן את הכיוון, להראות שאנחנו בדרך למפלגה משותפת. אני חושב שזה אפשרי".

במהלך קמפיין הבחירות האחרון, קראה יו"ר המפלגה תמר זנדברג לאיחוד עם מפלגת העבודה. בפורום מתעקשים שהחיבור החשוב הוא עם חד"שׁ-תע"ל, אבל מודעים לכך שזה לא יהיה פשוט. "צריך שניים לטנגו הזה", אומר בכנות ניר כהן. "בחד"ש יש מורכבויות לא פחות ממה שיש במרצ, אבל החיבור הזה נכון וכרחי. כאיש מרצ אני אומר שאנחנו צריכים להיות הראשונים להציע את האיחוד הזה. זה לא אומר לפרק את שתי המפלגות, אלא איחוד כוחות בתוך הכנסת וריצה לכנסת הבאה כרשימה משותפת.

מלבד הקושי להקים סיעה משותפת עם חד"ש-תע"ל, בפורום מודעים גם לקושי ללכת למהלך דרמטי של הפיכת מרצ למפלגה יהודית-ערבית עם שני יו"רים משותפים. אולם כבר בוועידת מרצ הקרובה, שתתקיים ב-16 ביוני, הם מבקשים להעביר שתי החלטות בכיוון הזה. הצעה אחת מבקשת להכריז שכל פרסום רשמי של המפלגה יהיה בשתי שפות, ערבית ועברית. ההצעה השנייה היא שלכל גוף במרצ יהיו יו"רים משותפים, יהודי וערבי, למעט ראשות המפלגה או המזכ"ל, שיישארו כרגע כפי שהם. "אם ההחלטה לא תעבור, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת", אומרים כמה מהבכירים המקדמים את הרעיון.

״אני חושב שיו״ר משותף מראה על שותפות אמתית״, אומר ח״כ פריג׳ לגבי ההצעה אך מדגיש כי ״לאו דווקא אני (לתפקיד היו״ר. א.ז). אנחנו פותחים את השורות, לכל מי שרואה את עצמו כמי שיכול להיות יו״ר ערבי, שיתרום ויקח חלק. אם זה ראש עיר, אם זה איימן עודה או אחמד טיבי. אתה רואה את עצמך שאתה יכול לקח חלק בפרויקט נחוץ וחיוני שאין חלופה לו? תפדל״.

לא בטוח שחד"ש-תע"ל יצטרפו, אבל מרצ צריכה לנסות. מוסי רז ומיכל רוזין יחד עם איימן עודה ועיידה תומא סלימאן בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

לא בטוח שחד"ש-תע"ל יצטרפו, אבל מרצ צריכה לנסות. מוסי רז ומיכל רוזין יחד עם איימן עודה ועיידה תומא סלימאן בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הקריאה לשותפות יהודית-ערבית באה לא רק מתוך הפורום. יניב שגיא, יו"ר הנהלת מרצ, המכהן כמנכ"ל גבעת חביבה, שזכה בפריימריז ב-4,026 קולות וממוקם במקום ה-12 ברשימה, קורא כבר זמן רב להקמת חזית ערבית-יהודית רחבה. "בעקבות מערכת הבחירות האחרונה וההבנה שמרצ עברה את אחוז החסימה בזכות בוחרים ערבים, יש קולות רבים במרצ שאומרים שהמפלגה צריכה לשנות את האסטרטגיה שלה ולשים את השותפות בתור ציר מרכזי", אומר שגיא, שהוא עצמו אינו חבר בפורום. בניגוד לפורום, שגיא מאמין כי מרצ צריכה לשמור על הזהות שלה כ"כמפלגה יהודית ציונית", אבל להצטרף לפלטפורמה רחבה שתכלול אנשים "מהאגף השמאלי של מפלגת העבודה ועד בל"ד, לא כולל".

לדברי שגיא, קיימות היום במרצ שלוש גישות: לשמור על המפלגה כפי שהיא, ללכת לאיחוד עם מפלגת העבודה כדי "לשקם את השמאל הציוני חברתי", וללכת לשותפות יהודית-ערבית רחבה. "בין שתי האופציות האחרונות, אני מאמין שמרצ תהיה די קרועה, ויהיה ויכוח משמעותי".

במסמך המייסד של הפורום, שנכתב לפני הבחירות, נאמר כי מטרתו היא "הקמת מחנה פוליטי משותף של השמאל הדמוקרטי הישראלי על בסיס המפלגות הקיימות וארגוני שמאל חוץ פרלמנטריים. הקמת המחנה המשותף אינה מחייבת ביטול המפלגות וארגונים קיימים".

"פורום השותפות היהודית-ערבית" במרצ הוא פורום רשמי, שהוכר לאחר שהצטרפו אליו יותר ממאה חברים שהתפקדו למפלגה ולאחר שההנהלה לא התנגדה לקיומו. בפורום טוענים שלמרות בקשותיהם, הם לא נכללים ברשימת הפורומים המופיעה באתר מרצ כמו הפורום הפמיניסטי, הפורום למאבק בכיבוש והפורום החברתי-סביבתי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf